ספר העיטור חלק ב מז

דבעי כתיבה חמה וליכא ורב דימי מנהרדעא אמר א"צ קולמסא בדיק ליה. ת"ר כותבין תפילין ע"ג עור בהמה טהורה וע"ג עור חיה טהורה וע"ג נבלות וטריפות ונכרכות בשערן ונתפרין בגידין שכורכין עור הפרשה בשער ומניחין הדפים בבתי' ואח"כ תופרין עור הבתים עם התחתון בגידין אבל אין כותבין לא ע"ג עור בהמה טמאה ולא ע"ג עור חיה טמאה ואצ"ל ע"ג נבילות וטריפות שלהן ואין נכרכין בשערן ואין נתפרין בגידין שנאמר למען תהיה תורת ד' בפיך וכותבין תפילין ע"ג עור של עוף טהור ואע"ג דאית ביה נקבים קמ"ל כדאמרי' במערבא כל נקב שהדיו עובר עליו אינו ניקב בעי מר"נ ב"י מהו לכתוב תפילין ע"ג עור של דג טהור א"ל אם יבא אליהו ויאמר אם פסקה זוהמתן או נא אין כותבין אבל ע"ג עוף טהור כותבין ודוקא במעובד כהלכתן:

חלק הכתיבה ת"ר לטטפת לטטפת לטוטפת הרי כאן ד' דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר א"נ טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים גרסי' במכילתא והיו לאות על ידך בד' מקומות מזכיר פ' תפילין קדש לי כל בכור והיה כי יביאך שמע ישראל והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ד' פרשיות של יד הן כרך א' של ד' פרשיות של ראש הן טוטפת ואלו הן קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע. כותבין כסדרן ואם כותבין שנא כסדרן הרי אלו יגנזו ת"ר (א) יכול יכתבן על ד' עורות ויניחם בד' בתים בד' עורות ת"ל ולזכרון בין עיניך זכרון אחד אמרתי לך ולא שנים שלשה זכרונות הא כיצד כותבין על ד' עורות ומניחין בד' בתים בעור א' נוטלין עור לח ומניחין אותו בדפוס אחד וחוצו לפי חריצו (ב) מלמעלה מלפניו ומלאחריו בסכין שתי פיות שאינה חדה שלא יקרע וכופל בו משני צדדי' ומעדיף בו להניח הרצועה בו ולמקום התפר ומניחו עד שייבש וכשהוא יבש מוציאו מן הדפוס ודומה לד' בתים ונוטל ד' חתיכות קלף וכותב בהן ד' פרשיות כסדרן ומניחן באותו עור ואם כתבן בעור א' והניחן בד' בתים כגון שכותבין בתפילין של יד (ג) שכותב ד' פרשיות בד' דפין או שכותבן בזא"ז בדף א' באורך הקלף או ברוחב והניח כל פרשה בכל בית בפ"ע יצא והא דכת' דכתבי' (ד) שארכה וכל חד וחד בעי דמנח להו כס"ת בארונו לא נהיר דהכא א"א וצריך ליתן ריוח ביניהם אם כתבן בקלף א' וצריך (ה) שיהא ריווח בין פרשה לפרשה כדי שתכנוס כל הפרשה בכל בית בפ"ע וחכ"א א"צ וקי"ל כרבנן (ו) וצריך שיתן חוט ומשיחה בין כל אחת ואחת. ומסתבר לן מדקאמר ושוין אפלוגתא קאי דאי כתבה בעור א' הכל מודי' שצריך חוט ומשיחה בין פרשה לפרשה ואם אין חריצן ניכר (ז) חריץ שבין בית לבית ואיכא דמפרש ארישא קאי שנתן בד' ונא נהירא נן דהול"ל וצריך שיתן חוט ומשיחה:

ת"ר כיצד כותבין תפילין ש"י כותב בעור א' ומניחן בבית א' וכותב ד' פרשיות בקלף אחד בד' דפין או בדף אחד בזא"ז ומניחה בבית אחד בעור אחד שהוציא מן הדפוס ואם כתבן בד' עורות והניחן בבית א' יצא וצריך לדבק ד' עורות הכתובות בדבק או בגידין כדי שיהי' בכרך א' בעור א' שנא' והי' לך לאות כשם שאות א' מבחוץ כך אות א' מבפנים דברי ר"י ר' יוסי אומר א"צ (ח) ומודה ר"י שאם אין לו תפלה של יד ויש לו תפלה של ראש שתולה עור על אחת ומניח' מודה היינו פלוגתייהו אמר רבא מדבריו של ר"י חזר בו ר"י תונה והא שלח ר' חנינ' משמי' דר"י תפלה של ראש אין עושין אותה ש"י ל"ק הא בחדת' הא בעתיקי ולמ"ד (ט) הזמנה לאו מלתא הוא דאתני עלייהו מעיקרא וקי"ל דהזמנה לאו מלתא הוא ובעתיקי הא בחדתא תולה עור על אח' מהן ש"מ דסבר הנחתן ש"י וש"ר שניהן שוין כדאי' לקמן והא דאמרי' במכילתא כתבן שלא כסדרן הרי אלו יגנזו בתפילין של יד קאמר בשארבעתן כא' אבל בש"ר אם הקדים כתיבתן אין בכך כלום וא"נ כתבן אסדר הנחתן קאמר ואם כתבן והניחן שנא כסדר יגנזו אבל כתבן שלא כסדרן והניחן בכתב כסדרן (י) יצא ויש (יא) שמדקדקים בכתיבה שכותבין אותה כסדר הכתוב בתורה וכותב הויות באמצע שכותבין קדש והיה ומניח חלק כדי לכתוב והיה אם שמוע וכותב שמע וחוזר וכותב והיה נמצא כתיבתן כסדרן והויות באמצע ויכול לעשות תפילין של יד לש"ר ושל ראש לש"י כמבואר (יב) והלכך ליכא ספיקא דתפילין של יד כתיבתן כסדר התורה קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע וליכ' הויות באמצע ואם יש לו ב' תפילין עושה א' מהן ש"ר כדאמרי' לעיל שאם כותבין בעור א' והניח בד' בתים בעור א' יצא, א"נ חותך כל הפרשה בפ"ע וכתיבתן ש"ר כשל יד ואם. יש לו ב' תפילין של ראש תולה עור על א' מהן ומניחה וה"מ בחדתא דלא אחתון ברישא אבל בעתיקא לא שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה וכן הלכתא ואצטרכי' לפרוש' תפילין ש"י אם עושה פרשיות סתומות כמזוזה או אם צריך ריוח למעלה או לא דאית למימר קדש והיה כי יביאך שהן סמוכות עושה סתומות (יג) ופתוחות כמזוזה ואי למימר מדאמרי' תפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה שאין מורידין מקדושה כו' הא מורידין עושין ופרכינין אמאי התם סתומות הכא פתוחות ש"מ תפילין פתוחות נינהו ואית דמפרשי מסת' מקא פריך דפתוחו' נינהו ומסת' לן מדל' איירי בגמר' בתפילין דכ"ע פתוחו' נינהו לכל פרש' ופרש' עוש' בדף א' ובמזוז' הו' דאיירי שכתובה בדף א' ואם עשאה בב' דפין פסולה כדגרסי' רבי מאיר היה כותבה בדף א' ועושה פרשיות סתומות ודייק' נמי מדאמרינן כותבן בעור א' והניחן בד' בתים יצא ואם בדף א' בעור א' בתפילין של יד נא אפשר לאנחינהו בד' בתים אלא בד' דפין היו וכי היכא דעל הארץ דמזוזה קיימא בראש שיטה ה"נ בש"ר ובש"י ולא חזינן לרבוותא מהאי במס' סופרים:

איזה (יד) פתוחה כל שלא התחיל בראש שיטה ואיזה סתומה כל שהניח באמצע שיטה וכמה תניח בראש שיטה ויהי' פתוחה כדי לכתוב ג' אותיות:

ירו' במגילה פתוחה וגבי ריוח מלמעלה וריוח מלמטה כדאמרינן במזוזה כמלא אטבי (טו) דספרי פי' ר' עמרם בר ששנא פוניור שלא תהא שיטה א' גדולה מחברותיה ומסת' לן משום דמזוזה צריכה שירטוט צריך ליתן ריוח מלמעלה ומלמטה כמלא שטה אבל תפילין נ"צ אלא כדי למ"ד מלמעלה וצדי"ק מלמטה דהארץ ואית דמפרשי אטבא מור דרור בלע"ז כדגרסי' בשבת באטבא ואית דמפרשי טעמא דבעינן כמלא אטבא כדי לכתוב ו' מלמעלה וצדי"ק מלמטה וא"א ת"ק דרי"ש מי לא בעי ריוח הא קי"ל דאפי' קוץ של יו"ד או יריכו מעכב ולא חזינן לרבוותאי דבעי בתפילין כמל' אטבא ובשמושא אמר כריך להו למזוזה מא' כלפי שמע ומסתבר' לן כדאמרינן במזוזה עשאה בשתים ושלש דפין כשרה ובלבד שלא יעשנה כקובה הכי מסתבר בתפילין ואם עשאה אגרת פסולה כמזוזה ופירשי רבואתה שלא דקדק בחסירות ויתירות ומסת' לן ביתרות כדאמרינן בס"ת לא ירבה בשיטין מפני שנראה כאגרת ופסולה כדאמרינן עשאה בשני דפין פסולה תנא תפילין ומזוזה נכתבין שלא מן הכתב ובשם הר"ר יעקב תפילין דא"צ שירטוט דוקא בין שיטה לשיטה אבל ראשונה צריכה שירטוט דהא קי"ל שתים כותבין ושלש אין כותבין ובשיטה ראשונה משתרי ואית למימר תפילין דא"צ שירטוט אפי' בשיטה ראשונה קאמר וא"צ דקאמר מצותה בלא שירטוט ואם שירטט פסולין דקא מקשינין גבי תפילין שבלו הא אין מורידין עושין והתניא מזוזה צריכה שירטוט תפילין א"צ שירטוט ושני תנאי היא ולישני ליה בדשרטט אלא שרטו' בתפילין מילת' יתירת' היא ופסול' ואיידי דנקי' במזוזה צריכ' שירטוט נקיט בתפילין א"צ שירטוט וא"ד דאמרינין א"צ דומיא דנכתבין שלא מן הכתב דאי עביד להו מן הכתב כשרה והא בדלא שירטט דההיא לאו כהלכתא. בפ' הקורא את המגילה רבא שרי ליה (טז) לרב חבי למכתב תפילין ומזוזות שלא מן