ספר העיטור חלק ב צד

הלכות הפסח בסייעתא דשמיא מצות הפסח שבו ג' מצות. ביעור חמץ. מצה ומרור, וחלקתי אותו לה' שערים. איסור אכילה והנאה. מצות מצה ומרור. ד' כוסות וסדר היום:

בדיקת בתים אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר מ"ט אר"נ ב"י בשעה שב"א מצויין בבתיהן ואור הנר יפה לבדיקה ואם חל י"ד בשבת בודקין אור י"ג ת"ר אין בודקין נא לאור החמה ולא נחור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר מפני שאור הנר יפה לבדיקה ירוש' וכי יש חמה בלילה תפתר בשלא בדק אור י"ד יבדוק שחרית הדא אמרה אפי' ביום צריך לבדוק לאור הנר ואור החמה לא בחצר דאמר רבא חצר א"צ בדיקה מפני שהעורבין מצויין שם ולא לאכסדרה דאמר רבא אכסדרה לאורה נבדקת אנא לארוב' שבחדר. ואין בודקין צדדי' לא לאור החמה ולא לאור האבוק' ואבוקה מ"ט לא אר"נ ב"י זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין וזה א"י רב זביד אמר זה אורו לפניו וזה אורו לאחריו ור"י אמר האי בעית והאי לא בעית. ורבינא אמר האי משוך נהורא והאי לא משוך נהורא (א) ירושלמי מבואות האפלין לבודקן ביום לאור הנר מיליהן דרבנן אמרין לא כמה דמנהיר ביממא מנהיר בליליא דאר"ה כד הוה ערקין באילין בנייתא בסדרא רבא היו מדליקין עלינו נרות בשעת שהיו כהין ידעין שהוא יום ובשעת שהיו מבהיקין היינו יודעין שהיא לילה. נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות. בשעה שהיו כהות היו יודעין שהוא יום כו' ש"מ מבואות האפילין מצותן בלילה לאור הנר תנו רבנן חורי הבית העליונים. והתחתונים וגג היציע וגג המגדל ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן א"צ בדיקה ובתוס' אוצרות תבואה ובירושלמי גג הבד וגג המגדל הדא דתימא דגבוה ג' אבל אין גבוה ג' כארץ הן ובאותו שלא נשתמש בו חמץ אבל נשתמש בו חמץ אפי' כמה גבוה צריכה בדיקה (ב) התם במסתפק אבל אוצרות שמן אפי' במסתפק א"צ בדיקה מ"ט שמן יש לה קבע לאכילה יין אין קבע לשתי' א"ר חייא עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בא"י במסתפק זה הכלל כ"מ שאין מכניסין בו חמץ א"צ בדיקה כגון אוצרות יין שא"צ בדיקה וכן כיוצא בהן ובמה אמרו ב' שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ במסתפק והוא מחלוקת ב"ש וב"ה דתנן בש"א ב' שורות ע"פ כל המרתף וב"ה שתי שורות החיצונות שהן העליונות ופליגו בה רב ושמואל אמר רב עליונה ושלמטה הימנה שורות חביות הרואה את התקרה ורואה את הפתח ועוד שורה חביות אחת למטה הימנה שעומדת תחת העליונה ע"פ רוחב המרתף שרואה את הפתח ואינו רואה את התקרה ושתים אלו חיצונות שרואה את פתח הבית ושמואל חיצונה ושלפנים הימנה שורה א' ע"פ רוחב המרתף שרואה הפתח והתקרה ועוד אחרת שלפני' שרואה את התקרה ואינו רואה את הפתח ושתים אלו עליונות ואיכא למ"ד חיצונה ושלפנים הימנה ב' שורות מן הארץ עד שמי קורה קאמר וב"ש דאמרו ב' שורות ע"פ כל המרתף כר' יוחנן דאמר שורה א' כמין גם נ ותני ר' חייא כוותי' דרב וכולהו כוותי' דשמואל והלכתא כוותי' דשמואל ור"פ ור' יצחק בשם רבינו שרירא ורבי' האי ז"ל תניא חור שבין אדם לחבירו כגון חורין האמצעין זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק כו' והשאר מבטלו בלבו וחור שבין יהודי לארמאי בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו פלימו אמר כל עצמו א"צ בדיקה מפני הסכנה שאומר כשפים הוא עושה לו אר"ח בית דגים א"צ בדיקה והא תניא צריך בדיקה הא ברברבתא הא בזוטרתא ארבב"ח בי מלחי ובי קירי צריך בדיקה ואר"פ בי תמרי ובי ציבא צריך בדיקה תניא רשב"ג אומר מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת כלומר חוצצת הבית מכותל לכותל א"צ בדיקה (ג) בנוסחא דרש"י ורבוותאי דתנאי מטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתי' צריך (ד) בדיקה ל"ק דמדליא א"צ בדיקה דמיתתאי צריכה בדיקה וה"פ טעמא דעצים ואבנים סדורין תחתיה (ה) צריכה בדיקה ל"ק התם דמדליא ואין עצים ואבנים סדורין תחתי' בודק אפי' לצד הפנימי שבבית שעוברים תחתי' אבל עצים ואבנים סדורים תחתי' בודק צד החיצון שבבית ואינו בודק צד הפנימי אבל רבי' יצחק אבן גיאות ז"ל פי' צריך על המטה קאמר ומס' כדפרישית אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום דא"כ מחצר לחצר ומעיר לעיר אין לדבר סוף ירושלמי וכי יכולין ישראל לבער חמצן כאחת ודוקא דלא חזינין הא חזי' חיישינין ולא אמרי' אכלתי' וצריך בדיקה מספק ולא סגי בביטול לר"ז דאמר בלחם משיירה אימר שיירה אימר לא שיירה דהיינו אימר אוכלתי' אימר לא אוכלתי' ולרבא נמי הוי ספק ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי רי"א בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור ירוש' הי ניהו שעת הביעור שעה ה' כר"מ וחכ"א לא בדק אור י"ד בודק י"ד שחרית לא בדק שחרית יבדוק תוך המועד לא בדק תוך המועד יבדוק לאחר המועד פי' רבי אלפסי ז"ל תוך הפסח ולאחר הפסח ורש"י פי' תוך המועד עד שעה ו' ולאחר המועד מו' שעות ולמעלה ומה שמשייר יניחנו בצנעה כדי שנא יהא צריך בדיקה אחריו שמא תבא חולדה ותטול בפניו ויהא צריך בדיקה אחריה או שמא הניח י' ומצא ט' דמוכחא מלתא דעכבר נטלו ואפי' לר' דאמר מנה מונח ומנה מוטל על א' (ו) צריך בדיקה אבל לא ידע כמה הן ולא הצניען א"צ לחזור ונבדוק ובביטול דלילה סגי ואלו הלכות פסוקות שלא הזכירן הר"ר אלפסי ז"ל וצריכין להתברר א' ט' ציבורין של מצה ואי' של חמץ ואתא עכבר ושקל ולא:

ידעי' אי חמץ שקל היינו ט' חניות ב' פירש ואתא עכבר ושקל היינו סיפא דתניא ט' חניות כולן מוכרות בשר שחיטה ואחת מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן ספק אסור ובנמצא הלך אחר הרוב גבי חמץ נמי כיון דחוי דשקל עכבר בין לרבא בין לר"ז כל דקבוע כמחצה על מחצה דמי וספיקא דרבנן בכל בדיקת חמץ וצריך בדיקה וסיפ' א"צ וכן פירשו כל המפרשים ויש מחכמי דורינו שאומרים שמחצ' על מחצה א"צ בדיקה דספיקא דרבנן הוא ולקולא ולר"ז צריך ביטול ולרבא אפי' ביטול א"צ דתרי ספיקי נינהו ולא מסת' דאית לי' לפרושי להאי סברא בלחם ודאי משיירה ועוד אפי' בתרי ספיקא בעי ביטול ובחד ספיקא בעי בדיקה:

ג. ב' ציבורין א' של מצוה וא' של חמץ וב' בתים א' בדוק ואחד שאינו בדוק וב' עכברים א' שקל חמץ וא' מצה ולא ידעי' הי להאי עייל היינו שתי קופות דאמרי' שאני אומר דבדיקת חמץ דרבנן היא ואיכא למתלי תלינין לקולא ול"צ בדיקה וכיון דבטלי בלילה ל"צ ביטול אחרינא. ד:

צבור א' של חמץ וב' בתים בדוקים ואתא עכבר ושקל ולא ידעי' אי להאי עייל אי להאי. עייל היינו ב' שבילים א' טמא ואחד. טהור והלך באחד מהם ועשה טהרות והלך חבירו בשני ועשה טהרות רי"א אם נשאלו זה בפ"ע וזה בפ"ע טהורין בב"א טמאין ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין כו', וגבי חמץ נמי אם בא לשאול זה בפ"ע וזה בפ"ע כיון דבדיקת חמץ דרבנן היא ואיכא למיתלי תלינין ואין אחד מהן צריך בדיקה ואם בא בב"א שניהם צריכין בדיקה דכיון דחזי' חיישינן ואם בא לשאול עליו ועל חבירו קי"ל כר' יוסי:

ה:

ספק על, ספק לא על היינו בקעה דתניא בקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית ומדלא קאמר פלוגתא דר"א ורבנן ש"מ דגבי חמץ לבקעה בימות החמה מדמינין נה ואפי' רבנן מטהרין ולא צריך בדיקה דבדיקת חמץ לספק טומאה בר"ה מדמינן לה. ו:

על ובדק ולא, אשכח פלוגתא דר"מ ורבנן דתנן כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתן עד שיודע לך טומאה להיכן הלכה וחכ"א בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה ופרש"י גבי חמץ אפי' ר"מ דלא צריך בדיקה ז:

על ובדק ואשכח פלוגתא דר' ורשב"ג וגבי חמץ מודה רשב"ג דל"צ בדיקה ח':

הניח ט' ומצא י' פלוגתא דר' ורבנן דתנן הניח מנה ומצא מאתים חולין מעשר שני מעורבין זב"ז וחכ"א חולין וה"נ לרבנן עכברין גוררין לאותן ט' שהניח וי' שמונחין אדם אחר הניחן וצריך לבדוק כל הבית:

ט':

הניח יו"ד ומצא ט' היינו סיפא הניח מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל:

וחכ"א חולין וה"נ לרבנן אעפ"י שמצא א' צריך לבדוק כל הבית בשביל האחרות הניח בזויות א' ומצא בזויות האחרת פלוגתא