סליחות נוסח אשכנז ליטא, לערב ראש השנה טז

לו. מיוסד על פי א"ב. חתום שלמה הבבלי.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֶזְעַק אֶל־אֱלֹהִים קוֹלִי. בֹּקֶר אֶעֱרָךְ־לְךָ בְּעַד־קְהָלִי. יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי: גַּשְׁנוּ בְתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה. דְלָתֶיךָ שָׁקַדְנוּ רַב עֲלִילָה. הָסֵר מֵעָלֵינוּ נֶגַע וּמַחֲלָה:

הַמְצֵא־לָנוּ סְלִיחוֹת. וְהַעֲבֵר רָעָה מִנְּפָשׁוֹת הָאֲנוּחוֹת. אֵל אֱלֹהַי הָרוּחוֹת: זָעַקְתִּי־לְךָ בְּעִנּוּי וּתְלָאָה. חַיָּתִי פְּדֵה נָא מִשַּׁחַת וּשְׁאוֹלָה. קָרְבָה אֶל־נַפְשִׁי גְאָלָהּ:

טוֹב מִבֶּטֶן גֹּחִי. יוֹצְרִי וְשִׂבְרִי וּמִבְטָחִי. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי: כְּבֹשׁ־כַּעַסְךָ מִידִידֶיךָ. לִרְאוֹת־שַׁחַת אַל־תִּתֵּן חֲסִידֶיךָ. עֲנֵנִי יְהֹוָה כִּי־טוֹב חַסְדֶּךָ:

מַכָּה בְּלִי־תְרוּפָה. נֶצַח לְחוֹרְפֶיךָ תִּשְׁלַח בְּהַקְצָפָה. וּבְעַמְּךָ לֹא לְמַגֵּפָה: סֻגַּפְנוּ בְּיוֹם זֶה. עֱנוּתֵנוּ לֹא־תְשַׁקֵּץ וְלֹא־תִבְזֶה. סְלַח־נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה:

פָּשַׁעְנוּ וּמָעָלְנוּ. צוּר לְךָ חָבוֹל חָבָלְנוּ. לָכֵן כִּלִּינוּ בְאַפְּךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ: קָדוֹשׁ, רִיב אַל־תִּמְתַּח. רְאֵה כִּי־כַפַּי לְךָ אֶשְׁטַח. יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח:

שֶׁפֶךְ שִֹיחַ עַמֶּךָ. תָּחֹן וְתַעַן שְׁלֵמֶיךָ. אַל־תִּנְאַץ לְמַעַן שְׁמֶךָ: שְׁעֵה שַׁוְעַת אֲנוּנִים. לְקוֹרְאֶיךָ מִדֹּחַק הַסְכֵּת מִמְּעוֹנִים. שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים:

נְדִיבֵי עַם מַטַּע נַעֲמָנִים. הַחוֹסֶיךָ קֹוֶיךָ טְהוֹרֶיךָ נִמְנִים. מַהֵר תְּרַחֲמֵם, כְּרַחֵם אָב עַל־בָּנִים:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַל־יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃ אַל־תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי־צָרָה קְרוֹבָה כִּי־אֵין עוֹזֵר׃ כִּי אֶסְלַח לַעֲוֺנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד׃ וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ־לָךְ וּלְכָל־פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ־בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם׃ וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ־אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וְלֹא עֲזַבְתָּם׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: