ספר העיטור חלק ב פט

בפ' מצות חליצה מדרישא ר"מ לא האי מגין ולא האי מגין לדבריו דשמואל קאמר התם דס"ל במנעל ולא במנעל פליגו ולדידיה לא ס"ל. וכ' בעל הלכות היכי דמפיק א"נ בעי למיזיל לדוכתא דציבורא א"נ אפיקו לבושא וקא דחיל למיעל בלא מסאני או מן עקרבא או מן ריחשא שרי למיכרך מידי אכרעיה ואפיק בל צרכו דאמר שמואל כל מחמת עקרבא מותר ומסתברא מחמת עקרב אפי' מנעל מותר ושמואל דאמר אם מחמת עקרב מותר (ב) אב"ע קאי וה"ג והחיה תנעול את הסנדל, מ"ט משום צינה וא"ש אם מחמת עקרב מותר ואי' דגרסי ושמואל אמר אם מחמת עקרב מותר וליתא ומסתבר' סתם חיה ל' יום וחולה כדגרסינן חיה שלשה ושבעה ושלשים אית תנאי תנא יוצאין באנפליא של עיר ר"י בר נחמן סליק לגבי דריב"ל בלילא צומא רבא נפיק לגבי' לביש סילותי' א"ל מהו כן א"ל אסתניס אני. ת"ר תינוקת מותרין בכולן חוץ מנעילת הסנדל מ"ט הנך דלאו רבותייהו גזרו רבנן אכילה ושתיה וסיכה דהיינו רבותייהו לא גזרו ביה רבנן דאמר אביי רבותי' דינוקא חמומא ומשחא גדל פורתא בעיתא בכותחא אבל מחנכין אותן שנה ושתים כדאיתא לקמן:

תשמיש המטה ירושלמי ברחיצה אסור בתשמיש המטה לכ"ש תפתר במקום שנהגו שנא לטבול או קודם שתקנו טבילה לבעלי קריין שמעתי לבעלי טבילה ולבעלי קריין במנהגא תליא מלתא איכא אתרא דאיכא צינתא טובא ולא נהיגו משום סכנא ובאתרא דילן לא נהיג:

וגרסינן בר"ה חייב אדם נטהר עצמו ברגל ונהגו העם לטבול עיו"כ וברכת טבילה לא צריך. ת"ר הרואה קרי ביוה"כ יורד וטובל ומשפשף בשרו כדי שיתנקה הקרי מבשרו. ורש"י פי' ומבערב ישפשף כל גופו שלא יהא דבר חוצץ שאם יראה קרי בלילה או מחר ירד ויטבול והשתא דקיי"ל כר"י דאין ד"ת מקבצין טומאה אסור לטבול ולכתחלה נמי מנהגא הוא וכדפי' ולא דחינין לעינוי תדר"י הרואה קרי ביוה"כ עונותיו סדורין למחול לו והרואה קרי ידאג כל השנה אם עלתה נו שנה מובטח לו שהוא בן עוה"ב שהרי כל העולם רעב והוא שבע כי אתו רב דימי מפיש חייא סגי ואסגי. ת"ר ועניתם את נפשותיכם וגו' יכול בט' לחודש ת"ל מבערב אי מבערב יכול משתחשך ת"ל בט' לחודש הא כיצד מתחיל ומתענה מבע"י מכאן שמוסיפין מחול על הקודש אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל מערב עד ערב. יו"ט מנין ת"ל תשבתו שבתות מנין ת"ל שבתכם כל שביתה שאתה שובת אתה מוסיף בין מלפניו בין מלאחריו ותני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם וכי בתשעה מתענין והלא אין מתענין אלא בעשירי לומר לך כל האוכל ושותה בט' מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי ת"ר ועניתם את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו יכול יהא ענוש על תוס' מלאכה ת"ל בעצם היום הזה על עצמותו של יום ענוש כרת ואין ענוש כרת על תוספת ענוי תינוקת אין מענין אותן ביוה"כ אבל מחנכין אותן לפני שנה לפני שנתים השתא לפני שתים מחנכין לפני שנה מבעיא ל"ק כאן בבריא כאן בחולה אר"ה בן ח' בן ט' מחנכין אותן לשעות בן י"א בן י"ב משלימין מדרבנן בן י"ג משלימין מדאורייתא בתינוקת בת י"ב ומר א"ח ומר א"ח ול"פ ור"י אמר השלמה לדבריהם ליכא מחנכין אותן לשעות י"ב משלימין בדאורייתא בתינוקת ותינוק בן י"א בן י"ב מחנכין אותן לשעות בן י"ג משלימין מדאורייתא ומס' הל' כר"נ ור"ה דתרווייהו ס"ל השלמה מדבריהם איכא ור"י דאמר השלמה מדבריהם ליכא יחידאה הוא ועבדי' כר"ה בתינוקת וכר"נ בתינוק ותמי' לן מה דכתב רב אלפס ז"ל אע"ג דקי"ל כר' יוחנן דתינוקת בת י"ב ותינוק בן י"ג משלימין מדאורייתא קי"ל כר"ה וכרב נחמן דבן י' ובן י"א משלימין מדרבנן ובן י"ב משלימין בתינוק והא כולהו מודו בהשלמה דאורייתא והל"ל למימר הל' כר"ה וכר"נ ורבי יצחק פסק כר"י דהשלמה דדבריהם ליכא והכין כ' תינוקת בריאה בת י' ובת י"א מחנכין אותן לשעות בת י"ב ויום א' משלימין מדאורייתא היה חולה בי' מחנכין אותן בי"א לבד ומשלימין בת י"ב ויום א' תינוק בריא מחנכין אותן בן י"א ובן י"ב ומשלים בן י"ג ויום א' חולה בי"א מחנכין אותו בי"ב ומשלים בי"ג ויום א' איזה חינוך היה רגיל לאכול בב' שעות מאכילין אותו בג' בג' מאכילין אותו בד' ומס' כשם שמחנכין אותו באכילה כך מחנכין אותו מרחיצה וסיכה כדי שיהיו רגילין במצות בפ' מקום שנהגו (ג) להדליק בלילי יוה"כ מדליק שלא להדליק אין מדליק ומדליקין בבתי כנסיות ובתי מדרשות ובמבואות האפילין וע"ג החולין ותנא בין שאמרו להדליק בין שלא אמרו להדליק שניהם לא נתכוונו אלא לדבר א':

ירוש' מ"ד מדליקין כדי שיראה ויתבייש ומ"ד אין מדליקין שמא יראה ויתאוה מקום שנהגו להדליק משונה (ד) ממקום שנהגו שלא להדליק א"ר ירמיה תדע לך שהוא כך שהרי אותו האיש צנוע ואין משמש לאור הנר ומבעיא לי' לאינש למוקורי יומא דכיפורא בכסות נקי' דא"ל ריש גלותא לרב המנונא מ"ד ולקדוש ד' מכובד א"ל זה יוה"כ שאין בו לא אכילה ולא שתיה אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה את זו דרש ראב"ע כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' עבירה שבין אדם למקום יו"כ מכפר שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר וגרסי' בשבועות חומר בשעיר מביוה"כ ששעיר מכפר מיד יו"כ אין מכפר עד שתחשך כלומר אינו משלים הכפרה מכל וכל עד שתחשך אבל מכפר היא כל היום דאלת"ה קשיא הא דגרסינן התם דחוקתיה אומצא דל"צ שאל רב מתנא בן חרש לראב"ע ברומי שמעתי ד' חילוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש א"ל ג' הן ותשובה עם כל אחת עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנא' שובו בנים שובבים עבר על ל"ת ושב תשובה תולה יו"כ מכפר שנאמ' כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' עבר על כרת ומיתת ב"ד ושב תשובה ויו"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם וכו' אבל מי שיש בידו חילול השם אין לו בתשובה לתלות ולא ביו"כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנא' ונגלה באוני ד' צבאות אם יכופר העון הזה כו' ה"ד חילול השם אמר רב כגון אנא דשקילנא אומצא מטבחי ולא יהיבנא דמי וכו' אביי אמר כדתניא אביי אמר ואהבת את ד' אלקיך וכו' שיהי' ש"ש מתאהב על ידך שיהי' אדם קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהי' משאו ומתנו בנחת בשוק מה בריות אומרים עליו אשרי לפלוני שלמד תורה אשרי אביו אשרי רבו פלוני שלמדו תורה ראית כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה אשר אהבתיך אבל מי שקרא ושנה ושמש ת"ח ואין דיבור בנחת עם הבריות מה בריות אומרי' עליו אוי למי שלמד תורה אוי לאביו אוי לרבו שלמדו תורה כמה מקולקלים מעשיו עליו הכתוב אומר עם ד' אלה ומארצו יצאו תניא וכפר בכפרת דברים הכ' מדבר אתה אומר בכפרת דברים או אינו אלא בכפרת דמים נאמר כאן כפרה ונאמר להלן כפרה מה להלן כפרת דברים אף כאן כפרת דברים ת"ר כיצד מתוודה עוויתי פשעתי וחטאתי וכן בשעיר המשתלח אומר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם וכן במשה אומר נושא עון ופשע וחטאה דר"מ וחכ"א חטאתי עוויתי ופשעתי וכן בדוד הוא אומר חטאנו עם אבותינו העווינו והרשענו אמר רבה בר שמואל הלכה כחכמים ההוא דנחית קמי דרבא עביד כר"מ א"ל שבקית רבנן ועביד כר"מ א"ל כר"מ ס"ל כדכתיב בספר אורייתא דמשה פי' רבינו אלפסי כחכמים ומס' כההוא דנחית ועביד עובדא מדלא אהדר לי' רבא וכן פירש רבי' אבן גיאות ש"מ מיהא דאחר חורבן הי' ואומרים סדר עבודה ותו האי דנחית קמי' דרבא אמר צאו והניחו על כן שני שבהיכל ונטל דם הפר והניח דם השעיר א"ל חדא כרבנן וחדא כר"מ אימא הניח דם השעיר ונטל דם הפר והזה על הארון ושמעתי בלשון המשנה אומרים אותו כגון אתה כוננת דיוסי בן יוסי וזולתם ולא בלשון סתום וראיתי בסדר עבודה הבבלי שאנו אומרים אותה אחר תרומת הדשן ולפייסות חוזרין ונראה שלא הי' פייס ביוה"כ אלא כ"ג נותן לאוהבו או לקרובו ובסדר החכם ר' אברהם בן עזרא ולנשחט כנגד שחיטתו אהעמדה ואקשירה היא וצריך לאומרו כסדר עבודה ת"ר מצות ודוי עיו"כ עם חשכה אבל אמרו מתוודה קודם אכילה ושתיי' שמא תטרף דעתו עליו ואעפ"י שהתוודה קודם אכילה מתוודה לאחר שאכל ושתה שמא יארע דבר קלקול בסעודה ואי' דגרס אע"פ שהתוודה ערבית מתודה שחרית שחרית מתודה מוסף מוסף מתודה מנחה מנחה מתודה נעילה והיכן אמרו אחר תפלה וש"ץ באמצע. ומנהג כשמגיע ש"צ ולמחול עונותינו ואומר לפני ד' תטהרו מתחיל בפסוקי' ודברי ריצוי וחותם בכי אתה סולחן לישראל וכו' וכן במוסף ובמנחה ובנעילה ויש מקומות שמתודה ש"צ ג"פ בכל תפלה ותפילה ובנעילה מתודה פ"א והן ודוין שמתודה ביום כנגד עשרה פעמים שמזכיר (ה) כ"ג ביו"כ ובלילה מתודה ויש מקומות שאין מתודין אלא פ"א והן ח' ביום וב' מערב יו"כ והם י' ועיו"כ קודם אכילה ש"צ אומר אחר תפלה וכן ר'