ספר העיטור חלק ב צג

מאן דקרי במגלה פושט וקורא כאגרת אבל קורא בספר לא חזי לנא. ולאחר קריאה אומר ובא לציון וסדר קדושה ויבא עמלק ואעפ"י ששנינו אין פוחתין סדר היום מי' פסוקים הא פריך בירושלמי ומשני שנייה היא שהיא סדרו של יום ובגמרא דילן כיון דסליק ענינו פוחתין ואבעי' להו (ג) במס' שבת מהו להזכיר מזכיר בהודאה וה"ה בפורים. ותניא ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון ב' וה' של תענית ושל מעמדות ערבית ושחרית ומנחה מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע בעבודה בשומע תפלה ואם לא אמר אין מחזירין אותו ואין בהם קידושא על הכוס ולא הזכרה בבהמ"ז ש"מ שאינו צריך להזכיר לא חנוכה ולא פורים בבהמ"ז ואם בא להזכיר מזכיר ואפי' בתפל' טעה ונא הזכיר אין מחזירין שאין מחזירין אנא ביום שיש בו מוסף וכן הלכתא והכי תניא כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ר"ח וחש"מ צריך להזכיר מעין המאורע שאין בו קרבן מוסף חנוכה ופורים צריך להזכיר ואם נא הזכיר אין מחזירין אותו:

ירו' א"ר ירמיה בשם רב כל דבר שהוא להבא אומרים בעבוד' וכל דבר שהוא לשעבר אומרו בהודיה. ומתני' אומרו כן נותן הודייה לשעבר וצועקין לעתיד לבוא ותמי' לן בט"ב דנהיגו בבונה ירושלים:

ובירושלמי אמרי' בט"ב דאומרו בהודיי' ואין לשנות המנהג מיהו מסתברא אם לא הזכיר בבונה ירושלים אומרו בהודיי' כבני מערבא:

סליקו לה הלכות מגלה בס"ד. הלכות חנוכה בס"ד פרק במה מדליקין דף כ"א ע"ב מצות חנוכה מד"ס ת"ר בכ"ה בכסליו יומי חנוכה אינון דלא למספד בהון שכשנכנסו יונים בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה יד חשמונאים יצאו ובדקו ולא מצאו אנא פך של שמן שמונח בחותמו של כ"ג ונא היה בו אלא להדליק יום א' ונעשה נס והדליקו בו ח' ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט וקראוהו חנוכה ות"ר מצות נר חנוכה נר איש לביתו והמהדרין נר לכל א' וא' והמהדרין מן המהדרין בש"א יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ובה"א ביום הראשון מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו מעלין בקודש ולא מורידין:

ת"ר נ"ח מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעלי' מניחו בחלון הסמוכה לר"ה ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו ודיו ואחר שנהגו על הסכנה נהגו ומי שיכול להניחה מבחוץ מניחה מבחוץ ואם לאו על פתחו ונהגו להדליק נ"ח בביה"כ ויש מקומות שנהגו על הפתח ויש שמניחין בבה"כ באמצע אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה ל"צ ואי אדם חשוב הוא אע"ג דאיכא מדורה צריך ואפי' איכא נר אחרת אסור להרצות מעות כנגד נ"ח כדלקמן אמר רב כהנא משמיה דרבא נ"ח שהניחה למעלה מכ' פסולה כסוכה וכמבואר אמר רב נ"ח מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח היכי רב אחא בריה דרבא אמר מימין ורב ירמי' מדפתי אמר משמאל כדי שיהי' מזוזה בימין ונ"ח בשמאל ובהלכות ובעה"ב בטלית מצויצת ביניהם אר"י אמר רב אסור להרצות מעות כנגד נ"ח שלא יהא מצות בזויות עליו ודוקא תשמיש חול אבל תשמיש קדושה שרי אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב לבר מהני תלת עביד כשמואל מחזרין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר והלכה כר"ש בגרירה וכן הלכתא ואסיקנא הדלקה עושה מצוה ולא כלום (א) לאו משום דהנחה עושה מצוה אלא הרואה אומר לצרכי' הוא דנקיט ליה ואריב"ל עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולה למו"ש מרבה ומדליקה ש"מ הדלקה עושה מצוה הלכך הדליקה חש"ו לא עשה ולא כלום ומס' כשלא הגיע לחינוך אבל הגיע לחינוך איכא מנהגא ואזלי' בתר מנהגא גרסי' במגילה אשה ודאי מדליקה דאריב"ל נשים חייבות בנ"ח שאף הן היו באותו הנס אמר רב ששת אכסנאי שלא נשא אשה חייב בנ"ח ואפי' שכיר ומלמדי תינוקת ואמר ר"ז מריש הוה משתתפנא בתר דנסיבנא אמינא השתא וודאי ל"צ דקא מדליק עלי בגו ביתאי ש"מ אנשים הרבה בחצר א' משתתפין בשמן יוצאין כולן בנר א' והכין שדרו ממתיבתא אבל להדור מצוה נר לכל א' וא' על פתח ביתם ואי פתח חד בבא לנפשי' מחייב לאדלוקי משום חשדא אר"ה חצר שיש נה ב' פתחים צריכה כ' נרות. אמר רבא לא אמרן אנא משתי רוחות אבל מרוח אחד אינו צריך ולחשדא בעלמא לא חיישינין אלא משום חשדא דברייתא דזמנין דחלפי בהא ולא קלפי בהא אמר כי היכי דבהאי פתחא לא אדליק בהך פתחא לא אדליק וא"ר יצחק נר שיש לו שני פיות עולה לשני בא' פי' כגון למהדרין נר לכל א' וא' לכל אנשי חצר. אמר רבא מלא קערה שמן והקיפה פתילות כפה עלי' כלי עולה לכמה ב"א לא כפה עלי' כלי עשאה כמדורה ואפי' לא' אינו עולה ומס' הנ"מ שלא הרחיקו זמ"ז עד כאצבע אבל אם הרחיקם עב כאצבע אינו כמדורה ויצא א"ר מתנה אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכה בין בחיל בין בשבת אר"י מ"ט דרב כבתה אין זקוק נה ואסור להשתמש לאורה. והא דתניא מצותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק לא דהדר מדליק בה אלא אי לא אדליק מדליק אי לשעורא נותן בה שמן כשיעור הזה. ואר"נ מכב' ומדליקה בלילה אחרת ושלחו ממתיבתא אם הצריך לה לאחר שכלתה מכניסה ומשתמש לאורה ומותר כשלבו"כ נ"ח שהותיר בה שמן כך שנו חכמים הותיר ביום ראשון מוסיף ומדליק ביום שני וכן שאר הימים הותיר ביום ח' עושה מדורה ושורפה בפ"ע שכיון שהוקצו למצותו מלהשתמש ממנו. אמר ר"ח בר אשי אמר רב המדליק נ"ח צריך לברך ור' ירמי' בר אבא אמר הרואה נ"ח צריך לברך:

מאי מברך אר"י ביום ראשון מברך ג' להדליק ושעשה נסים ושהחיינו והרואה מברך ב' שעשה ושהחיינו מכאן ואילך מדליק מברך ב' והרוא' מברך אחד ורואה דוקא שעומד בקרון או בספינה שלא הדליק בביתו:

מאי מברך אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר. חנוכה היכן צונו רבי אויא אמר מלא תסור. ר"נ אמר משאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ואמר רבא הזהיר בנ"ח הויין לו, בנים ת"ח אמר רבא נר ביתו ונ"ח נר ביתו עדיף משום שלום ביתו נ"ב וקידוש היום נר ביתו עדיף נ"ח וקידוש היום איזה מהם עדיף בתר דמבעי' הדר פשטי' נ"ח עדיף משום פרסומי ניסא וקידוש אפשר דמקדש אריפתא ובליל שבת מדליק תחלה של חנוכה ואחריו של שבת ובהלכות אי אדליק של שבת ברישא איתסר לאדלוקי של חנוכה דהא קבלי' לשבת עלווי' וכל ח' ימי החנוכה צריך לגמור את ההלל כדאמר ר"נ משום ר"ש בן יהוצדק י"ח ימים בשנה יחיד גומר בהן את ההלל. וברירנא לה בהלל ואיבעי' מהו להזכיר של חנוכה בבהמ"ז ואסיקנא אינו מזכיר ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה ואסיקנא נמי התם מזכיר במוספין דיום הוא שנתחייב בארבעה תפלות:

סדר היום:

גרסי' במגלה בחנוכה קורין בנשיאים ג' בכל יום ומפטיר בנרות דזכרי' ונהגו לקרות פ' נשיאים עד סוף הסדר ויש שמוסיפין ומתחילין וקורין בהעלותך בפ' ראשונה ומנהג יפה הוא וא"ר יצחק ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין ג' תורות וקורין ו' בענינו של יום ואחד בשל ר"ח וא' בשל חנוכה חל להיות בחול קורין ג' בר"ח ורביעי בחנוכה:

ומי שעשה נסים לאבותינו הוא יפרוס סוכת שלומו עלינו ועל כל ישראל אמן