ספר העיטור חלק ב עה

יושב בצל סוכה אלא בצל האילן וכן פירש עליה סדין לאו משום ב' סככין. וזה הכלל דקתני מתני' דבר שמקבל טומאה וגדולו מן הארץ אין מסככין להדין קאי א"ר יוחנן פעמים ששתיהן כשרות ופעמים שהתחתונה כשרה והעליונה פסולה הא אצטרכו ליה כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה והעליונה חמתו מרובה מצלתו מ"ד נגזור דלמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר קמ"ל ופי' קמא דלעיל מייתי סייעת' מהא דהכא סככים רחוקים ותחתונה צלתה מרוב' מחמתה ואפ"ה סד"א למפסלא משום דקמצטרף סכך פסול ואשמעינין סכך פסול לאשמעינין דלא מצטרף סכך פסול אלא בפסול מחובר אלא משום הא לא תסייע דה"ק מ"ד לגזור דלמא התחתונה תהא חמתה מרובה מצלתה ותצטרף סכך העליון עמה ועם העליונה תהא צלתה מרובה מחמתו ותפסול התחתונה קמ"ל דנ"ג דכיון שהתחתונה מסכסכת כהלכתה וסככין מרוחקין זמ"ז ל"ג כי היכי דל"ג חבטן אטו לא חבטן ורש"י ל"ג בי' למגזר ומפרש כגון שהתחתונה צלתו מרובה מחמתו עם העליונה מ"ד הא קמצטרף קמ"ל ונראה מדבריו היכי שהתחתונה מסכסכת כהלכתה לי' לן מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כמה תהא בין סוכה לסוכה ותפסול התחתונה אמר רבא טפח ור"ח ורבה בר"ה אמרו ד' ושמואל אמר י' כהכשרה כך פסולה.. ומסת' בנוי סוכה (כ) הנפלגין ממנה ד"ט דר"נ מכשיר ור"ח ורבה בר"ה פסלו ש"מ דוקא נוי סוכה דכיון דלנוי יהבינהו ולא בטלן הסכך שלמעלה מהן אבל אינך לא נוי סוכה ומופלגין ממנה ד"ט פסולה כר"ח וכרבה בר"ה וכן הלכתא הלכך הא דתנן סוכה ע"ג סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה אעפ"י שאינה ראוי' לדירה שאין בה י"ט פסולה וניחא לדשמואל ומיהא בעי' שתהא יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה ע"י הדחק אבל אינה יכולה לקבל כרים וכסתות דירה סרוחה היא ומסתברא ה"ה בסוכה תחת סוכה אע"פ שאין בעליונה דפנות פסולה. והא אפשר דאי יש בתחתונה דפנות אמרי' גוד אסיק ואי משכחת לה פסולה דליתא כשמואל אבל ר"י בן גיאות ז"ל פסק כשמואל וצ"ע לרבוותא דפסלי סוכה שתחת האילן משום ב' סככין אי פליגו בה כי היכי דפליגו בבית דמר אמר טפח ומר אמר ד"ט ומדלא אמרי' בגמרא ביה כמה יהא בין סוכה לסוכה ש"מ לאו משום ב' סככין היא ירושלמי כמה יהא בין סכך לסכך ויצטרף כו' פרש עליו סדין מפני החמ' ותחתי' מפני הנשר או שפירש ע"ג קינופת פסולה אר"ח ל"ש אלא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה כדתניא סככה כהלכתה ועטרה בקרמין וסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים אפרסקין ורמונים אסור להסתפק מהן עד מוצאי י"ט האחרון של חג ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו. מינומין עבדי' דרב אשי אוטמישא לי' כיתונתא במיא שטחה אמטללתא א"ל ר"א דלי' כי היכי דלא לימרי מסכך בדבר המקבל טומא' מהא שמעי' אם פרס תחתי' מפני טינוף העלין פסולה מפני מראית העין אבל רבי' יעקב פי' מתני' דאמר תחתי' מפני הנשר שמתירא שמא ינשרו העלין ותהא חמתה מרובה מצלתה ודעתו לאכשורה והיא פסולה שמסככה בדבר המקבל טומאה אבל לנאותה כשרה וה"ה אם פרס מפני טינוף העלין שנשרין ומס' דפסולין כיון שצריך סיכוך ודבר המקבל טומאה הוא אבל לנאותה דלא לסיכוך כשרה דאי לא איתא לפלוג בטינוף הנשרים אלא לאו ש"מ דכל מפני הנשר פסולה. איתמר נוי סוכה המופלגין ממנה ד' ועומדין תחת הסכך ר"נ אמר כשרה ור"ח ורבה בר"ה אמרו פסולה וקי"ל כוותייהו ואפי' ר"נ דאכשר דוקא נוי סוכה כדפרישית ואבן גיאות לא מסתברא אלא כר"נ דקאי כשמואל ור' ישראל כהן הכין פסק. אר"י א"ש מותר לישן בכילה אעפ"י שיש לה גג שאינו גבוה יו"ד אמרו לה (כא) מותר לישן בכילה אעפ"י שיש לה גג ואפי' גבוה יו"ד והא דרישא ליתא דהא רב (כב) שרי לי' לרב אחא ברדלא דלא למגנא בכילה משום בקו הא לא"ה אסור ומסת' או כלישנא קמא או כלישנא בתרא וכ' רבינו אבן גיאות ז"ל כולהו רבוותא פסקו כל"ב דשמואל והכין אסיק כילה שיש לה גג אע"פ שאינה גבוה י' פסולה ושאין לה גג אע"פ שגבוה עשרה כשרה וק"ל סוגיא דפ' הישן (כג) דגרסי' תרגמה שמואל במטה עשרה ש"מ אע"פ שיש לה גג כגון מטה בעי עשרה ואיכא למימר, ל"ב דקאמר מותר לישן בכילה שאין לה גג אע"פי שגבוה יו"ד ול"ק נמי אשמעינין התירא דאין גבוה יו"ד מותרת אע"פ שיש לה גג וכולהו ס"ל דלא מיפסלי אלא בגג גבוה עשרה וליכא למ"ד יש לה גג ואינה גבוה יו"ד פסולה דהא מטה יש לה גג ותרגמה שמואל במטה עשרה ולא חזינין לרבוותא דפסלי ביש לה גג ואינה גבוה יו"ד ור' אלפסי משמע דהכי ס"ל דקאמר הב"ע בגבוה יו"ד וכן הלכתא ואם אין לה גג אע"פ שגבוה יו"ד מותר וסתם דבריו כי יש לה גג ואינה גבוה יו"ד ואית לן סברא אחרינא דאמר מטה עשרה אינה ככילה שיש לה (כד) גג ומטה לגבה עשוי' וצ"ע מהא דאותבינן עלה נקניטינן ב' קינופת ד' פרס ע"ג קינופת פסולה (כה) ובלבד שלא יהיו הנקליטין גבוה מן המטה יו"ד הא גבוה י' פסולה אע"ג דל"ל גג שאינו נקליטין דקביעי ופרכי' אי קבוע להוי כקינופת ואיכא למידק מינה מדקאמר שאני נקליטין דקביעי ש"מ ה"ה ככילה שיש לה גג ואי הכי לפרוך להוי ככילה דכילה שיש לה גג אעפ"י שאין גבוה י' פסולה וש"מ דכילה שיש לה גג ואינה גבוה יו"ד כשרה הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסם וסכך ע"ג פסולה ואם הי' סיכך הרבה מהן או שקצצן כשרה ואמר רב צריך לנענע ע"ש סוכה אעפ"י שקצצן אחר שהדלן דלא אמרי' קציצתן זהו עשייתן וכיון שנענען אעפ"י שאין סכך רבה כשר. והכי פסקו כולהו רבוותאי כדתניא גבי סוכה תולמ"ה מכאן אמרו הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת וסיכסה ע"ג פסולה ואוקימנא כשקצצן ולא נענען ואם נא קצצן אע"פ שהסוכך הרבה מהן פסולה דקא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר. ור"ש לא גריס בברייתא או שקצצן דהא בקצצן אסקי' ואי קצצן דקאמר קודם שהדלן היא פשיטא. והכי הלכתא לא קצצן והי' הסיכוך הרבה מהן אי ערבן וחבטן כשרה בלא נענוע קצצן אחר שהדלה צריך לנענע אבל לסותרה א"צ:

ירושלמי רבי אבא בשם רב והוא שהדלה אותן מתחלה לשם כך ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא צריך לנענע. א"ר יוסי תרי לקולא הדלה עניה את הגפן אעפ"י שלא נענען נענוע אפי' שלא הדלה עליה מתחלה לשם כך. ומסתבר דמתני' שלא הדלה עניה לשם סוכה היא ובבלי כ' הדלה עליה אילנות וסיכך על גבן ואח"כ קצצן אם היה הסיכוך הרבה עליהן צריך לנענע אחר קציצתן ולא נהיר. א"ר נוי משום ר"מ ב' סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימיות אינן סוכות החיצונית סוכה. ת"ר סוכת גנב"ך מ"מ לאתוי מאי לאתוי סוכת רועים סוכת קייצים סוכת בורגנין סוכת שומרי פירות כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה מהו כהלכתה שתהא עשויה לצל ואע"ג דלא בעי' לשם חג לשם צל בעי' שלא תהא עשויה מאלי':

סוכה ישנה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ואיזהו סוכה ישנה כל שעשאה קודם לחג למ"ד יום ופרש"י לביתו שמא קאי כלומר שעשאה לשם חג כשרה ואם עשאה לשם חג ואפי' מתחלת השנה יצא ולב"ש איצטריך אבל לב"ה אפילו עשאה סתם ומתחלת השנה כשרה והיינו פלוגתא וי"ל דלב"ה איצטריך דאפילו ב"ה מודו דאם עשאה סתם מתחלת השנה פסולה ומחלוקת בשעשאה מל' יום ואילך כלו' איזה סוכה ישנה כשעשאה קודם לחג למ"ד יום ולא קתני שעשאו למ"ד יום קודם החג אלא מתחלת למ"ד יום ואילך עשאה בסתם אם היא סוכה ישנה צריך לחדש בה דבר ואם לא חדש בה דבר פסולה ירושלמי חבריא אמרו טפח וכו'. ת"ר סוכה גזולה והמסכך בר"ה ר"א פוסל וחכמים מכשירין ואסיקנא בתוקף מחבירו והוציא ט' מסוכתו וקיי"ל כחכמים דקרקע אינה נגזלת וה"ה שאולה שאדם יי"ח בסוכה של חבירו אבל גזל עצים ומסכך בהן אין לו אלא דמי עצים בלבד והא דדרשי' בסוכה ישנה חג הסוכות תעשה לך למעוטי סוכה גזולה פרש"י ז"ל כגון שעשאה ע"ג ספינה או ע"ג עגלה ואבן גיאות פי' לכתחלה הוא דלא אבל בדיעבד כשרה ומס' גזולה שגזל עצים וסיכך בהן ולא רצה לפרוע הדמים וההוא דאתא לקמי' ר"נ ואמרה ריש גלותא וכולהו רבנן בסוכה גדולה יתבו לא הי' נותן לה הדמים ת"ר בסוכות תשבו שבעת ימים בסוכת של כ"ד רי"א אינו נוהג אלא בד' מינין וקי"ל כת"ק ותניא בסוכות תשבו שבעת ימים ואפי' לילות או אינו אלא ימים ולא לילות נאמר כאן תשבו ונאמר במלואים תשבו מה להלן ימים אפי' לילות אף כאן ימים ואפי' לילות:

חמישי ענין ישיבתו (א) תנו רבנן כל ז' ימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו ארעי כיצד היה לו כלים נאים מעלן לסוכ' מצעות נאות מעלן לסוכ' אוכל ושות' בסוכה:

ומטייל בסוכה וישן בסוכה ודוקא למיגרס אבל לעיוני בסברא