ספר העיטור חלק ב לט

הכלי ולא יכסנו באבנים ה"ד חול הדק אר"י כל שאין היוצר יכול לכותשן וצריך ולא צריך אין מכסין ת"ר וכסה יכול יכסנו באבנים או יכפה עליו את הכלי ת"ל בעפר ומנין לרבות זבל הדק וחול הדק ונעורת של פשתן ונסורת של חרשים ושחיקת אבנים וסיד וחרסית ולבנה ומגופה שכתשן ת"ל וכסהו יכול אף אני מרבה זבל הגס ושחיקת כלי מתכות וקמח וסובין ומורסין ת"ל בעפר ואנו אינן מין עפר ובתוספתא גרסי' לא בתבן ולא בקש ולא בגבבא ונא בנוצה ולא בנסורת חרשים ולא בנעורת של פשתן ולא בשחילות בקצוצות ולא בקמחות ולא בסלתות תניא היה מהלך במדבר ואין לו עפר לכסות שוחק דינר זהב ומכסה היה מהלך בספינה שורף טליתו ומכסה דאשכחן זהב דאקרי עפר דכתיב ועפרות זהב לו ואשכחן אפר דאקרי עפר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת תנא הוסיפו עליהו השיחור וניקרת פסלים וי"א אף הזרניק שקורין אורפימ"ינט כלל אמרו דבר המגדל צמחים מכסין בו ושאין מגדל צמחים אין מכסין בו ומגדל צמחים פי' בגמ' דהיינו שזורעין בו ומצמיח אבל בקרקע שאינה עושה פירות כגון מדבר אעפ"י שמגדל צמחין אין מכסין בו כדמוכח במתני' היה מהלך במדבר ואין לו עפר כו' ואין מכסין בכל דבר שיש בו לחלוח מים כגון מתינתא. כדאי' בפ' אנו עוברין אכתישה לא לחייב הואיל וחזי לכסות ביה דם צפור ומסקנא בטינא טינא בר זריעה הוא במתינתא ש"מ אין מכסין במתינתא אר"י השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה שנאמר וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה ומס' לן דאע"ג דאיכא עפר למטה ועפר למעלה בעי הזמנה לכתחלה כדאמרי' דמזמין ליה לכולה פקתא דאי ס"ד למעוטי ע"ג אבנים אתי נ"נ הא איכא עפר בכולה פקתא אנא לאו ש"מ הזמנה בעי אמר רבא בשכר שאמר אברהם ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצות אפר פרה ועפר סוטה וניחשוב נמי עפר כיסוי (ה) כסוי מצוה הנאה ליכא אפר פרה הנאה לטהר את הטמאין. ועפר סוטה לשום שלום בין איש לאשתו:

נשלם החלק הששי ועמו נשלמו סדרי שחיטה ת"ל:

כלל הטריפות הריאה שניקבה בכל ענין טרפה הן אומא הן אונא הן ניקבה מבחוץ כלפי הדופן הן ניקבה מבפנים כלפי הטרפשא דכבדא וטרפשא דלבא ואין חילוק אנא בסירכות יש חילוק כמו שמפרש אומא דסריכא מבחוץ לדופן וליכא מכה בדופן טרפה אומא דסרכא מבפנים לטרפשא דכבדא טריפה גג אומא דסריך לשדרה טרפה ומאי דאיכא עליה חתיכה דאונא אי' ליה דינא דאומא אונא דסריכו מבפנים או לטרפשא דלבא או לשמנוניתא דלבא או לקני' או לשמנוניתא דחזה טרפה תרתי אונא דסריכו אהדדי מגב לגב הן מבפנים הן מבחוץ טרפה ואפי' מאחת לחבירתה הסמוכה לה סירכא שיצאה מבין חיתוך האונות מבחוץ לדופן הן מבפנים לטרפשין או לגב האונין טרפה שיפולי דאוני דסריכו לדופן או לכ"מ טרפה שמא מבפנים עולה הסירכא וטרפה עינינותא דורדא כל היכי דסריכי טריפה ואפילו לכיס שלה אומא הדבוקה לדופן לגמרי כשרה. זה כ' הרב ז"ל:

ואינו עיקר אלא דין הדבוקה כדין הסירכא אי ליכא מכה אומא דדבוקה מבפנים לטרפשא דכבדא טרפה ואמרו הגאונים אם כל גג האומא משלמת חיתוך האונין ולמטה דבוק לשדרה כשרה דאמרינין כך בריית הבהמה ואם יש פיצול שאין דבוק כל גג האומא לשדרה טרפה כללא דמלתא כל דבוק בסירכא לאיסור ויש מקום שאם נסרכה שם הריאה כשרה ואם נדבקה טריפה כגון אם נסרכו האונין מחיתוך לחיתוך כשרה ואם נדבקו כולן טרפה דהכי, אמר רבא ההיא ריאה דדמיא לאופתא טרפה ופרש"י דשוע כאופתא דנ"ל חתוכי דאוני באלין סירכות שהזכרנו הבהמה נטרפת משום דקים לן אין סירכא בלא ניקב ויש ניקב תחת הסירכא וא"ת הרי הסירכא סותמתו אמרי רבנן סתימת סירכא באנו המקומות לאו כלום היא ואלו הן הסירכות שאין הבהמה נטרפת בהן גג האונין דסריך לדופן בין איכא מכה, בדופן בין ליכא מכה כשרה והיא שתהא הסירכא בבשר שבין הצלעות היתה ע"ג העצם טרפה וכמו כן גג האונין דסריך לשדרה כשרה והוא דסביך. בבישרא דמאי דאיכא עלוי חתוכי דאוני אית לי' דין חתוכי דאוני זה דעת הרב ז"ל ויש שטורפין בגג האונין תרתי אונין הסמוכות זו לזו דסבוכין אהדדי כשרה וכן אומא דסריכו לאונא הסמוכה לה מחיתוך לחיתוך כשרה גג האומא דסביך לדופן במקום הבשר ואיכא מכה בדופן בודקין אותה בנפיחה אם נמצאת שלמה כשר' ובלבד שתהא הסרכא יוצאה ממקום המכה היתה סירכא יוצאה ממקום אחר או שהיתה מקצתה תוך המכה ומקצתה חוץ למכה טרפה נמצאת למד כל סירכא נטרפת חוץ מג' גג האונין לבשר הדופן ושתי אונות הסמוכות מחיתוך לחיתוך וה"ה אומא לאונא הסמוכה לה מחיתוך לחיתוך וגב אומא לבשר דופן במקום שיש מכה ונפיחה הא שאר כל הסירכות אונא או אומא של כסדרן או מגב לגב או דסריכו לגרגרת או לשמנונית דחזה או להרת או לטרפשא דלבא או לטרפשא דכבדא או לעינונותא דוורדא או לנקב הלב ושמנונית שבסימפון שקורין קורדבינ"א ולשאר כל המקומות כולן אסורות הל' למעשה:

חמש אונות יש לה לריאה ג' מימין הבהמה וב' משמאלה ובצד אלו הג' של ימין יש אונא קצרה דקרי לה טבחי עינינותא דורדא נחתכה א' מהן הן מן הימין הן מן השמאל טרפה לא הי' שם עינינותא דורדא כשרה שאינה מכלל האונין ואינה משלמת למנין אונין כלל נמצא שם שתים כשרה נחלף צד ימין לצד שמאל וצד שמאל לצד ימין טרפה נמצא שם אונא יתירה כשרה והוא דקיימי בדרי דאוני אבל ע"ג אפילו כטרפא דאסא טרפה נדבקו האונין כאופתא ובסופן מתפצלות אם יש בהן כשיעור עלה של הדס כשרה פחות מכן טרפה. הי' סדק כמין מראה הפרש ניכר בנתיים כשרה דהא לא שוע כאופתא היא הי' דבוק זה בסירכא חלושה שאם יתן אצבעו ביניהם מתפרקת לאלתר ה"ז סירכא מחיתוך לחיתוך וכשרה היו בה סירכות תלויות נופחין אותה אם נמצאת שלמה מן הנקב כשרה. נשלם שער השני ת"ל השער השלישי:

מילה והלכותי' בד' חלקים:

הראשון על מכשירי מילה:

השני על המילה השלישי על הנימולין:

הרביעי על המברך:

החלק האחד (א) ת"ר מילה וכל מכשירי' דוחין את השבת דר"א וליתא דקי"ל כדתנן כלל אר"ע כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת:

מילה שא"א לעשותה מע"ש דוחה את השבת ואר"י הלכה כר"ע ואי לא אתי' איזמל מע"ש לא אתי' לי' בשבת דרך ר"ה ומס' לן נמי דרך גגות וקרפופות ודרך חצרות דקי"ל כרב' (ב) ערל והזאה ואיזמל העמידו דבריהם במקום כרת איזמל מאי הוא דתני' כשם שאין מביאין איזמל דרך רה"ר כך אין מביאין אותו דרך חצירות ודרך קרפיפות וכו' ומדקתני לה גבי הלכתא פסיקתא כדאמרן ביבמות בעי לאותיבו על והזאה ואיזמל וסדין בציצית וכבשי עצרת ש"מ דהל' היא ודוקא כשערבו חצירו' לעצמן עם בתים ולא ערבו חצירות זע"ז דאיכא למיגזר דלמא אתי לאפוקי מאני דכתי' בחצירו' אבל לא ערבו דליכא למגזר מותר אפילו לדבר הרשות וכ"ש לדבר מצוה דקי"ל כר"ש דאמר אחד גגות וא' קרפיפות כולן רשות אחת לכלים ששבתו בתוכן ולא כנים ששבתו בתוך הבית דגרסי' בפ' כל גגות אמר רבא הלכ' כר"ש והוא שלא ערבו ושמואל אמר בין ערבו בין לא ערבו וכן אר"מ (ג) מלחשר בין ערבו בין לא ערבו:

ורש"י כתב מלחסך ל"ג ולא ידעתי מהו ומס' לן (ד) דמסי' הוא הגירס' שלא יטעה בההוא דגיטין בפלוגתא דרב ושמואל מאימתי מונין על הגט ר"א משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה מתקיף לה רב נתן בר הושיעא ולשמואל יאמרו שתי נשים בחצר א' זו אסורה וזו מותרת ומשום דגרסי' התם מתקיף לה ר' נתן. והא מתקיף ר"ח שני (ה) כלים מש"ה מנח סימנא וט"ס היא ונכתב בספרים וכן טעו בפסח שני דאמרי' א"ר חייא לא נחלקו ר"א ור"י על שהיה ב' תינוקת א' למול ערב שבת וכתב רש"י מערערב (ו) שם מקום והיא סי' מאור ערב דר"מ קאמר לא נחלקו על א' למול ע"ש וכן מצאתי בספר רומי בשבת ובפסח שני בספר אלקורין בברצולינא וכן עיקר והדרינן לשמעתא אע"ג דשמואל ור"י פליגו עליה דרב ופי' רבי' האי ורבי' אלפס (ז) מסתברא לז דקיי"ל כוותיה דרב באיסורין דהא רבה ורב אשי דאינון בתראי קיימי כוותיה ומפרשי טעמא דרב (ח) מדאמר ר' זירא אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו אל בד' אמות ואמר אביי הא מלתא אמר ר' זירא ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבוה ופירשה דאמר רבינא (ט) א"ר בר אבוה מבוי שלא נשתתפו בו עירובי חצירות עם בתים אין מטלטלין בו אלא בד"א לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכולי ומסקנא (י) אמר רב אשי מי גרם לחצירות שיאסרו בתים ש"מ