ספר העיטור חלק ב צ

עמרם כ' אחר תפלה ביחיד ורבי' האי אמר אין מנהג שיתוודה ש"ן במנחה עיו"כ ולא שמעתי בבבל שיתודה ומנהג רב עמר' ז"ל מאי אמר רב אמר אתה יודע רזי עולם ושמואל מעמקי לב ולוי אמר בתורתך כתוב נאמר ביום כו' ר' יוחנן אמר רבון העולמים ור"י אמר רבו עונותינו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר ור"ה אמר עד שלא נוצרתי איני כדאי כו' והיינו וידוי דרב המנונא זוטא ביומא דכיפורא אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דלא אמר אבל חטאנו אבל אמר אבל חטאנו נ"צ ומס' דמר זוטרא אדרב המנונא מעמקי הלב דשמואל היינו ותעלומות סתרי כל חי ודלוי אנו אומרים תחלה כי ביום הזה יכפר עליכם כו' ורבון העולמים דר"י הוא שאנו אומרים יה"ר מלפניך רבון העולמים שתמחול לנו וכו' ודרב יהודה בתחלת פסוקי דרחמי אמר בר המדודי הוה קאימנא קמי' דשמואל והוה יתיב מיתב כי הוה מטי שלוחא לאבל חטאנו קם אכרעי' אמר עיקר וידוי היא ש"מ וידוי מעומד וצבור אמרו עם ש"צ ובעיו"כ אנו אומרי' עיקר וידוי כגון אבל חטאנו. וביוה"כ שהוא יום מחילה וסליחה אנו מרבין בסליחות ומתוודין ככולהו אמוראי. ומס' דאבל חטאנו ועל חטא שחטאנו שאנו אומרי' ל"צ דהא קי"ל דא"צ לפרוט החטא אבל אומר אבל חטאנו העוינו והרשענו ותו ל"צ. תנן התם בג' פרקים בשנים הכהנים נושאין את כפיהם ד"פ ביום שחרית ומוסף למנחה ונעילת שערים. בתעניות ובמעמדיות וביוה"כ. והכין מנהגא כדאיתא בגמרא והאידנא (ו) מ"ט פרסי ידייהו במנחתא כיון דסמוך לשקיעת החמה פרסי ידייהו כתפלת. נעילה דמי וכ"כ רב אחא כיון שמשהי ברחמי עד זמן נעילה ביומא דכיפורא הו"ל כתפלת נעילה דמי ולא מחלפי. ירושלמי מאי נעילה (ז) רב אמר נעילת שערי שמים. ושמואל אמר נעילת שערי היכל אחוה דר"י הוה צמיד גילתי' דרב בצומא רבא א"ל רבא כד תחמי שמשא בריש דיקלא הב לי תותאי ונצלי תפלת נעילה מיחלפי שיטפי' תמן בנעילת שערי שמים ובבלי אמר בנעילת שערי היכל ע"י דרב כי מאריך בצלותא סגיא מגיע לנעילת שערי שמים. וכ' רבינו אבן גיאות ז"ל ש"מ כד הוי שמשא בריש דיקלי זמן נעילת שערי היכל ונעילת שערי שמים קרוב לצאת הכוכבים וקי"ל כר' יוחנן וש"מ תפלת נעילה קודם שתשקע החמה היא מאי נעילת שערים רב אמר צלותא יתירת' ושמואל אמר מה אנו מה חיינו וקי"ל כרב כדתני' יוה"כ מתפלל שבעה. ומתודה שחרית ז' ומתודה מוסף ז' ומתודה מנחה ז' ומתודה נעילה ז' עולא, בר רב נחית קמיה דרבא פתח באתה בחרתנו וסיים במה אנו וזה אתה נותן שאנו אומרי' בנעילה ואע"ג דקי"ל כרב יום הוא שאנו מאריכין בתפלה וחייבין אנו לסיים תפלת נעילה בשקיעת החמה אבל מוסף ראוי להתפלל קודם ז' כדגרסי' המתפלל אחר ז' שעות עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ואינו ראוי להאריך כמו שאנו מאריכין בתפלת יוצר לפי שכשאנו מתחילין תפלת מוסף זמן תפלת מנחה היא וקי"ל היה שתי תפלות מתפלל תפלת מנחה ואח"כ תפלת מוסף אלא שנהגו להאריך. (ח) בפ' במה מדליקין אריב"ל יוה"כ שחל להיות בשבת המתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר של שבת יום הוא שנחייב בד' תפלו' קשיא הל' אהל' אמרת הל' כריב"ל וקי"ל הלכה כרבא דאמר יו"ט שחל להיות בשבת ש"צ היורד לפני התיבה ערבית א"צ להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין ש"צ יורד לפני החיב' ערבי' הכי השתא התם בדין הוא דאפי' בשבת נמי ל"צ ורבנן הוא דאתקין הכא יום הוא שנתחייב בד' תפלות וכן הלכתא וכן ר"ח שחל להיות בשבת מפטירין בנביא ואינו מזכיר של ר"ת דנביא בר"ח ליכא כלל. וכן עמא דבר ותו יו"כ שחל להיות בשבת ש"צ יורד לפני התיבה ערבית ואיבעי' להו (ט) בעירובין מהן לומר זמן בר"ה וביוה"כ ואסיקנא אומר ומנהג לאמרו אחר כל נדרי ומתחילין והוא רחום בתפלת ערבית ואחר תפל' מרבה בתחנונים כפי המנהג:

בפ' אלו קשרים ר"ח בר אבא אר"י יו"כ שחל להיות בשבת מפצעים באגוזים ומפרכין ברימוני' מן המנחה ולמעלה כיון דחזי דקא מחרפו אתי אגרת' ממערבא דאסור (י) והלכך בין בחול בין בשבת והטמנת חמין עיו"כ אתשיל רב נחשון והשיב זה שעשה ביוה"כ כדרך שמותר בשבת אוכל ממנו במוצאי יו"כ ומותר. גרסי' במגילה יו"כ שחרית קורין ו' וקורין באחרי מות ומפטיר ביונה וגרסי' התם זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יו"ט קורין ד' ביו"ט ה' ביו"כ ו' ובשבת ז' אין פותחין מהן אבל מוסיפין עליהן ואסיקנא נקוט האי כללא בידך דכל דטפי מלתא מחברי' טפי ליה גבר' יחידאה ר"ח וחוה"מ דאיכא קרבן מוסף קורין ד' יו"ט דאסור בעשיית מלאכה קורין ה' יו"כ דענוש כרת ו' בשבת דאיסור סקילה ז' לפרסומי מלתא דחד חמור מאידך. אבל מוסיפין אשבת קאי ואית מ"ד ביוה"כ וביו"ט דלית בה ביטול מלאכה מוסיפין. ת"ר הכל עולין למנין ז' אפי' אשה ואפי' קטן אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור איבעי' להו מפטיר מהו שיעלה למנין ז' ואפליגו בה ח"א עולה וח"א אינו עולה. ופס' רבי' אלפסי עונה מדאמרי' חל להיות בואתה תצוה קרי שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת וחד קרי מכי תשא עד ועשית והיינו מפטיר אלמא מפטיר עולה למנין ז' ומספקא לן מנלן לרבי' דהיינו מפטיר דלמא חוזר וקורא ג' פסוקים אחרונים כי תשא כמנהג ומס' דאינו עולה דהא עולא הכי ס"ל דאמר עולא מ"מ אמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה מפני כבוד הציבור וכיון דהכי הוא לא סליק ומנהג כרב נטרונאי איפסיק בקידושי אינו. עולה לא איפסק בקידושא עולה ובמנחתא דתעניתא הכי נהיגו ומסת' דלא מבעיא לן אלא בשבתות ויו"ט שהוא תקנת משה ומפטירין בה אבל בתקנת עזרא שקורין ג' אין מפטירין בהן ואם באלה פטר מפטיר כגון מקומות שמפטירין במנחה בכל שבת כמו שמצינו לרבינו האי ומקומות שמפטירין בתענית פשיט לן דמפטיר עולה דהא בת"ב קי"ל דקורין ג' ומפטיר א' מהן וכן לכל תענית אבל בשבתות ויו"ט אינו עולה ובמויו"כ מנהגנו לתקוע אחר תפלת ערבית סימן א' בשופר בלא ברכה ושמעתי משום שהשטן ביו"כ לית לי' רשותא לאסטוני ובמויו"כ בחזרתו מגערין בו ואמר רבי' האי בתשובת לא מצאתי טעם אלא דומה שהוא לזכר יובל ביוה"כ תעבירו שופר בכל ארצכם ולפי שאינו ברור חשבון זמן היובל התקינו בכל שנה ושנה זכר היובל. יהי רצון שיבנה הבית במהרה בימינו אמן: