ספר העיטור חלק ב לה

כר"נ דאמר דופן סותמתו כשרה ואע"ג דלא סביך וכך נהגו בשתי ישיבות כר"נ דאמר בין סביך בין לא סביך בין סריך בין לא סריך בין בבשר שבין הצלעות בין בצלעות עצמן והל' כתרווייהו עבדינין ולא מטעמייהו:

סימפון אר"נ האי סמפונא דריאה דאינקבה טרפה ואסיקנ' נקב לחבירו איתמר אבל קיימו בסמפון אחזקי ריעותא לא מחזיקינין ולא אמרי' דלמא אינקוב לחברי' ואי אנקוב טרפה ולא אמרי' חברי' מגין עליו כדאמרי' בהדרא דכנתא ואין אומרים בטרפות זו דומה לזו:

עינינותא ההיא ביני ביני דאתי לקמי'. דרב אשי סבר למיטרפה אמר כל הנהו עיזא דברייתא הכי א"ל וקרי לי' טבחא עינינותא וכל דביני ביני לבר מעינינותא טרפה והא דלא פליג בגואי גופא ופליג בין מגואי לאגבה משום דלא איצטריך דהא אשמעי' דביני ביני טרפה ואשמעי' השתא דאגבה נמי טרפה ומעשה בא לידי שחסרה מדרי דאוני אונא א' מימין ושוה מבחוץ אלא שהי' לה אונא אחרת ביני ביני שנכנסה בתוך שליש ממנה ומבפנים נראית ואותה האונא עצמה מתפצלת לאונא אחרת רחוק מן העינינותא והורינו בו איסור בדא שחסרה האונין של דרי דהא (לז) קיימו הא בדרי דאוני ועוד דביני ביני הוה ועיזא ברייתא לית להו אלא עינינותא והאי דלאו דעינינותא היא וביני האונין קיימו וביני ביני דלא דעינינותא היא טרפה והיכא דליכא עינוניתא כשרה דאמר רבא חמשה אוני אית לה לריאה אבל שית לאו אורחא וכן נמי מסתברא מדסבר רב אשי למיטרפה ש"מ לאו אורחייהו. וכ' הרב המחבר אם חסרו האונות הימין מצרפן להו בהדייהו הואיל ויתרת היא אבל מימין ושמאל לא מצרפינין ואיכא מרבוות' דפסקו לא מצרפין דכיון דלא קיימו בדרי דאוני חסרה היא. והכי מסתבר ואוני גופייהו לא מצרפינין מימין לשמאל ואי משתכחי ב' עינינותא מס' לן מאן דסבר חסרו אונות הימין מצרפן היכי דאיכא תרי כשרה כדאמרי' בשתי מרות ותרתי סניא דובי ומאן דפסק לא מצרפין הכא טרפה דהא חדא גופי לא אכשרו אלא משום דעיזא ברייתא הכי א"ל אבל תרתי לית להו והיינו ביני ביני דאמרי' לעיל דטרפה וכן הלכתא. ועינונותא כל היכי דסריכו בין לטרפא דידה בין לאונין כולהו לגבה שלא כסדרן נינהו דהא לאו בדרי דאוני קיימו ולאו מקום רבותא היא וטרפה והיכא דדבוקה בטרפשא דידה בין בכולה בין במקצתה מס' לן דטרפה ול"ד לאונא ואומא דפסקינין דסרוכא דטרפה היא דבוקה כולה או מקצתה מלעיל כשרה דהתם מקום רבותא היא וכיון דדבוקה כולי האי ליכא למיחש דלמא מפרקה אבל הכא כלהו לגבה שלא כסדרן נינהו ולא מקום רבותא היא דאע"ג דדבוקה טובא איכא למיחש דלמא מתפרקא ודמיא לאומא לדופן דלא מקום רבותא טובא והיכא דדבוקה כולה לדופן טריפה והא ליכא למימר דעינוניתא לטרפשא דידה מקום רבותא היא דא"כ אפי' סרכא לתכשר בטרפשא דידי' דהיא מקום צר עומדות:

וה"ה כאונא לאונא דסריכי וא"נ לדופן וליתכשר אלא לאו ש"מ לאו רבותא היא וסרכא טרפה באונא לדופן ודבוקה נמי טרפה וכן הלכתא:

צמח העלתה צמחין בריאה עצמה כגון בועי ולא בסירכא כשרה דבעי מני' רבב"ה משמואל העלתה צמחין מהו א"ל כשרה ועוד דר"י בר יוסף הוה אזיל בתרי' דר' ירמיה בשוקא חזי הנך דקיימי צמחי צמחי א"ל לית לי פרוטה לא בעא למיבדקה א"ל מדלא קאמר לי' טרפה ש"מ כשרות נינהו והני צמחי לאו סריכות נינהו אלא אגופא דריאה כעין מוגלא אלא בסירכא טרפה כדר"ל:

קנה אם עולה סירכא מן האונין או מן האומא לקנה הלב טרפה וזה א' מן המקומות שלא מצינו בד"ר ז"ל אלא בדברי הגאונים. קיתון אמר עולא ריאה שנשפך כקיתון כשרה אלמא קסבר עולא חסרון מבפנים לאו שמי' חסרון וכן הלכתא ואמר רבה והוא דקיימי סמפונא מנא ידעי' מייתי צעי דקוניא ושפכי לה לגוי אי אית בה שורייקי חיוורא טרפה ואי לא כשרה ואר"נ ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים כשרה ותנ"ה ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים אפי' מחזקת רביעית כשרה:

ריאה בערוגות של ריאה שהן אומא א' מכאן וא' מכאן וביניהם סמפון ושמנונית שהוא דבוק בשדרה ונמצאת סירכא דריאה באותה סמפון אם דבוק מעיקר הלב ובא לו עד למטה כך נבראת וכשרה ואם מפוצלות זו מזו אפי' מעט וחוזר ודיבק סירכא היא ואין לה בדיקה וטרפה:

שמנונית ריאה דסריכ' לשמנוניתא דחזה לשמנוניתא דליבא לשמנוניתא דגרגרת כולן אלו מן י' מקומות וטרפה דשלא מקום רבותא היא תולעת מורנא פליגי בה ר' יוסף בר ביסא ורבנן ח"א קודם שחיטה פריש:

וח"א לאחר שחיטה פריש והלכתא לאחר שחיטה:

נשלמה א"ב שבריאה:

שדרה דתנן כמה חסרון בשדרה בש"א ב' חוליות וב"ה אומרים חוליא אחת ואר"י א"ש וכן לענין טרפות דבחוליא א' טרפה כב"ה:

שלחופית דתנן נטלה האם שלה כשרה. ותניא היא האם היא טרפחת והיא שלחופית והיא רחם:

תורבץ אמר שמואל תורבץ הוושט שניטל כולו מלחי כשר ניטל לחי התחתון כשר ודוקא דאפריק אפריק' אבל אקליף אקלופי א"נ אידלדל אידלדלו טרפה כדאיתא באות סמ"ך:

נשלמה אלפ"א בית"א שבחלק הרביעי על הטרפות:

החלק החמישי סימני בהמה חיה ועוף הנשחטין סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה דכתיב וכל בהמה מפרסת פרסה וכו' ומעלת גרה היא שמעלת דבר עגול ככדור וכעין שיער בכריסי' ועולה למעיים דרך הוושט ואותו היא מעלה ויורדת ומביאה עמו המאכל ולועסת בפי' ומצוי' למטה מן הוושט וקי"ל חי' בכלל בהמה לסימנין:

וכל בהמה וחי' שמפרסת פרסה ומעלה גרה טהורה ואם לאו טמאה ואר"ח היה מהלך במדבר ומצא בהמה שפרסותיה חתוכו' בודק בפיה ואם אין לה שנים מלמעלה בידוע שהיא טהורה ואם לאו בידוע שהיא טמאה והוא שיכיר בן נמל דתני דבר"י את הגמל כי מפריס פרסה הוא שליט בעולמו יודע שאין לך דבר שמעל' גרה וטמא, אלא גמל לפיכך פרט הכתוב היא ואר"ח היה מהלך במדבר ומצא בהמה שפיה גמום בודק בפרסותיה אם הם סדוקו' בידוע שהיא טהורה ואם לאו בידוע שהיא טמא ובלבד שיכיר חזיר ואר"ח היה מהלך במדבר ומצא בהמה שפי' גמו' ופרסותי' חתיכות בודק בבשרה אם מהלך שתי וערב בידוע שיש לו סימני טהרה ואם לאו טמאה והוא שיכיר ערוד ודילמא איכ' מינא אחרית' גמירא דליכא והיכ' בדיק אמר אביי ואיתימא רבינא בכנפי העוקץ ואלו הן סימני חיה להתיר חלבה כל שיש לה קרני' וטלפים והרי עז יש לו קרנים וחלבו אסור כרוכות בעינין. והרי שור דכרוכות וחלבו אסור חדיקות בעינין והרי עז דחדיקו' וחלבו אסור מפוצלות בעינין והרי צבי דאין מפוצלות וחלבו מותר הדורות בעי' הלכך כי היכ' דמפוצלות לית דינא ולית דיינ' לא מפצלי בעינין חדוקות וכרוכות והדורות וכולהו איתנייהו בצבי הא דמבלע חדקייהו והיינו ספקא דעיז' כרכוז דלא מבלע חדקי ולאפוקי מההי' ספק' בעי' מובלע וק"ל ג' סימנין נ"ל בתרי מנייהו סגי דהא לא משכחת לה בתרי סימני' דחלבו אסור ואי' למימר דבעי' דומי' דצבי דאפשר דאיכ' מינא אחרינ' דלא מפצלי ואית להו תרי סימנים בלחוד וחלבו אסור:

גרסי' בפ"ק דבכורות פרה שילדה כמין חמור וחמור שילד' כמין פרה פטור מן הבכורה שנאמר פטר רחם שני פעמים עד שיהי' הולד והמוליד חמור מה הן באכילה טהורה שילדה מין בהמה טמאה מותר באכילה וטמאה שילדה מין הטהורה אסו' באכילה שהיוצ' מן הטמ' טמא והיוצ' מן הטהור טהור מנה"מ דת"ר את זה תאכלו ממעלי הגרה וכו' יש לך שהי' מעלה גרה ומפריס פרסה ואין אתה אוכלו ואיזה זה טהור שנולד מן הטמאה או אינו אלא טמא שנולד מן הטהורה ומאי ממעלה הגרה וממפריסי פרסה דבר שהוא בא ממעלה הגרה וממפריסי הפרסה לא תיכול ת"ל גמל הוא הוא טמא ואין דבר הנולד מן הטהור טמא אלא טהור רש"א גמל גמל בפ' אחד גמל הנולד מן הגמלה וא' גמל הנולד מן הפרה וקיי"ל כסתם מתני' שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור. אבל דג טמא שבלע דג טהור טהור טהור טמא טמא. וגרסי' בפ"ג ארבב"ח אר"י ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה ואסורה באכילה עד שיבא מורה