ספר העיטור חלק ב לד

דסריכא אונא ואומא בדופ כחדא אי רובא דסירכא באונא ומיעוטא באומא שדינן לה בתר רובא ועיקר הנקב באונא הוה וסריכא באומא וכשרה ואי רובא באומא ניקבה באומא היא דהא אמרי' בעלמא כי אזלי' בתר רובא באיסורי ש"מ דבאסורי אזלי' בתר רובא ואי' מ"ד דאפי' רובא באונא טרפה ומס' לן מסברא היא דאיתא דכיון דרובא במקום הבשר תלי' בה נקב ואמרי' סרוכי סריך אבל מגמ' ליתא דכי אזלי' בתר, רובא באיסורי כגון ט' חניות דאמרי' מרובא הוה ולא מיעוטא אבל הכא אע"ג דרובא מאונא איכא מיעוטא באומא דבההוא מטרפ' דמה לי סרכה רבה מ"ל סרכה זוטא ותו תיפוק לן משום אומ' לאונ' דטרפה לדידן ומעשה בא לידי דרובא דסרכה כאונא וסרכה באומ' ואונ' בלא פליץ והכשרתי וכן ריאה דסריכו לחזה ודופן שדינן לה בתר רובא דכל היכי דאיכא למתלי תלי' והכא כיון דאיכא למתלי בריעותא דדופן לא תלי' בריעותא דריאה דקי"ל בחזקת היתר עומדת וכן הלכת' וה"ה היכ' דאיכ' מכה בדופן וסלקא רובא דסרכה במקום המכה ומיעוט' דשלא במקום מכה דכשרה ויש מחמירין דלא אזלי' בתר רובא:

יבש אמר רבא ריאה שיבשה מקצתה טרפה וכמה אר"פ כדי שתפרך בצפורן אבל אינה נפרכת בצפורן אעפ"י שאינה מוציאה דם כשרה:

יתר אמר רבא ה' אונא אית לה לריאה או חסר או יתיר או חליף טריפה ולית הלכתא כוותיה דרבא ביותרת וה"מ דקיימו בדרי דאונא אבל ביני ביני טרפה הא אביני ביני דאתא לקמיה דרב אשי סבר למטרפה א"ל כל עיזא דברייתא הכי א"ל וקרי' ליה עינינותא דוורדא ואית' באות ע' ומס' לן דלא קאמר ולא היא דההיא ביני ביני וכו' ש"מ דעינינותא לחוד היא דמכשירין משום דכל עיזי דברייתא הכי א"ל אבל ביני ביני אחרת טרפה בין בימין בין בשמאל כדאמרי' לעיל וכן הלכ' וההיא עובדא דר"א לא פליג כלל דתלמוד' היכי הוי מייתי עובדא דסתר לה למילתי' ולימא הנ"מ דקיימי בדרי דאונא ולשתוק אלא ש"מ דהנ"מ דקאמר ברישא והנ"מ דקאמר בסיפא כולהו הל' נינהו וביני ביני טרפה אבל בעל הלכו' כ' ביני ביני כשרה. ומ"ש המחבר עינינותא בשמאל כשר לא נהיר וכל ה"מ מגוואי אבל מגבה אפילו כטרפא דאסא טריפה ודוקא כטרפא דאסא הא בציר מהכי כשרה ואין לך אלא מה ששנו חכמים ואי מקמי נפיחה בציר מכטרפא דאסא ובתר נפיחה כטרפא דאסא (לו) ושמעי' מהכא דשיעור אונא כט"ד ואי בציר חדא מדרי דאונא ואשכחן אונא זוטרתא כט"ד מכשירין לה. כבד בטרפשא דכבדא:

כשות א"ר סמא בריה דר' אחא כעין כושיתא כעין מוריקא כעין ביעותא טריפה:

לב אם עלה סירכא מן אונא או מן אומא ללב לשמנוניתא או לטרפשא דלבא אעפ"י שעולה בנפיחה טרפה:

מחט שנמצאת בריאה ר"י ור"א ור' חנינא מכשרי דאמרי' סימפונא נקט ואתא ור"ל ור' מנא בר פטיש ור"ש בן אליקום טרפו דאמרי נקובי נקיב ואתא דרך הוושט בא ויצא ונקב בריאה וקי"ל כרבנן דמכשרי וכגון דאיתא להא לריאה קמן דכיון דבדקי' לה בנפיחה ולא חזי' בה אחזוקי אסורי לא מחזקינין ותלי' לקולא דאמרי' דרך גרגרת נכנסה וסימפונא נקט ואתא ואע"ג דאשכחן גופא דריאה ואיכא חסרון מבפנים הא אסיקנא דחסרון מבפנים לאו שמי' חסרון ואמרי' דרך סימפונא נקט ואתא ול"ש אלימת' ול"ש קלישתא ול"ש קופא לבר ול"ש קופא לגו כשרה בבדיקה מיהו בלא בדיקה טרפה אבל היכא דליתא לריאה קמן כההיא מחטא דאשתכח בחתיכה דריאה טריפה דאמרי' אי הוה ריאה קמן הוי מנקבה כולה שרוב הנכנסין נכנסין דרך הוושט ואע"ג דא"ל סימפונא נקט ואתא כיון דנקב פסול בריאה וליתא לריאה קמן למיבדקה אמרי' ניקבה ואע"ג דקופא לגו וטרפה אבל בחתיכה דכבדא דאפילו אינקוב כבד כשרה אמרי' אי קופא לבר טרפה אי קופא לגו כשרה דאמרי' סימפונא נקט ואתא והיכא דאישתכח בסימפונא רבה דריאה כ"ש דכשרה דכיון דבסמפונא רבה אשתכח סימפונא נקיט ואתא ודייקא נמי דאי' לריאה קמן ואית דפריש מחט שנמצאת בריאה בסמפון שבריאה מדאמרי' לקמן ההוא מחטא דאשתכח בסימפונא רבה (דכבדא) דריאה אבל אשתכח בגופא דריאה טרפה דחסרון בפנים שמיה חיסרון וגרסי' דכ"ע שמיה חיסרון והכא בהא קמיפלגי וליתא ההיא מחטא דאשתכח בחתיכה דריאה ואסיקנא מי איתא לריאה קמן דידעי' דלמא אי הוה לריאה קמן היה מנקבה כו' ש"מ שלא היו חוששין להוציא הריאה מן הבהמה אחר בדיקה ולא היו נופחין אותה דאמרי' אם היה בו ניקב ידוע היה א"נ אפשר שלא היו בודקין בריאה כדאמרי' בני א"י לא היו בודקין:

מוריקא לעיל בכשותא. נקב אינקב ריאה היכא דמשמשא ידא דטבחא תלי' או לא תלי' ר"א בר אבא אמר תלי' והל' תלי' דהא תלי' בזאב תלי' נמי בהא דחזקת בני מעיים בכושר ולדידן נמי נקבה לא שכיח כלל ואם בא זאב ונטל בני מעיים והחזירן כשהן נקובין לכ"ע כשר ואי אינקב ריאה נמי היכא דמשמשא ידא דטבחא כשרה והיכא דבא זאב ונטל הריאה ולא נבדקה איכא למימר כיון דרובא טריפות ומשתכחן בה סרכא טרפה והאי טעמא ליתא דהשתא נמי לאו רובן טריפות נינהו אלא משום דליכא דבדק לה בפשורי כדאי' לעיל ובשחיטה נהגינין סברא וטעמא דילן:

סכך א"ר בר מניומי אר"נ ריאה שנקבה ודופן סותמתו כשרה ואוקימנא במקום רבות' ומקום רבותא היכי חתיכי דאונא והוא דסביך בבישרא ובהאי פירושא איכא פלוגתא ביני רבוותא אי' מ"ד דרבינא למעוטי בגרמא היא דאתא והדין סברא דרש"י ור' האי גאון בתשובה דילי' ואי' מ"ד דלא אתא למעוטי אלא נקב מפולש אבל סרכא בין בגרמא בין בבשרא כשרה ומנהג בידינו מאבותינו דאפי' בגרמא מכשירינין ואפי' עולה הסרכה מן האונא לדופן שכנגד האומא כשרה. והרב אדונינו אבינו ז"ל הכריע לי' למלתא מדקאמר אי לא סביך מאי טרפה דהל"ל אי בגרמי מאי טרפה אלא בין גרמא בין בשרא כשרה ואף לדידי ק"ל דאם איתא כי משני לעיל התם במקום רבותא לישני לי אב"א אידי ואידי במקום רבותא הא בבשרא והא בגרמא אלא אי קשיא הא ק"ל דהו"ל והיא דסבוך א"נ והיא דסרוך ובבישרא ל"צ ולישנא דגמרא נמי קשיא דקאמר אי לא סבוך מאי טרפה אלמא ניקבה היא ודנתי לפני ה"ר יעקב ז"ל וכך השיב והא דאמר רבינא והיא דסביך בבישרא פשט ההיתר בכל מלכותינו בין בבשר בין בצלעות וכי יש צלעות שאין עליהם בשר רך וטוב לאכול אלא לפי שלא הזכיר סמוכות מסירכות אלא סתומות כדקאמר ניקבה ודופן סותמתו היינו סבורין סתומין כשתי תמרות המדובקות זב"ז או כחלחולת שנקבה וירכים מעמידין ואפילו אינה מסורך וטובא איכא ואיצטריך לפרושא והיא בבישרא דלא סגי בסמיכה גרידתא בלא סביך וה"פ טעמא דסביך הא לא סביך מאי טרפה אלמא ניקבה היא לטרוף ולא כנקב שתי אונין כסדרן דבשלמא אי דלא סבוך לא הוי נקב למיטרפה דלא הוי מעיקרא טרפה וחוזר להכשירו מי לא תניא כו' ומשום למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה דאוני אלא קרום בלא סתומה בדופן דסיבוך לבשרא מחזירו להכשירו ובתשובות כ' כ"פ ר' גרשון מאור עיני הגולה בה' טריפות שפי' שומין עצמות שאין עליהם הבשר בחיי הבהמה והאי דאמר והיא דסביך בבישרא לא אתא למעוטי אלא סמוכה דלא סבוך בלא כלום דבעי סתימה מעלייתא דלא ליהוי כשני עורות של וושט וכחלחולת שניקבה שהירכים מעמידין אותה בלא אדיקת מעליא וחיבור ולא כמו ריאה הסמוכה לדופן דמספקא בסכינא דחליש פומא להפריד זמ"ז שאינן נאחזים אלא נפרדים כמפשיט עור וושט מחברו וכמו עור מעל הבשר אלא כאדיקת בשר שפולטתו סכין דנכנס זה בזה וכשר בין. בשר שבין הצלעות בין בבשר שעל הצלעות וזהו פי' והיא דסביך בבישרא ולא מפרקא זה בלא זה בריאה הסמוכה ע"כ תשובת רבי':

ואיכא לפרושי והוא דסביך למעוטי גרגרת ושמנוניתא וטרפשא ועשרה מקומות שלא הזכירו חכמים דל"ל דינו דדופן ואשמעינין רבינא דדופן א"נ למעוטי סרכא תלוי' שאינה נסבכת דטריפה אפילו באונא הכי מס' לן ורבותינו שבלונ"יל סברי דסרכא תלוי' מאומא או מאונא כיון דעלה בנפיחה כשרה דהו"ל כבוע' בעלמ' והגאון המחבר כ' והל' צמחין שעלו בריאה ולא סריכו לדופן ואין להם מקום בדופן ולא סמיכי להדדי כשרה דאמר ר"י בר יוסף הוה קאזילנא בשוקא דטבחי חזא הנך דקיימי צמחי צמחי כו' ותו אמרי' העלתה צמחין מהו וא"ל כשרה והני צמחים דלא סריכו בדופן כשרה והא ליתא דצמחים לא סרכה אלא מוגלא אבל סרכה טרפה דקרום הוא שעלה בריאה ואינו קיים בין תלוי' בין שאינה תלוי' ורב נטרונאי ריש מתיבתא שפרשתם מצאנו בהלכות מר יהודאי גאון ריאה שניקבה במקום רבותא אע"ג דלא סריכי בדופן כשרה ח"ו שאמר כך ר"נ ריאה שניקבה ודופן סותמתו קאמר דוקא סותמתו וטעמא דאמרי' מקו' רבותא היא ודופן מגינה עלי' ושמא אדם אחר אמר משמו וטעה. ובתשובות הגאונים אע"ג דפרקי' רבא לתיובתי' אפ"ה הלכתא