סליחות נוסח אשכנז ליטא, לערב ראש השנה טו

לה. על פי א"ת ב"ש. חתום אליה בר שמעיה חזק:

אָדוֹן בְּשָׁפְטְךָ אֱנוֹשׁ רִמָּה, תִּזְכֹּר בְּרֹגֶז חַנּוֹת רַחֵם: בְּעָרְכְּךָ דִּין־אֲשֵׁמִים לְוַכֵּחַ, שׁוֹגֶה וָפֶתִי זַכֵּה וְהַצְדֵּק:

גְּמֹל חֶסֶד וְטוֹבָה לְחַיָּבִים, רִיב אַל־תִּמְתַּח לְמִצּוּי: דַּלֵּי־מַעַשֹ וְרֵיקֵי־כִשְׁרוֹן, קוֹרְאִים אֵלֶיךָ לָמוֹ הִמָּצֵא:

הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה־רַבָּה. צִפְצוּף מַעַן בֹּשְׁנוּ לְפוֹצֵץ: וְאִם מֵאֱלוֹהַּ אֱנוֹשׁ הֲיִצְדַּק, פְּנֵי עֹשֵֹהוּ גֶּבֶר הֲיִטְהָר:

זָדוֹן בְּחֻבּוֹ אָוֶן בְּקִרְבּוֹ, עָוֹן מָלֵא וָפֶשַׁע־רָב: חֶשְׁבּוֹן וָדִין לְמֶלֶךְ מַלְכֵי־הַמְּלָכִים, סוֹפוֹ לִתֵּן בְּבֹא חֲלִיפָתוֹ:

טֶבַע חוֹתָם בְּכַפּוֹ נֶחֱרָת, נֶגֶד פָּנָיו רִשְׁעוֹ יַעֲנֶה: יוֹרֶה כָּפִיס מֵעֵץ וְיַגִּיד, מִקִּיר־אֶבֶן תִּזְעַק וְתִקְרָא:

כּוֹבֵשׁ פָּנָיו נִדּוֹן וְנִכְלָם, לְאַיִן חָשׁוּב בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ: אָנָּא לְמַעֲשֵֹה־יָדֶיךָ הֵרָצֶה, בְּשִׁבְרוֹן רְאֵה שְׁמֹר מִדֶּחִי:

עֲבָדֶיךָ יִמְצְאוּ הַיּוֹם חֲנִינָה, זַכֵּם קִרְבָתְךָ חֲפוֹץ כְבָרִאשׁוֹנָה: וְכַשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר הַלְבֵּן חֲטָאֵי־שׁוֹשַׁנָּה, מַלְּטֵם מִכָּל רָעוֹת בְּזֹאת הַשָּׁנָה:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

יְהוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ בֹּקֶר נַעֲרָךְ־לְךָ וּנְצַפֶּה׃ קָרְבָה אֶל־נַפְשֵׁנוּ גְאָלָהּ. לְמַעַן שִׁמְךָ פְּדֵנוּ׃ הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָנוּ׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: