ספר העיטור חלק ב כו

שיצא בשליש המעים בודי"ל שהיה בסופו רחב כעין כוס ונדמה ני כעין סניא דובי והחמרנו עליו ודנו אותו דין תרתי סניא דובי דטרפינהו ר"ה ואע"ג דשפוך תוך המעים ואמרינן אי שפכו להדדי כשרה בגמר' דילן חדא היא וכשרה אבל הכא דפשיט לי' דתרתי נינהו טרפה ומסת' דשפכו להדדי כשרה לית' בגמרא דרש"י לא פריש ליה ור"ש קיירא אלא (יא) איתניהו קמי' וטרפה ומאן דמדמי ליה לשני בני מעים היכא דלא הדרי וערבו שיהיה לשניהם מקום לבית הרעי טרפה:

שכיוון שאינו מתערב לכרכשתא אין בו כח לצאת והלכך כל פיצול שיצא מן המעים ואינו מתחבר למטה יתר היא וטרפה:

דריסה דתנן דרוסת הזאב ר"י אומר דריסת הזאב בדקה ודריסת ארי בגסה וא"ר בנימין בר יפת אר"א לא בא ר"י אלא לפרש דברי חכמים וקיי"ל כוותיה ואתא מוצא ו' מעלות בדריסת בהמה ועוף ג' על זה וג' על זה:

א מעלה ראשונה מחתול ומעלה בבהמה דקה מן הדקה כגון גדיים וטלאי' דאמר רב עמרם אמר רב חמא דריסת חתול נץ ונמי' בגדיים וטלאים ואפילו במקום שאין מצילין יש דריסה כדרבנן דפליגו עליה דר' והא דתניא דרוסת חתול נץ ונמי' עד שתנקוב לחללי אוקמא ברברבא (יב) ולית הלכת' כוותיה דקי"ל כלשנא בתרא ורבנן חדא דבכל דוכתא דאשכחן כה"ג בשל תורה הלך אחר המחמיר דהא בעי מניה רב כהנא מרב יש דריסה לחתול או אין דריסה לחתול וא"ל יש דריסה לחתול ואין דריסה לחולדה ופירש"י בגדיים וטלאים והא דאר"י במתני' זאב אין חתול לא בבהמה דקה כגון אמרא רברבא כדאי' במעלה ב' אבל בדקה מן הדקה כגון בגדיים וטלאים מחתול ולמעלה למעוטי חולדה ור' אלפסי ז"ל פי' בנץ בגדיים וטלאים לחלל פסולה ואי לא אנקב לחלל כשרה אבל נמייה וחתול יש דריסה ומסת' לן נץ ונמי' כחתול הוא ולא אשכחן מאן דמפליג בינייהו דר"ח אמר דריסת חתול ונץ ונמי' ובריתא נמי חתול נץ ונמיי' דכלהו ס"ל דכי הדדי נינהו וכי אמרי רבנן לחתול יש דריסה ה"ה לנץ ונמיי' דא"כ דחתול דוקא נמיי' מנ"ל אלא לאו ש"מ מאן דפסיל בהא פסיל בהא וכיון דקי"ל כרבנן בכלהו מלתא נמי כוותיהו עבדינן:

ב מעלה ב':

מן הזאב ולמעלה בבהמה דקה כגון אימרא רברבי תישים ורחלים כבשים דאר"י א"ר בבהמה מן הזאב ולמעלה אבל חתול לא וכ"ש חולדה כדקתני במתני' דרוסת זאב זאב אין חתול לא ורב נמי הא אמרה לקמן הא מעלה דבעי מניה רב כהנא מרב יש דריסה לחתול או לא וא"ל אף לחתול אין דריסה באימרא רברבי ושועל אתמר דל"ל ואתמר דאית ליה הוה ספיקא דאורייתא ולחומרא אבל לכלב אין דריסה:

ג מעלה ג' מן הארי ולמעלה בבהמה גסה דקי"ל כר' בנימין בן יפת אר"א דאמר לא בא ר"י אלא לפרש דברי חכמים ולא אמרו זאב אלא בדקה אבל בגסה אין דריסה אלא מן הארי ולמעלה ובדקה מן הגסה לא אשכחן פלוגתא כגון עגלים קטני' ומסת' לן כי היכי דפליגי בדקה ה"נ פליגי בגסה ודקה מן הגסה כדקה מן הדקה במעלה שניה ובכלל דקה דמתני' היא ודריסת זאב בדקה וכל דכוותיה קאמר וא"ר רבה בר"ה א"ר ארי שנכנס לבין השורים ונמצא צפורן בגבו של אחד מהם אין חוששין שמא ארי דורסו מ"ט רוב אריותא דורסין ומיעוט אין דורסין וכל הדורס אין צפרנו נשמטין וזה הואיל וצפרניו נשמטין אימר בכותל נתחכך וכשרה ואית למימר לאידך גיסא רוב מתחככין ומיעוט אין מתחככין וכל המתחכך אין צפרניו נשמטין וזה הואיל וצפרניו נשמטין אימר ארי דורסו אית למימר הכי ואית למימר הכי ורב לטעמיה דאין חוששין לספק דרוסה ולא ס"ל כוותיה דהא אמי פי' חוששין וכ"פ ר' אלפסי ז"ל ד. מעלה ד' בעוף מן הנץ ולמעלה בעוף הדק אפי' ברברבי וה"ה לחולדה שקטנה ממנה וכ"ש לחתול ודריסת הנץ בעוף הדק דמתני' לא ממעט אלא עופות דכוותיה דבעי מניה, רב כהנא מרב יש דריסה לחתול או לא וא"ל אין לחולדה יש דריסה וכ"ש לחתול בעופות בין גסין בין דקין ואפי' מרברבי מנייהו. ה. מעלה ה' עוף הגס בעוף הגס עוף הגס קורא אסטו"ר ועוף הגס קורא אווז ותרנגולין ואפי' רברבי מנייהו. וקיי"ל כלשנא בתרא כדאמרינן במעלה הששית:

ו מעלה ו' בשאר עופות טמאין חוץ מן הנץ והגס דבעי ר' אשי שאר עופות טמאין אית להו דריסה או לא ואוקימנא דריסת הנץ ברברבי ואינך בדכוותיהו וכן הלכתא וא"ר יוסף אין דריסה אלא לאלו שדורסין ביד אבל ברגל לא ואין דריסה אלא בצפורן לאפוקי שן דלא עד דמנקיב לחלל ואין דריסה אלא מדעת לאפוקי שלא מדעת דלא ואין דריסה אלא מחיים לאפוקי לאחר מיתה דלא השתא שלא מדעת אמרת לא לאחר מיתה מיבעיא צ"צ דדריס ופסקיה לרגלי' מ"ד בהדי דדריס שדי זיהורא קמ"ל בהדי דשליף שדי זוהירא אתמר רב אמר אין חוששין לספק דריסה ושמואל אמר חוששין דכ"ע ספק על ספק לא על אימר לא על ס' כלבא ס' שונרא אימר כלבא וכה"ג אין חוששין כדאמרינן ההוא בר אווזא דהוה בי רב אשי על לבי קניא נפיק ואתא כי ממסמס קועי דמא ואר"א לא אמרו התם ספק כלבא ס' שונרא אימר כלבא ה"נ אימר קניא על שונרא אותב ביניהו שוי שלמא קטע רישא דחד מנייהו נח רוגזיה ואחרינא שריין איהו קא מעואי ואינהו קא מקרקרין בעותי הוא דקא מבעתי אהדדי כ"פ דאיהו קא שתיק ואינהו קא מקרקרין מ"ס מעשה עביד בהו ומ"ס מחמת בעותא היא דקא עבדין אמר רבא חוששין לספק דרוסה ואע"ג דטעמא היא משום דקהדר ביה רב לגבי דשמואל. ואנן לא אשכחן דהדר ביה דההיא סרקפא דספק דריסת דאתו לקמיה דרב מש"ה לא שרינהו דאתריה דשמואל הוה אפ"ה הלכתא חוששין כשמואל אמר רבה וושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים למאי נ"מ לספק דריסה ש"מ חוששין אמרי בני ר' חייא דריסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעים ובהאי מלתא איכא פלוגת' ביני רבוותא איכא מ"ד דריסה שאמרו צריכה בדיקה כגון ספק דריסה דחיישינין וא"נ ארי שדרס ואין מקום הדריסה ניכר והאי ספק דריסה דקאמר רבא כגון הני דחיישינין הוא דקאמר אבל דלא חיישינין כגון ענינין דל"פ כגון ס' על ס' לא על דאמרינן אימר לא על ס' כלבא ס' שונרא אימר כלבא לא בעי בדיקה ואתה מוצא בו ג' ענינין הראשון דריסה ששנינו במשנתינו שניכר ונראה הארס ששרפו במשהו וטרפה השני ספק דריסה דפליגו רב ושמואל א"נ דריסת ארי שאינו ניכר מבחוץ צריך בדיקה כדאמרינין דריסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד כל החלל כנו אפי' סימנין אבל עביי הצואר או הירכים א"צ בדיקה ומורי בה רב מכפא דמוחא עד אטמא הג' ס' ה' דברים שאמרו שאין חוששין וא"צ בדיקה ואית מ"ד דהא דאמרינין דריסה צריכ' בדיק' (יג) מה' ענינים הוא דקאמר אבל בענין שחלקו רב ושמואל אין לה בדיקה ואמרינין מדשמואל לא בדק בההיא סרקפא דספק דריסות וחנקייהו ש"מ דלא מתכשרו בבדיקה דאי איתא לשחיטינהו ולבדיקינהו כרבא דבדק ואשכח תרין קורטי דמא י אלא לאו ש"מ דלא בדקינן אלא כגון הני דלא חיישינין אבל בכל הני דחיישינן אין להן בדיקה דומיא דרסוק איברים דאין להם בדיקה אלא היכא דשהתה מע"ל דליכא חששא ובעיא בדיקה לחומרא ה"נ היכא דליכא חששא בדקינן והא דאמרינן למנ"מ לספק דריסה כגון א' מה' ענינים הוא דאמר. ועוד מדאמר עולא ישב לו קוץ בוושט אין חוששין שמא הבריא ואמרינן מ"ש מספק ומ"ש משני חתיכות ש"מ מדקא מדמי להו להדדי אלמא ספק דרוסת דחיישינין כספק חתוכת דמיא מה התם ל"ל התירא בבדיקה ה"נ ל"ל התירא אחרינא ותשובת הראשונים האי דלא בדקינהו שמואל משום דעופות נפישי ונפיש טרחיהו וא"נ איידי דקטיני לא מינכרו אדמימות עלייהו והא דב' חתיכות לאו ראיה היא דהתם ליכא למיבדק אבל היכא דאיכא למבדק בדקינין. וזה דעת רש"י בפי' מ"ש מספק דרוסה ומס' דכל היכא דתנינן חוששין לא תליא בבדיקה מדקאמר שמוטת גף בעוף טרפה. חיישינין שמא תנקוב הריאה ומדשמואל פליג ואמר תבדק ש"מ חיישינין דאמר דליכא בדיקה והלכך ליכא בדיקה אלא בה' ענינים ולשמואל דאמר חוששין ל"ל בדיקה ורבי' אלפסי פסק חוששין. ואיכא מאן דפסק כרב דאין חוששין דהא עולא קאי כוותיה גבי ישב לו קוץ בוושט דאמר אין חוששין שמא הבריא ואמר בעל הלכות אי לא מתרמי חכם דידע למבדק שהה להו תריסר ירחי שתא דקיי"ל סימן לטרפה יב"ח (יד) וכל היכא דבעי בדיקה כגון דריסה נפילה ודומה להן אי שחיט להו אסורי ורבנן קמאי הוא דהוה חכימו למבדק אבל השתא ליכא למיקם אבדיקה שפיר ואמר רבנן לזכר יב"ח ולנקבה שאינה יולדות. ולד טרפה שעברה ולבסוף נטרפה קי"ל כר' יהושיע דאמר עובר לאו ירך אמו הוא ומותר ושווין בביצת טרפה דאסורה דכיוון דאגידא בגופה כגופה דמיא וכן אמר אמימר הני ביעי דספק טרפה