סליחות נוסח אשכנז ליטא, לערב ראש השנה יז

לז. מיוסד על פי א"ב. חתום שלמה הבבלי.

אָב לְרַחֵם וְרַב סְלֹחַ חוֹלַלְתָּנוּ. בְּנֵי בְרִית קֹדֶשׁ וְלֹא חִלַּלְתָּנוּ. גּוֹלִים וְאַתָּה בְּקִרְבֵּנוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְתָּנוּ. וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:

דָּם וְגִאוּל תָּדִיחַ, דִּין תָּאִיר. הַחֵטְא יָעֳלַם וּבַל יִמָּצֵא לְהַכְעִיר. וְעָוֹן יְבֻקַּשׁ וְאֵינֶנּוּ כְּנַמְתָּ לְהַבְאִיר. כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר:

זַהַם מְרֻבָּה וּפָסַק נִיחוֹחַ מְמֻלָּח. חֲצִיצַת חֲפִיפַת לִכְלוּךְ שֶׁרֶץ הַלָּח. טְבִילַת טָהֳרַת צִנּוֹר מֵימֶיךָ יְקַלָּח. כִּי אַתָּה יְהֹוָה טוֹב וְסַלָּח:

יַעַן סָרַחְנוּ נִדַּחְנוּ וּמִשְׁמַן רָזֶה. כִּי רַבָּה הַטֻּמְאָה וְאֵין מַזֶּה. לְמַעַנְךָ יְהֹוָה כְּאָז וְלְפָנִים מִזֶּה. סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה:

מִסַּפֵּר עָצְמוּ חַסְדֵי רֹב גְּמוּלֶיךָ. נִהַגְתָּ לְעַם בֵּית מֶרִי לְמוּלֶךָ. סִבְלָם נָא תִשָּׂא כְּמִקֶּדֶם נְטוּלֶיךָ. וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לְךָ:

עָלֵינוּ מִמָּרוֹם רוּחַ קָדְשׁוֹ יֵעָרֶה. פָּרוֹשׁ וְהִתְקַדֵּשׁ וְחָדָשׁ לָנוּ יִבָּרֵא. צֵרוֹף וּמֵרוֹק בְּלִי יִסּוּרִין תּוֹרֶה. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא:

קוֹמֵם נְפוּלָה עוֹד מִלְּהוֹסִיף דַּאֲבוֹנֵנוּ. רוּחַ חֵן רַוֵּה שַׂבַּע רַעֲבוֹנֵנוּ. שָׁלְמוּ תַּמוּ עֵת רִעוּעַ בּוֹנֵנוּ. לְמַעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲווֹנֵנוּ:

שִׁירַיִם הִנֵּנוּ וּמִי כָמוֹךָ נוֹשֵׂא. לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אוֹת נְנַסֶּה. מִדַּת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ נַפִּיל מַחֲסֶה. אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה:

בְּיִרְאָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ הָכֵן פְּעָמֵינוּ לִצְעֹד. בְּיַד עֲוֹנֵינוּ כִּי כָשַׁלְנוּ לִמְעֹד. נָא־יֵאָמֵן דְּבָרְךָ הַטּוֹב לִסְעֹד. כִּי אֶסְלַח לַעֲווֹנָם. וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכַּר־עוֹד:

יוֹדֵעַ תַּעֲלוּם כָּל דָּם וּלְחוּם חַטֹּאתֵינוּ יְדַעֲנוּם וְאִתָּנוּ בְּכָל תְּחוּם. הִנְנוּ אָתָאנוּ־לָךְ מְצֹא כֹפֶר וְתַנְחוּם. וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃ שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: