ספר העיטור חלק ב עב

בטלן מבוטל בטלו אין לא בטלו לא ועפר ועתיד לפנותו ד"ה לא בטיל היה גבוה מכ' אמה והוצין יורדין לתוך כ' רואין אם צלתה מרובה מחמתה כשרה ואם לאו פסולה ש"מ סכך מקצתה למעלה (יב) מקצתה למטה מ"מ כשרה כדאיתא בפ"ק דעירובין (יג) חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן וכדרבא דאמר אחד זה ואחד זה כשרה וכן הלכתא:

היתה גבוה למעלה מי' טפחים והוצין יורדין לתוך י' סבר אביי למימר אי הוה חמת' מרובה מצלתה כשרה. א"ל רבא האי דירה סרוחה היא ואין אדם דר בתוך דירה סרוחה וש"מ סכך מקצתו למטה מי' ומקצתו למעלה מי' פסולה דחללה י' בעינין. לבד מסככה ומשום דקמצריף סכך פסול דלמעלה מי' בהדיה סכך כשר לא מפסלה דליכא למימר (יד) אלא שהתחתונה חמתה מרובה מצלתה דבעינין צרוף הא לא בעי צירוף כשר. אטו אי סיכך סוכתו בהכשר והניח למעלה חבילי קש וחבלי זרדין מי מפסלי ה"נ ל"ש ואית מ"ד דלא אמרינין אלא במחובר היתה גבוה כ' אמה והיתה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי ע"פ כולה ויש בה הכשר סוכה מן הצד אם יש משפת האצטבא עד הכותל ד"א פסולה פחות מד"א כשרה. דאמרינן דופן עקומה. וכן אם בנה אצטבא באמצע ויש בה פחות מד"א לכל רוח ורוח כשרה דאמרינן דופן עקומה לכל רוח ורוח היתה פחותה מי' טפחים וחקק בה להשלימה לי' אם יש משפת חקק ולכותל ג"ט פסולה אם פחות מכן כשרה ומסתב' כר"י ן' גאות דאמר והוא שיהיה בחקק הכשר סוכה:

היתה גבוה כ' אמות ובנה בה עמוד גבוה עשרה ויש בה הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתה א"ל רבא בעינין מחיצות ניכרות וליכא כתב רבי' אבן גאות ז"ל ובלבד שלא תהא האצטבא גבוה מי"ט דרשות אחרת היא וגבי עמוד אמרינין אעפ"י שעומד בתוך ד"א (טו) לדפנות פסולה דבעינן מחיצות הניכרות וליכא דכיון שחלק רשות אחרת לעצמן לא מתכשר אלא במחיצת דפני הסוכה:

וכיון דמרוחקות ממנה לא אמרינן גוד אסוק (טז) במחיצתי' הסמוכות והניכרות. אבל במרוחקות שאין ניכרות לא ומסתב' גבי אצטבא אפי' גבוה י' כיון שקרובה הדופן בפחות מד"א אמרינן דופן עקומה וכאילו מעיקמת הדופן עד האצטבא ובנה עמוד באמצע והיא פחות מד"א אמרינן דופן עקומה לכל רוח ורוח:

אבל היכא דהיא רחוקה מד"א דליכא למימר דופן עקומה היא דסבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתה דכיון שפני העמוד גבוה יו"ד הויא מחיצה ואמרינין גוד אסיק ויש ד' מחיצת והכשר סוכה וא"ל רבא ניכר בעינין מחיצות ניכרות וליכא ופני העמוד אינו ניכר מחיצה ול"א גוד אסיק אלא במחיצה הניכרת עשרה והאי דנקיט עמוד גבוה י' דלא אמרינן גוד אסיק אלא במחיצה גבוה י' כדמוכח לקמן במשלשל דפנות מלמטה למעלה ת"ר נוי סוכה אינן ממעטין בסוכה להכשירה אם היתה גבוה מכ' אמה ולא לפוסלה בפחות מי' אמר רב אשי ומן הצד ממעטין לשיעור אורך סוכה:

השלישי הכשר עשייתה דתנן (א) ושאין לה ג' דפנות ת"ר שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ורש"א ג' כהלכתן ורביעית אפי' טפח וקיי"ל כרבנן ואותו טפח היכן מעמידו אמר רב מעמידו כנגד היוצא א"ל רב כהנא ורב אשי ויעמידו כנגד ראש תור שתק רב אתמר נמי א"ש משמיה דלוי מעמידו כנגד היוצא וכן מורין בבי מדרשא כנגד היוצא ור' סימון (ב) אמר יהושיע עושה טפח שוחק ומעמידו פחות מג' לדופן ולא כנגד ראש תור וחשיב כאילו יש פס ד' בדופן שלישית והוא רוב הכשר סוכה ואוכל ושותה בכ"מ בסוכה כאילו יש בה ד' דפנות ואר"י אמר רב סוכה העשויה כמבוי כשרה ואותו טפח מעמידו לכל רוח שירצה ור' סימון אריב"ל עושה לו פס (ג) משהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לדופן דכל הפחות מג' כסתום דמי ובסוכה גדולה עסקינין דאי בסוכה קטנה שחיק באמצע סגיא וחזינין לרבוותא קמאי דסמכי ארב כהנא ורב אשי ורב דאמרי ויעמידו כנגד ראש תור דהא שתיק רב וליתא לשמואל ולדר' סימון ומסת' כשמואל ולוי וכבי מדרשא דאמרי כנגד היוצא דקיימא כר' סימון אריב"ל דל"ל כנגד ראש תור וסוגיא דשמעתא כר' סימון אזלא דהא קמיבעיא לן מ"ש הכא דסגי בטפח שוחק ומ"ש התם דבעינין פס ד' ועוד דרב אשי אשכחי' לרב כהנא דעביד טפח שוחק וקא עביד ליה צורת פתח ש"מ כריב"ל ומאן דאית ליה טפח שוחק ל"ל כנגד ראש תור ורב כהנא דפריך לרב ויעמידנו כנגד ראש תור לא ס"ל הכי דהא רב כהנא גופיה עביד טפח שוחק ועביד צורת פתח ש"מ כולהו ס"ל כנגד היוצא ולא כנגד ראש תור והלכה כר' סימון וכלישנא בתרא דרבא דאמר ובעינין נמי צ"ה כדרב כהנא דעביד להו לתרווייהו והלכך עושה טפח שוחק ומעמידו פחות מג' סמוך לדופן ואח"כ נוטל קנה אחת לצורך פתח אמה או שתים רחוק מאותו טפח ונותן קנה א' ע"ג ראש הא' ע"ג אותו טפח שוחק וראש הב' ע"ג אותו קנה ורש"י פי' צ"ה כנגד כל אורך הדופן ובהא דרבא איכא פלוגתא ביני רבוותא איכא מ"ד מדאמר מ"ש הכא דסגי בטפח שוחק ומ"ש התם גבי מבוי דבעינין פס ד' ש"מ כהדדי נינהו ובסוכה העשויה כמבוי בעינין (ד) פס ד' וצ"ה ואית מ"ד דהכשר סוכה קטנה יש בדופן ג' ולא בעינין צ"ה וכל סוכה שיש לה ג' דפנות שלימות בהכשר אעפ"י שיש בה רוח אחת כשרה בז' ואחת ארוכה כמה כשרה כל הסוכה בלא צ"ה ואם בא לעשות סוכה בד' דפנות בלא פתח ונכנס שם דרך ארובה כשרה והכי מסתברא ואית מאן דאמר דכי בעינין טפח שוחק בדופן רביעית ושלישית בטפח וליתא אמר רבא סיכך על גבי מבוי שיש בו לחי כשרה. ואמר רבא סיכך ע"ג פרי ביראות כשרה דמגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה ואפי' מקולתא לחומרא כגון ב' כהלכתן וג' אפי' טפח אמרינין מגו דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת. תנו רבנן (ה) נעץ ד' קנדיסין וסיכך ע"ג ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלים אר"ה מחלוקת על שפת הגג דר"י סבר אמרי' גוד אסיק ורבנן סברי לא אמרינין אבל באמצע הגג ד"ה פסולה ור"נ אמר באמצע הגג מחלוקת ואיבעי' לן לר"נ באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג ד"ה כשרה א"ד בין בזו בין בזו מחלוקת וקיימא בתיקו וקיי"ל כר"נ דבאמצע הגג מחלוקת ופלוגתא ברואין כדאיתא בברייתא והלכה כרבנן דל"א רואין ועל שפת הגג מספקא לן אי כר"ה דאמר (ו) (בין בזו בין בזו) מחלוקת אי לא ומסתברא בין בזו בין בזו מחלוקת ומסתברא דברייתא דקתני בארץ פליגו ברואין וברייתא סתמא מיירי בשפת הגג. והלכתא כרבנן דל"א גוד אסיק דמחיצות לבית עשיה. ורבי' אלפסי לא אייתי להך פלוגתא ורבינו אבן גיאות כתב דרבינו שרירא ל"ג לאיבעי' להו והכי איתא ור"נ אמר באמצע הגג מחלוקת אבל בשפת הגג ד"ה כשרה ופסק כר"נ המשלשל (ץ) דפנות מלמעלה למטה אם גבוהים מן הארץ י"ט כשרה רי"א כשם (שלמעלה) שמלמטה למעלה ו' כך מלמעלה למטה יו"ד קסבר מחיצה תלי' מותרת ואר"ח אמר (ח) אבימי מחצלת גבוה ד' ומשהו מותרת בסוכה משום דופן תלי לה בי מצעי פחות מג' למטה ופחות מג' למעלה וקיי"ל תרי לבוד וכגון שהיתה גבוה עשרה אם גבוה י"א צריך מחצלת ה' ומשהו ואם י"ב ו' ומשהו אבל סוכה מי"ג עד כ"א עושה מחצלת שבע ומשהו ותלי לה בפחות מג' סמוך לקרקע ואעפ"י שהסכך גבוה מן המחצלת כמה כיון שיש בה מחיצה גבוה ו' אמרינין גוד אסיק הא ליכא י' ל"א גוד אסיק וא"נ מוקים לה סמוך לסכך פחות מג"ט ואע"פ שגבוה כמה מן הקרקע כמה כשרה כדאמרי' מחצלת ז' ומש"ה מותרת בסוכה משום דופן ובכ"מ שיניחנו בין למעלה בין למטה כשרה וקמ"ל דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה כר' יוסי ומס' דהלכה כר"י דמחיצה תלוי מותרת וכ"פ ר' עמרם ור"ח ז"ל ובעל הלכות ורב נטרונאי פסקו כרבנן ורבינו אלפסי לא פסק כלל ורבי' יצחק אבן גיאות הכריע דהלכה כרבנן משום דקי"ל דופן סוכה כדופן שבת ובשבת קי"ל מחצלת תלויה אינה מותרת וק"ל הא שהקילו חכמים כמחיצות והא דאמרי' קמ"ל מלמעלה למטה לכתחלה אתו לאשמעי' דאי ממתני' ה"א דיעבד קמ"ל לכתחלה וצ"ע דהא דאמרי' דופן סוכה כדופן שבת לענין מקיפין בקנים ובחבלים קאמר. תניא (ט) דופן סוכה כדופן שבת ובלבד שלא יהא. בין קנה לחבירו ג"ט ואפי' כל המחיצות עשוי' בקנים של אצבע אצבע ה"ה כאלו הכל עומד אבל יש בין זה לזה ג"ט