ספר העיטור חלק ב לו

צדק אמר בתר דילדה רחימ' רחמת' כלומר האי רחל אע"ג דההיא חזיר לאו מינה היא מרחמא לי' שמא בן אחר היה לה משה בשעה שנתפרד בנה ממנה רחימי רחימתא לההיא חזיר דמחזירה היא והמפלת ברי' שיש לה ב' גבין וב' שדראות אמר רב באשה אינו וולד בבהמה אסורה באכילה וכן הלכתא ואפי' במעי אמו אסור' והלכתא כוותיה דשמואל ברי' דר' אבוהו דאמר עיזא כרכוז מין חיה היא וחלבה מותר וקרש אעפ"י שאין לו אלא קרן א' מותר וגרסי' בפ' או"ב הני עיזא דבלא מה הן לגבי מזבח ואסיקנא אמימר שרי תרבייהו וכן הלכתא וגרסי' בכלאים ומייתי לה בסנהדרין שור הבר מין בהמה היא ר' יוסי אומר מין חיה ופי' ר"ש אבן גמוע בסנהדרין משכחת לה בשור הבר וכמ"ד מין בהמה ש"מ מין בהמה וחלבו אסור ומס' לן מדתני עיזא דבלא שרי כ"ש ההיא דחשיב ליה בהדי חיה שרי כר"י דאמר מין חיה היא והלכתא כוותיה דר' יוסי דנימוקו עמו וירושלמי דמתרגם ותאו וזמר ותורא בר וראמינין כר"י ולא אזלי' בגמרא דילן ותור' בנא נמי היינו תורא ברא דלמ"ד מתחלפא ברי"ש ובדניאל מצינו וארו ואלו. ומשום דמתרגמינן תורא בלא דמשמע דמינא דשור היא פליגו בשור הבר אבל בתלתא סימנין אי' בי' כגון כרוכות וחרוקות והדורות:

סימני העוף לא נאמרו אבל אמרו חז"ל כל עוף הדורס טמא וכל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבן נקלף טהור ודורס (א) היא שאכלו חיה ולא ממיתו. תני ר' חמא עוף הבא בסימן א' טהור לפי שאינו דומה לנשר כו' בהא הל' חזינא לרבוותא כמה פרושי ופרישנא פירושא דילהון וקושיאתה דאי' להון עלהון ובתר הכי אמינא מאי דנהיר לן חזינן לרבוותא דפרשי. תני ר' חייא עוף הבא בסי' א' טהור ואעפ"י שהוא דורס בבקי בהן ובשמותיהן (ב) ובסי' כ"ד קאמר והא דתנן כל עוף הדורס טמא חששא היא למי שאינו בקי בהן ואין למדין מן הכללות וגרסי' הכי איתא ולילף מתורין א"כ עוף טמאין דכתב רחמנא ל"ל ולילף מנייהו א"כ עורב דכתב רחמנא ל"ל השתא דאית ליה תלתא לא אכלה תרי מבעיא וכן מפרשי תלתא הדרי בכולהו בכל עופות טמאין חוץ מנשר ועורב ופרס ועזני' יש בהן ג' סימני טהרה וע"כ כולן דורסין דהא נץ דורס וסי' טהרה זפק ואצבע יתירה וקורקבן נקלף ועורב נמי דריס דאי לא דרסי משכחת להו כולהו ד' סימנין בשאר עופות טמאין אלא עורב יש לו ב' סימנין מג' הנזכרים ופרס ועזני' בא' יש לו א' מהם וא' סי' שאינו דורס (ג) שאינו בשאר עופות. וכן דעת רש"י ור"ח והחכם אבן פלאט מהא דאמר אמימר עוף הבא בסי' א' טהור אמי שאינו בקי בהן ובשמותיהן קאי ופרש"י והוא דנא דריס דכל כמה דלא חזינין ליה דדריס מחזקינין לי' בטהור דהא ליכא לספוקי לא בשאר עופות ובעורב דהא בהך ליכא אלא חד סי' ובפרס ועזני' לא מחזיקינן דהא איכא תרי ספיקא דלמא לא דריס ואת"ל דריס דלמא משאר עופות טהורין הוא שבאין בסי' א' דאע"ג דדרסי טהורין דלא מחזקינן בפרס ועזני' דהא לא שכיחי בישוב אבל אי חזי' דדריס חדא ספיקא היא דאיכא לספוקי בשאר עופות להיתר ואיכא לספוקי בפרס ועזני' לאיסור וכיון דרובא טמאין דרסי תלי' בפרס ועזני' ואמרינין מעקריה עקרי ואתי לישוב והחכם אמר., והיא דידעי' דלא דריס ודחיק וקאמר דאמימר לא מצריך אלא סי' הד' ורבנן סבוראי אוסיפו עלי' דלא דריס כי היכי דלא לפיב תורבא וגזרי' (ד) דוכתא דשכיח אטו דוכתי דשכיח והא אסופי (ה) חד מסימני אחרינא דאי מוספית סי' אחרינא איכא למשרי עורב ומש"ה אוסיפו דלא דריס ולאו דוקא דבסיפא דשמעתין הו"ל למימר ופרש"י דוקא למאי דס"ל ומיהו ק"ל טובא דקתני בברייתא כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבן נקלף בידוע. שהוא טהור הא שאר עופות טמאין, הכי אית להו ואי א' א' קתני הו"ל ליפרושי בפירוש ועוד הא נץ דריס ואין לו אצבע יתירה שרגליו כרגלי הנשר ותו דקאמר וליליף מעופות טמאין הא שלשה כתובין נינהו ואע"ג דתורין וב"י כתובין נינהו הני לקרבן נינהו והחכם שאמר משמי' דגאון דג' כתובין מלמדין לית' דהא בכולה תלמודא דג' אין מלמדין ואע"ג דאית למימר דעדיפא מינה משני לי' אכתי קשה כי קפריך כ"ד טמאין הוה א"א דליכא חד מנהון דדמי לחברי' והו"ל ב' כתובין הא מצריך צריכו דאי כתוב פרס ועזני' ה"א התם היא דליכא אלא חד אבל ג' לתכשר צריכא ואי כ' רחמנא הנך ולא כ' פרס ועזני' ה"א עד דאיכא ד' סימנים כ' רחמנא פרס ועזני' למיגמר מני' עוף הבא בב' סימנים טהור וליכא למימר דמעיקרא קס"ד דבשאר עופות טמאין איכא מנייהו דאית בהו חד חד דאם איתא ל"ל למימר עורב ופרס ועזני' למה לי הול"ל עופות טמאין דאית בהו חד חד למה לי ועוד דקאמר וליליף מעופות טמאין היינו וליליף מתורין ותו דקאמר לא הי' בקי בהן ובשמותיהן עוף הבא בסי' א' טמא בב' סימנים טהור לימא נמי בג' סי' טמא בד' טהור והר"ר (ו) משה בר יוסף ז"ל פי' תלתא הדרי בכולהו ובכל חד וחד לית בהו אלא חד סי' ובעורב תרי מהנך וסי' שאינו דורס ליתא אלא בפרס ועזני' דאית' בהאי ליתא בהאי וכל עוף שיש לו שלשה סימני טהרה בידוע שאינו דורס. וכללא דמתני' וברייתא כללא דוקא היא אף למי שאינו בקי והיינו דקתני כל עוף הדורס טמא. שאין עוף טהור בעולם ודורס וכל שיש לו זפק וקורקבן ניקלף ואצבע יתירה בידוע שאינו דורס וטהור ול"ג שאר עופות טמאין ל"ל אלא ה"ג וניליף מתורין א"כ עורב דכ' רחמנא ל"ל דאיכא תלתא לא כו' דאי' לי' תרי מבעי' ולילוף מעורב א"כ פרס ועזני' ל"ל ולילוף מפרס ועזני' א"כ נשר דכ' רחמנא ל"ל והכין היא עיקר הגרסא וכן מצאתי והא דאמר אמימר והיא דלא דריס כלומ' דידעינין דלא דרוסי (ז) היא הסימן דליכא לספוקי בכולהי עופות דהא דרסי אנא או בפרס או בעזניה ולא שכיחי בישוב וח' ספיקות לא ידעי' אי (ח) דרסי או לא דרסי ואי מקליף בידא הו"ל ג' סימנין של טהרה וטהור ואי לא הו"ל ב' סימנים ודלמא מינא דעורב היא ודריס והאי דקתני עופות טהורין קורקבן ניקלף כלומ' הקליפה ביד היא סי' טהרה קאמ' וקשה לי דהו"ל למימר הלכתא עוף שאינו דורס טהור ותו דקאמר בשני סימנים טהור והוא שיכיר עורב והא איכא תרי סימ' מנייהו דטהור אע"פ שאינו מכיר עורב כגון דלא דריס ובחד מנייהו ותו אנשי גליל וכפר תמרתא האיך אוכלין סנונית לבנה מין נץ וזרזיר שהוא מין עורב דהא דרס ושמעתי שהר"ר יעקב יש לו דעת שלישית ודעת הר"ר יעקב שהוא סומך על הכללות כהר"ר משה ודעתי אלא שהוא גורס וליליף משאר עופות כדכתוב בספרים. וכל העופות אין דורסין ויש להן ג' סימני טהרה חוץ מנשר ועורב ופרס ועזני' שדורסין ואמר נץ שהוא משאר עופות אינו לא פלק"ו ולא אסטו"ר והקורא נץ פלק"ו אינו אלא טועה כמו שטועין בקורא שקורין קוגי"ל ואינו שקורא עוף טהור היא שקורין פרדי"ץ וקוגי"ל עוף טמא וכן טעה בנשר שקורין אגול"א ואינה שהרי יש לה אצבע יתירה כתורין וב"י וכן טעו בנץ שנ (ט) אינו דורס ופלק"ו ואסטו"ר דורסין הן ואפשר שמין עורב הן והא דא"ר חייא עוף הבא בסי' א' טהור שאינו דורס קאמר ובלבד שיש לו ג' סימני טומאה ואמר אמימר הלכתא עוף הבא בסי' א' טהור וה"מ היא דלא דריס כלומ' סי' א' דטהור היא דלא דרים (י) דליכא לספוקי אלא או בפרס או בעזני'. ואינהו לא שכיחי ביישוב (יא) ומס' לן דהא דתני ר' חייא עוף הבא בסי' א' טהור דידעי' דלא דריס קאמר:

וכל היכא דלא ידעי' חיישי' דלמא דריס ולא דריס לאו סי' טהרה היא אלא אצבע יתירה וזפק וקורקבן ניקלף הן סימני טהרה וד' סי' שאמר (יב) כל עוף הדורס טמא וג' לטהרה וזהו שאמר כל שיש לו זפק ואצבע יתירה וקורקבן נקלף טהור ושאר עופות כולהון דרסי חוץ מעורב ופרס ועזני' שאינן דורסין ובכללן יש בהן סימני טומאה וסי' א' (יג) של טהרה ובעורב יש בו ב' סימני טהרה וא' שאינו לא סי' טומאה ולא סי' טהרה ופרס ועזני' חד סי' טהרה וחד לא טהרה (יד) ולא טמאה וגירסא עתיקא כדאיתא לעיל להרב ר' משה כו' עד אלא טעמא דכ' רחמנא נשר בלא"ה לילוף מפרס ועזני' הו"ל ב' כתובים הבאים כא' ואין מלמדין גמירי כדאיתא בההו' ליתא בההוא מכדי כ"ד עופות טמאים הן א"א דליכא חד מנהון דדמי לחברי' גמירו כ"ד עופות טמאים תלתא הדרי בכולהו וחד סי' לא משכחת לה אלא או בפרס או בעזני' והכי היא הגרסא: