ספר העיטור חלק ב לב

ריאה מקרי ולא אונא דהא קאמר ה' אונות אית לה, לריאה ולא שיתא ואי אומא בכלל אונא שיתא נינהו אלא אונא דוקא ולא ריאה ורבא דאורי לא אתא לאשמעינין בכסדרן מידי דהא אפי' לדופן כשרה כדאמרי' לקמן כ"ש אונא לאונא ועיקר מנתא דשלא כסדרן הוא דאתא והא דרפרם נמי עיקר מלתא דאורי באונא הוה ואע"ג דכסדרן כשרה הכא טרפה כיון דלא מנכרי אבל באומא לא אצטריך ויש בו כמה תשובות ומנהגינו ומנהג אבותינו לאוסרה ורבינו יעקב הנהיג לכל בני צרפת לאוסרה ודוקא היכא דסריכו בין מצעא ומפלשי מהאי גיסא ומהאי גיסא א"נ דבוקה בשיפולי לתחת כיון דמפלשא מלעיל איכא למיחש דכי רהטי ואזנא מתפרקא אבל אי דבוקה כולה ומראה הפרש ניכר א"נ אית בה פילוץ מהאי גיסא ומתתאי דבוקה כנגד אותו הפילוץ א"נ דבוקה מלעיל ומפוצלות מתחת כיון דמקום רבותא היא דבוקה כולי האי ליכא למיחש דילמא מתפרקי וכשרה וכן המנהג:

ירושלמי אם באת הלכה תחת ידך ואין אתה יודע מה טיבה ראה הציבור האיך נוהג:

אפתא אמר רפרם האי ריאה דדמיא לאופתא טריפה א"ד דנפוחה כאופתא וא"ד בחזותא וא"ד בגישתא וא"ד דשוע דל"ל חתיכה דאונא ואולדה דריאה שנקבה היא ובכולהו הוי טרפה ואם מראה הפרש ניכר בה כשרה וכן הלכתא:

בועי אמר רבא הני תרתי בועי דסמיכי. להדדי שנוגעים זה בזו ואין הפרש ביניהם ל"ל בדיקתא שמחמת נקב שבריאה העלה בועות סביביו וטרפה אבל אי אית בה בועי דל סמיכין אהדדי שיש בין זו לזו הפרש מבשר הריאה ואפילו בחוט לא שנא מלאים מים זכים לא שנא מוגלא כשרה דאר"ה מליא מוגלא טריפה מים זכים כשרה וא"ל האי בכוליא אתמר מכלל דריאה אפי' מוגלא כשרה כדאיתא באות זיין אבל בדיקה בעי ואי אית בה נקב טרפה ואי אשתכח בה ניקבה ולא ידעי' אי קמי שחיטה או לא לא אמרי' לניקבה אחריתא ונחמי אי דמי להא כשרה אי לא טרפה אלא אע"ג דדמיא להא טריפה ואע"ג דמקיפין בריאה אין מקיפין בבועי דעשוין להשתנות דאמר רבא אין מקיפין בבועי חדא ומתחזי כתרתי מייתינין סכינא או סילא או בזעי לההיא שפכי להדדי חדא היא וכשרה ואי לא תרתי נינהו וטריפה ובעל הל' ההיא בועי דקיימי בשיפולא דריאה או על אונא אי מהדר לה בשרא הדרנא דבועא אפי' משהו בעלמא כשרה ואי לא חסרה היא וטרפה כלומר אם יש בועא בשפולא דריאה מב' צדדין וחוט של ריאה מקפת אותה כשרה דהדרא ובריא ואי לא ה"ה כאלו ניטלה הבועא וחסרה היא וטרפה וזהו המנהג בכל ארץ אשכנז ואין לנו להוסיף על הטריפות בעתא אמר רבה ברי' דרב חמי ריאה כעין כישותא כעין מוריקה כעין ביעותא טריפה דלקות' היא וסופו לנקוב וירוקה כשרה היכי משכחת לה ככרתי:

בשר אמר רב כהנא ככבדא כשרה כבשרא טרפה וסימנך ובשר בשדה טריפה לא תאכלו וכ' הגאון כל מראה הפוסל בריאה אם נשתנה בנפיחה למראה כשר כשרה:

גרגרת אם עולה סירכא מן האונא או מן האומות לגרגרת או לשמנונית דגרגרת אע"ג דלא מפקא זיקא טריפה דלא סתומה היא וסופה לסתור ואע"ג דלא מפקא זיקא השתא דילמא מפקא למחר וליומא אחרינא כדאמרי' בריאה הסמוכה לדופן דאי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא ואע"ג דלא מפקא זיקא טריפה ש"מ כ"מ שסירכא פוסלת ל"ח לנפיחת הריאה וטרפה וזה אחד מן עשרה מקומות שלא הזכירו רבותינו חכמי התלמוד אלא כיון דנהגו קדמונינו בכך עיקר היא ואע"ג דאמרו רבנן חלב סותם דוקא מאדיק ביה ומיהדק כגון דכרכשא או דטרפשא דליבא בליבא וכגון דמיהדק היינו למקום רבותא והוה סתומה אבל חלב אחר דלא אדיק ביה לאו סתימה היא מידי דהוה אחלב חי' והא נמי לאו סתימה היא ולאו מקום רבותא ומקום רבותא היכא חתיכי דאוני כגון צלעות לאונין או אונא לאונא אבל דוכתא אחרינא לאו מקום רבותא היא ומה"ט אסר בעשרה מקומות וסירכא דגרגרת ושמנוניתא לא משכחת לה אלא באונא עליונה של ימין. דיו א"ר אחא ככחלא לא שחור ולא ירוק כשרה כדיותא טרפה וסימנך דיותא ארמאה דאר"ח האי שחור אדום הוא אלא שלקה והא דא"ר האי ריאה דקיימו גילדי גילדי אוכמא אוכמא חזיתא חזיתא כשרה לאו אוכמא ממש אלא ככחלא וחזיתא נמי כגון ירוקה ואדומה דלא מטרפה בה דהא אמרי' ירוקה כשרה מדר' נתן ואדומה כשרה מדר"נ וכן הלכתא ולית הלכתא כרבא דאמר ריאה שהאדימה מקצתה כשרה כולה טריפה אלא כרבינא דאמר ל"ש ופרש"י ל"ש מקצתה ל"ש כולה כשרה כדאמרי' לקמן אדומה כשרה מדר"נ והדין סברא נמי דרבינו אלפסי וק"ל לדמי לח' שרצים ומס' לן כר"ח דפסק לחומרא וטריפה ואדומה דכשרה נ"ד להאדימה דהא דימה מחמת לקותא היא וניכר הלקות' מדקאמר האדימה אבל אדומה כך נבראת דומיא להא דר"נ וכן מצאתי לרב אלפסי ז"ל:

דופן אר"י בר מניומי אר"נ ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חיישינין לה. ור"י משמיה דאבימי אמר בין כך ובין כך חיישינן לה היכי עבדינן מייתינין סכינא דחליש פומא ומפסקינן לה אי איכא מכה בדופן תלי' לה בדופן ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא ואע"ג דלא מפקא זיקא טריפה ובהאי שמעתא איכא פלוגתא ביני רבוותא איכא מ"ד ריאה הסמוכה בדבק ממש כשרה העלתה צמחים שהן סירכא ולא בדבק חוששין לה וטריפה ור"י משמיה דאבימי אמר א' זה וא' זה חוששין לה בין בדבק בין בסירכא ואמר רבא רבין בר שבא אסברי' לי בדקינין לה בסכינא דחליש פומא לפרושי (לא) העלתה צמחים אתא דחיישינין שמא ניקבה ואכתי מאי הוה והאר"נ ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה התם במקום רבותא והתם בין דבוק בין סרוך בבישרא כיון דדופן סותמתו כשרה ולמטה בשתי אומות גדולות לד"ה טריפה בצמחין דהיינו סירכא ודבק לר"נ כשרה לר"י טריפה והמתיר דבק ס"ל כר"נ והאוסר אומר כ"מ שהסירכא פוסלת דבק פוסל (ל"ב) והאי פירושא לאו דוקא בהעלתה דהעלתה צמחים לאו סירכא היא אלא צמחין בריאה עצמה מדאמרי' העלת' צמחים מהו א"ל כשרה ומדקאמר רב מתנא מליא מוגלא טרפה ומהדר לי' ההוא בכוליא אתמר ש"מ צמחין היינו מוגלא וה"פ ריאה הסמוכה לדופן בסירכא כשרה העלתה צמחים כגון אבעבועות מליא מוגלא וסליק סירכא לדופן חוששין לה מר יהודה אמר אע"ג דליכא מוגלא חוששין לה בסירכא לחודיה ומייתינין סכין דחליש פומא ומי אר"נ דהעלתה צמחין חוששין לה והאר"נ ריאה שניקבה ודופן סותמתו כשרה התם במקום רבותא ומקום רבותא היכי מחתיכא דאונא לעיל והלכך למטה בב' אומות גדולות העלתה צמחים לד"ה טרפה לא העלתה צמחים פליגו בה וקי"ל כר"י משמי' דאבימי ואע"ג דלא העלתה צמחים דרבא קאי כוותי' דאמר היכי עבדינין ובין בדבק ובין בסירכא טרפה אפי' במקום שלא נתפרשה אבל מב' אומות ולמעלה כשרה בכ"מ בין מקום הפרשות האונות בין מקום שלא נתפרשו ולא אתפרש לדברי המתירין דבק משום דס"ל כר"נ מאי דוחקייהו למימר העלתה צמחים (לג) מוגלא חוששין לה מר יהודא משמי' דאבימי אמר אחד זה וא' זה חוששין לה ואפילו בלא העלתה צמחים ורבא לפרושי העלתה צמחים אתא וכן פירשה גאון וכן נראה מדקאמר סמיכה ומדקאמר בדקינין לה בסכינא דחליש פומא ואי סירכא קאמר מאי כולי האי ניפרקה מ"מ להנך (לד) תרתי לישנא ס"ל כמר יהודא ובין דבוק ובין סירכות בב' אומות גדולות דלאו מקום רבותא היא אפי' נא העלתה צמחין טרפה ובדקינין לה בסכינא דחליש פומא ואי איכא מכה בדופן תלי' לי' בדופן ואי ליכא מכה בדופן טרפה והאידנא ליכא דבדיק בסכינא דחליש פומא ונהגו לחומרא ומסקנא דשמעת' דאר"נ ברי' דר"י בדק לה בפושרין שאלתי את פי הרב רבי' יעקב ודנתי לפניו על מה שפירש"י