ספר העיטור לה

כר' אמר ר' חנינא בכותב על מנת כן ברם הכא בנותן על מנת כן זעירא בעי קומי רבי מנא הדא אמרה אין תופשין כר') אמר ליה מה את בעי מר' ר' כר' יהודה דר' יהודה פוסל בטופס' ומשמע דסבירא ליה לירושלמי דהיכא דהגט נכתב בעל מנת ובשעת מסירה בטלו הוא דפסול משום דכתיבה ונתינה אין שוין. ובעינן שיהא כרות לשמה משעה ראשונה כדאית' התם אבל כתיבה ונתינה שוין בעל מנת דברי הכל כשר מידי דהוה אכל תנאים דעלמא וצריך עיונא:

גרסינן בפר' השוכר את הפועלים מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה ושואל פטור מלשלם ונושא שכר והשוכר שיהיו פטורין משבועה ומשלם תנא מתנה שומר חנם להיות כשואל במאי בדברים ואסיקנא אע"ג דלא קנו מידו בההיא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשעבד נפשיה וכן הילכתא ועדים שאמרו תנאי היו דברינו איתה בקייום ואלו הן טופסי התנאין:

תנאי ממון בששי בשבת בכך וכך ימים לירח פלו' למניין שאנו מונין בו כאן במתא פלו' איך פלו' בר' פלו' אמר אלינו הוו עלי עדים וקנו ממנו וכתבו ותנו לו לפלו' בר' פלו' להיות בידו לזכות ולראיה שרציתי ברצון נפשי בלי אונס והתניתי עמו על זה השותפות והעסק כך וכך תשוה ואי מקיי' לי תשוה דילי מעכשיו יהא כך וכך ואי לא לא ותנאו זה הין מלפני לאו וכל הדיקדוקים כתנאי בני גד ובני ראובן ולא יהיה לי רשות לערער על תנאי זה ואחריו' וחומר שטר זה קיבלתי עלי ועל יורשיי אחריי כאחריות וחומר כל שטרי תנאי דנהיגין בישראל מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי וקנינא מפלו' לפלו' בכל מה דכתיב ומפרש לעיל במנא דכשר למיקניא ביה והכל כותב לפי התנאים שביניהן וכתב הרב המחבר דהכין כתב בכולהו נוסחי עתיקי הין קודם ללאו ומעשה קודם לתנאי ומסתבר' דסביר ליה כסבר' דילן דבממונ' נמי בעינן כולהו דיקדוקי. תנאי גט בכך וכך בשבת כו' איך פלו' בן פלו' אמר לנא הוו עלי סהדי דתריכנא פלנית בת פלו' אינתתי בגט דמסרנ' קדמיכון בתנאה דאי לא אתינא עד תלתין יומין מעכשיו ליהוי גיט' ואי אתינ' עד תלתין יומין לא ליהוי גיטא ואנן סהדי דקבלת אינתתיה ההו' גיטא על תנאה ולפום דלא חזו רבוותא למיכתב תנאה בגו גיטא כתבי ליה באנפי נפשיה ויהבינן ליה בידא דפלו' למיהוי בידה ואי גיטא דשכיב מרע הוא כתב אי לא מייתנא לא הוי גיטא ואי מייתנ' ליהוי גיט' מעכשיו ואי לא לא ליהוי גיטא ואנן סהדי וכו'. ושטר תנאה דא כחומר כל שטרי תנאין דנהיגין בישראל מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי ותיהוי בידא דפלוני לזכות ולראיה:

תנאי עבד בכך וכך כו' איך פלו' אמר לנו הוו עלי סהדי וקנו ממני וכתובו וחתומו והבו ליה לפלו' דהיה ריבוני מקדמת דנא דצביתי ברעות נפשאי בדלא אניסנא וקבילית על נפשאי למיפלח ליה כך וכך כי היכא דפלחית עד השתא ולא יהא לו רשות לעכובי ולמיעבר על דעתיה ומודינא קדמיכון דאית לי' לפלו' ריבוני פולחן שניא אילין וחומר שטרא דנן כחומר כל שטרי יזפתא דנהיגין בישראל מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא וכו' וקני' מפלוני וכו' ורובא דהדין נוסחא כנוסחא דקמאי ונוסחא דילן בגיטין דעלמא אנא פלוני בר פלוני שחררית פלו' עבדי בגיטא דחירותא דמסרנא קדמיכון על תנאה דפלח יתי כך וכך שנייא ואי פלח לי שנייא אילין ליהוי גיטא דחירותא גיטא מעכשיו ואי לא ליבטיל גיטא וקביל פלו' גיטא על הדין תנאה ולפום דלא חזו רבוותא למיכתב תנאה בגו גיטא וכו' כדכתבינן לעיל. ומסתברא דלא בעי קניין. תנאי כתובה בכך וכך בשבת כו' איך פלוני בן פלו' ופלנית בת פלו' אמרו לנא הוו עלנא סהדי וכתבו וחתמו עלנא בכל לישנא דזכותא והבו לכל חד וחד מיננא למיהוי בידא דכל חד וחד לזכו ולראיה דצביתי אנא פלנית בת פלו' ברעות נפשי בדלא אניסנא למיהוי ליה לפלו' לאינתו ברעות שמייא ליום פלן וקבילית עלי למיתן ליה עד יום פלן כך וכך ותכשיטין ומקרקעי ומטלטלי. ואי מעכבנא ולא מקיימנ' ליה ההוא תנאה אקניתי ליה מהשתא ד' אמות בחצירי ואגבן ארשיתי למיגבי מינאי ומיירתאי כל תנאה דכתיב לעיל. וכך קנסא מכל מה דאי' לי תחות שמיא דקנאי ודקנינא כולהו יהון אחראין וערבאין עד דתתקיים תנאה דילי וכך אמר לנא פלו' בר פלו' אף קבילית עלי למיכנסה לפלוני ברתיה ליום פלן ולמיכתב לה כתובה במנהגא דילן ואי מעכבנא אקניתי ליה מהשתא ד' אמות קרקע בחצרי ואגבן אקניתי להון כל מה דאית לי תחות כל שמיא למיגבא מינאי כך וכך קנסא ולמיתן יתיה לכל מאן דבעי עד דתתקיי' תנאה דילי ואחריות וחומר שטרא דנן קבילנא עלנא ועל נפשנא כחומר כל שטרי תנאה דנהיגין בישראל מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי וקנינא מפלו' לפלו' ומפלנית לפלו' בכל מה דכתב ומפרש לעיל. תמורה כגון שהחליף בית בשדה או שדה בבית או בית בבית כדגרסינן בהזהב וזאת לפני' בישראל על הגאולה ועל התמורה גאולה זו מכירה תמורה זה חליפין וכבר פירשתי עניין חליפין בשער קנין וחליפין הרי הן כמכר לרבינו אבן מגש ראובן החליף בתים לשמעון ומצא בהם מומין וטען שלא ידע בהן ולא הודיעו וראובן אומ' הודעתיך ועוד אומ' אני אתקן כל המומין אם המומין נראין לעין כל הנכנסין ובאו עדים שנכנס ראובן בבתים אין לראובן על שמעון כלום אם לא ישבע ראובן שלא עבר ולא ראה ובטל החליפין ומה שאמר לתקן המומין אם המומין אינן בגוף הבתים כגון אמת המים העוברת בהן או שיש בהן לאדם אחר תשמיש עליהן החליפין קיימין אבל אם בגוף הקרקע כגון בגוף כותל שנראה שלם ונמצא רעוע כותל הנראה של סיד ונמצא של טיט שצריך לסתור ולחדש פנים חדשות באו לכאן והחליפין בטילין כדאמ' לענין סנדל שניטלו שנים מתרסיותיו ותיקנן טהור משום דפנים חדשות באו לכאן וכדאמ' הלכה אצל רופא וריפאה אינה מקודשת כתב בכך בשבת וכו' איך אמר לנא פלו' בן פלו' ופלו' בן פלו' הוו עלנא סהדי וקנו מכל חד וחד מיננא וכתובו וחתומו עלנא בכל לישנא דזכותא דצבינן ברעות נפשין ועבדנ' חליפין ביננא בההוא ביתא ודרתא דאית ליה בדוך פלן בסימנהא ובמצרנהא וחליפנא יתיה בההוא דירה דפלוני בסימנהא ובמצרנהא והשתא ליזל פלו' וליחזיק בדירתא דילי וליהוי לנפשיה וכך אמר לנא פלו' בר פלו' דניזל וליחזיק בדירתא דיליה וליהוי לנפשיה דאנא מסתלקנא רשותי מינה לגמרי מיני ומיירתאי בתראי ולא אישתייר לכל חד וחד רשותא בדירתא דהות לי' עד השתא דכל חד וחד מינן החליף רשותה בדירתא דאידך ולא אישתייר לנפשיה שום שיורא בעלמא וכל חד וחד ליזכי לנפשיה במתנא דידיה ואם מחזירין ממון זה לזה יכתבו חלוקה דפלוני דהויא שויא טפי מחלוקה דאידך דאהדר ליה כך וכך וכל דייתי ויקום ויערער וכו' כדכתב בשטר זביני. אות ש"ין ש'וב'ר ש'יתו'ף ש'לישו'ת. שטרו'ת שימו'ש ש'ליחו'ת שובר הוא הנקרא סימפון ולשון סימפון סימן פירעון כדתנן מי שפרע מקצת חובו. ר' יהודה אומר יחליף. ר' יוסי אומר יכתוב שובר ואסיקנא אמר רב הונא בריה דרב יהושע אפי' למ"ד כותבין שובר ה"מ אכוליה אבל אפלגא לא ולא היא אפי' אכוליה נמי כותבין שובר כי הא דרב יצחק בר יוסף הוה מסיק זוזי בי רבי אבא אתא לקמיה דרבי חנינא בר פפי אמר ליה הב לי זוזאי. אמר ליה הב לי שטרא אמר ליה שטרא אירכס לי פרען ואכתוב לך שובר ואסיקנא מסתבר כותבין שובר והילכתא אפי' אכוליה כותבין והא דגרסי' בכתובות פרק האשה וניחוש דילמא מפקא לכתובה וגביא בה זמנא אחריתי קי"ל נמי כרבי אבהו דאמר זאת אומרת כותבין שובר והא דרב פפא דאמר במקום שאין כותבין כתובה עסיקינן ליתה דאפי' במקום שכותבין כתובה אי אבדה כתובתה כותבין שובר וגביא כתובתה ובעל חוב נמי גבי בשובר וה"מ כשחייב מודה אבל אין חייב מודה גבי חוב נאמן לומר פרעתי ופטור בשבועת היסת אם אמר פרעתי אע"ג דלא נקיטא כתובה גביא אלמנה וכתבה שובר ובעידי מיתה וגרושה בגט כדגרסינן בפרק שנים אוחזין הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום כגון כתובה ומזון האשה והבנות שהן תנאי ב"ד ודומה להן ואם טען ואמר פרעתי לא אמר כלום. והא דגרסינן באלמנה ניזונית יתומים אומ' נתננו והיא אומרת לא נתנו וכו' ואמ' ליה רבי חייא בר אבא לר' יוחנן לאו משנתנו היא זו הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה וקי"ל נמי התם כותבין שובר אבל הוציאה כתובה ואין עמה גט אע"ג דאיכא עידי גירושין לא גביא אלא בגט וכתובה וכיון דלא נקיטא גיטא אפשר דפרע לה בגיטא וכתבו ליה בי דינא שובר אגביה והיינו דקאמר אבד שוברי דגיטא לאו מעשה ב"ד הוא אבל כתובה מעשה ב"ד הוא ואע"ג דליכא כתובה כמאן דנקיטא לה דמיא. וגט בלא כתובה כגט וכתובה דמי. וכתובה בלא גט לאו כלום הוא כדתנן הוציאה כתובה ואין עמה גט הרי אילו לא יפרעו וכתב רבינו בעי אביי לאוקומה למתני' במקום שאין כותבין כתובה והדר ביה וסלקא שמעתא דאפילו במקום שכותבין הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה. וה"מ עיקר כתובה אבל תוספת אינה גובה אלא בשטר ואע"ג דקי"ל תנאי כתובה ככתובה דמי ה"מ להנך דמנינן פר' דאע"פ ומדלא מנינן לך בהדי הנך ש"מ בכה"ג לא אמרינן תנאי כתובה ככתובה הכין כתב רבינו אלפס בכתובות אבל רבינו אבן מגש כתב בפ"ק דכתובות אע"ג דלא נקיטא כתובה גביא מאתים משום טוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום ותוספת נמי כיון דקי"ל לא ניתנה כתובה ליגבות מחיים כמאן דנקטא שטרא בידיה דמיא ונביא נמי תוספת:

בתשובת שאילה דאיתשיל מקמי רבינו שרירא כי אמרי' לא ניתנה כתובה ליגבות מחיים ה"מ בעיקר כתובה וקא בעיא למישקל ומיפק אבל כי טענה הב לי מאי דכתוב בכתובתי דאיעביד ואותיב תחותין ואישמעך דינא הוא דיהב לה כל מה דכתב לה והכי מסתברא וגבי ההוא עובדא דירושלמי גרסינן אי גדי לה אטבאות אי לא אנא מחשיבנא מן פורני והכין