ספר העיטור חלק ב עד

ביני רבוותאי רבי' אלפסי פסק כשמואל דהא רבנן כוותי' ס"ל ובעל הלכות פסק כרב כלישנ' בתרא. וירושלמי מסייע לי' דתני ר' חייא אויר פוסל בשלשה סכך פסול אינו פוסל אלא בד"א ומסת' כוותי' דהא רבנן דבי רב לא סייעתא היא דאי לישנא בתרא איתא קמא ליתא ותרי לישנא נינהו הלכך מספקא לן אי, כסורא אי כנהרדעי אי כסורא הלכתא באמצע בד' אי כנהרדעי פלוגתא דרב ושמואל היא והלכתא כרב בין באמצע בין מן הצד בד"א ומשמע דכי היכא דהורתיך את הסיכוך מן הדפנות בפסול אויר ליכא פלוגתא בין באמצע בין מן הצד בסכך פסול דסוכה ליכא פלוגתא מיהו פלוגתא דרבוות' היא ולחומרא ובסוכה גדולה בד"ט סכך פסול באמצע או בד"א מן הצד פסולה פחות מיכן כשרה בסוכה קטנה סכך פסול פוסל בג' כדאמרינין לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות מג' כשרה ולא מצרפה ובקנה אם סיכך כשר כשרה ואי מליי' בשפודין בדבר הפוסל פסולה (ח) אמר אביי אויר ג' בסוכה גדולה ומיעוטו בין בקנים, בין בשפודין הוי מיעוט בסוכה קטנה בקני' הוי מיעוט בשפודין לא הוה מיעוט וה"מ מן הצד באמצע מאי פליגו ר' אחא ורבינא והלכתא כרבינא דיש לבוד באמצע (ט) תנא פסל היוצא מן הסוכה נידן כסוכה ומפרשין לה בד' לישנא בתרא לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות מג' בסוכה קטנה ומאי יוצא יוצא מתורת סוכה ופרכי' פשיטא לא יהא אנא אויר ואויר בסוכה קטנה פחות מג' מיפסל א"ר אבא זה מצרף וישנין תחתיו זה מצרף ואין ישינין תחתיו כלומר אשמעינין ברייתא סכך פסול פחות מג' מצרף לסכך כשר וישינין תחתיו אויר פחות מג' מצרף לסכך כשר ואין ישינין תחתיו ושמעי' מהכא דאין יושבין ואין ישינין תחת האויר בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה ויושבי תחת סכך פסול בפחות מג' אבל בסכך פסול ד' אין ישינין כדתנן נתן עלי' נסר שהוא רחב ד"ט כשרה ובלבד שלא יישן תחתיו ואבן גאות פסק אויר פחות מג' בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה מצרף עם סכך כשר וישינין תחתיו (י) ובגדולה נמי מצרף אלא שאין ישינין תחתיו והא דתנן נתן עני' נסר שהוא רחב ד"ט כשרה ובלבד שנא יישן תחתיו הא פחות ישנין בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה לא דפחות מד' בסוכה גדולה לא חשיב בסוכה קטנה חשיב אפי' פחות מג' ולפיכך אין ישנין תחתיו אתמר סכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצומין כשרה ושאין לה פצומין אביי אמר כשרה רבא אמר פסולה רב אלפס ז"ל עלה נסמך וצורתה בהלכות והלכתא כרבא והיכא דנראה מבחוץ ושוה מבפנים כשרה:

שחמתה מרובה מצלתה פסולה:

ת"ר חמתה מרובה מחמת הסכך פסולה מחמת הדפנות אפי' כולה מלאה חמה כשרה:

ור' יאשי' אמר אפי' מחמת דפנות פסולה אמר אביי ר' יאשי' ור"י ור"ש וב"ש ור"ג ור"א ואחרים כולהו ס"ל סוכה דירת קבע בעינין כו' ולית הלכתא לא כר' יאשי' ולא כר"י ולא כר"ג דפסול סוכה בראש עגלה:

והיא שיכולה לעמוד ברוח מצויה ולא כאחרים דכולהו טעמא משום דירת קבע היא ושיטה נינהו ואע"ג דב"ש ור"א חשיב בהדייהו:

אביי ס"ל דטעמייהו משום דירת קבע וליתא דטעמייהו משום מאי דפרישית לעיל והלכה כב"ש ור"א דפסול:

העושה סוכתו כמין צריף ס"ל נמי לאביי משום דבעי' דירת קבע. וליתא אלא משום דס"ל שיפוע אוהלי' ונא כאוהלים:

והלכתא כר"א וכולהו אינך כולהו שיטה הוי וליתנייהו (יא) סוכה המעובה כמין בית אעפ"י שאין הכוכבי' נראים בתוכה כשרה:

אין כוכבי חמה נראין מתוכה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ירושלמי הדא אמרה צריכין הכוכבים להיות נראין בתוכה ר' לוי בשם ר' חמא כוכבי חמה שאני. ומסתב' דלכתחלה צריך אבל דיעבד כשר כדתנן המעובה כמין בית כשרה:

העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה ביו"ט מתני' ר"מ היא דתנן העושה סוכתו ע"ג בהמה ר"מ מכשיר ור"י פוסל ואיכא פלוגתא ביני רבוות' איכא מ"ד סתם במתני' ומחלוקת בברייתא (יב) והלכה כסת' ואיכא למ"ד מדאוקימנא למתני' כר"מ ש"מ דהלכה כר"מ ואבן גאות כתב רבנן קשישא הכי פסקי הסומך סכתו בכרעי המט' ר"י אומר אם א"י לעמוד בפני עצמו פסולה ואמר אביי ל"ש אלא סמך אבל סכך ע"ג המטה כשרה מ"ט דר"י משום דאעמידה בדבר המקבל טומאה ועל דופני הבית שאין מסככין (יג) הסכך כשר שאין דבר המקבל טומאה ומסתב' מדשקלו וטרי אמוראי אליבא דר"י ש"מ הלכה כוותיה:

סוכה מדולדלת כשרה:

מאי סוכה מדולדלת ר"א ענייה ושמואל אמר קנה עולה וקנה יורד, רב תני חדא ושמואל תני תרתי רב תני א' סוכה המדולדל אם צלתה מרובה מחמתה כשרה:

שמואל תני תרתי סוכה מדובללת או שצלתה מרובה מחמתה כשרה:

ואמר אביי ל"ש אלא שאין בין זל"ז ג"ט אבל יש בין זל"ז ג"ט פסול' ורבא אמר אפי' יש בין זל"ז ג"ט נמי לא אמרן אלא שאין בגגה טפח אבל יש בגגה טפח כשרה דאמרינן חביט רמא ומסתברא סוגיא דשמעתן אליבא דשמואל היא ועוד דרב ושמואל ל"פ אלא בפי' דמתני' ורב מודה להא דשמואל דצלתה מרובה מחמתה כשרה:

והוא שלא יהא אויר ג"ט במקום אחד והיכא דרובא צלתה מרובה מחמתה ומעוטה חמתה מרובה מצלתה פסולה:

אר"פ היינו דאמרו אנשי כזוזא מלעיל כאיסתרי מלרע כשהצל רחב למעלה כשיעור זוז אינו אלא כאסתרי מלמטה דהוא פלגו דזוזא וק"ל דר"פ אדר"פ דר"פ דהכא ס"ל פרוץ כעומד (יד) מותר כדאמרינן לקמן אם יש ריוח ביניהם כשרה ואנו כך קבלנו אם יש בין קנה לקנה כמלא קנה למעלה למטה צלתה מרובה מחמתה שהחמה מועטת למטה כשרה ואם למטה בהדדי למעלה מרובה מחמתה (טו) ופסולה וכן הלכתא ור' יעקב ז"ל פי' אדם עומד למטה רחוק מן הסכך ודומה לו שהן שוין פסולה שהצל (טז) מרוחק מן האדם מתמעט בהרחקה והוא פרוץ מרובה על העומד שהעומד שיש בו ממשות אינו מתמעט וכשעומד למעלה שוין כשרה ולא מתנכרא שהממשות כמו כן מתמעט מרחוק משל אדם עומד בראש ההר דומה לו כצפור:

העושה (יז) סוכתו תחת האילן כאלו עשאו תוך הבית אמר רבא ל"ש אלא באילן שצלתו מרובה מחמתה אבל חמתה מרובה מצלתה כשרה ואיכא פלוגתא ביני רבוותא אית מ"ד מתני' בשעשא' סוכה מסכסכת כהלכתה בצלתה מרובה מחמתה תחת האילן ופסולה משום ב' סככין וכשחמתה מרובה מצלתה ליכא אלא חד סכך ופרכינן כי חמתה מרובה מצלתה מאי הוה הא מצרף סכך פסול שלמעלה בהדי סכך כשר ואעפ"י שהתחתונ' מסכסכ' בלא סכך פסולה והן רחוקי' זה מזה סכך פסול של מעלה פסיל ליה ואוקימנא כשחבטן כדקתני אם היה הסיכוך הרבה מהן כשרה אבל אילן שצלתה מרובה מחמתה כיון שהסכך פסול מחמת עצמו לא מהני חבטן לבטולי ברוב ודייקינן מהכא באילו שנוטלין הרעפים מכיסוי הבית ועושין למטה סוכה כהלכתה ונשאר למעלה מן הסיכך עצים שקורין קרויב"ינש שהסוכה פסולה משום דקא מצטרף סכך פסול אעפ"י שהסכך כשר מרובה עד שיתנו הסכך כשר בין הקרויב"ינש דומיא דחבטן. ומסתברא אפילו לההוא פירושא הסוכה כשרה. דכיון שנטלו הרעפים התקרה כשרה בתקרה שאין עליה מעזיבה דסגיא כשנוטלין אחת מבנתים ואית דמפרשי מתני' בעושה סוכה תחת האילן ועם צל האילן צלתה רובה מחמתה ומש"ה פריך הא קמצטרף צל פסול שלמעלה (יח) לא מעלה ולא מוריד ואעפ"י שלא חבטן כשרה והדלה עליה את הגפן ואת הדלעת נמי מפני שהסוכה היתה חמתה מרובה מצלתה והדלה עליה כדי לעבותה וכן אם סכך ע"ג האילן והסכך מלמעלה צלתו מרובה מחמתו האילן שתחתיה לא מעלה ולא מוריד כדקתני בתוספתא סכך ע"ג אילן או ע"ג מטה אם צלתה מרובה מחמתו כשרה ואם לאו פסולה:

וק"ל למ"ד מתני' משום שני סככין כי מוקמינין לה בחבטן מאי שני סככין איכא ומסתב' סוכה שתחת האילן פסולה מחובר הוא עם האילן עצמו עשה סוכה ואילן שצלתה מרובה פסולה חמתו מרובה מצלתו וצירף בו סכך כשר כשרה. ומש"ה פריך הא קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר (יט) המרבה עם האילן ומשני בשחבטן ולעולם ליכא למימר מצטרף בשני סככין דאלת"ה סוכה שבתוך הבית לפירושא קמא תיפוק ליה דקא מצרף סכך פסול ופירש תחתיה סדין לנאותה אמאי כשרה וגבוה מכ' אמה והוצין יורדין לתוך כ' לפסול משום דקא מצטרף סכך פסול:

סוכה ע"ג סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה תניא בסוכת תשבו ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה שבתוך הבית ולא בסוכה שתחת הסוכה אדרבה בסוכת תשבו תרתי משמע בסוכת כתיב ומסתברא דקפריך תלמודא אמתני' דקתני ולא בסוכה שתחת הסוכה ש"מ שסוכה שתחת האילן ושבתוך הבית לאו משום ב' סככין היא אלא משום דמחובר שאינו