ספר העיטור כז

שטר בשיט' אחרונ' בדמהד' אלמא בכולהו שטרי קאמרי' ומיהו בשטר שאין בו שריר וקיים דאיכא למיחש זימנין דמרחקין להו סהדי שיטה אחת מן הכתב ומזייף בה וכתיב תנאה אי נמי מאתן דעל הגרד שריר וקיים ואין אנו למידין הימנה הילכך תקינו רבנן שלא לכתוב דבר הצריך באות' שיטה ולחזור בו מעניינו של שטר דאי איתרמו ומרחקי סהדי שיטה אחר העניין ואי מזייף בה לית ביה פסידא דהא בתר עניינו של שטר אין למידין. אבל שטר שיש בו שריר וקיים לית ביה למיחש להרחקתן שיטה אחת ושריר וקיים היא הוכחת סוף השטר וחד שריר וקיים כתבי' תרי שריר וקיים לא כתבינן בין בפשוט בין במקושר ואי לית ביה שריר וקיים (פסול) ולא אדכר בשיטה אחרונה מאי דכתב בשיטה ראשונה פסול ומשום דסוגיא דשמעת' לא בעי שריר וקיים הוא דקאמר צריך שיחזור מעניינו של שטר בשיטה אחרונה מדפרכינן לרב הונא וליחוש דילמ' כתב מאי דבעי וחתימי סהדי. ומשנינן דכתב שריר וקיים וכדפרי' לר' ירמיה בר אבא ליחוש דילמ' כתיב מאי דבעי מגוואי וחתימי סהדי מאבראי ואמר אנא לרבות בעדים הוא דבעאי ולא קא משני ליה דכתב ביה שריר וקיים ש"מ דלא רגילי למיכתב הילכך אנן דכתבינן שריר וקיים בכולהו שטרי במקום חזרת של שטר ליכא חששה. ולמידין מכל מה שכתב קודם שריר וקיים והא דכתבינן וקנינ' מפלו' במנא דכשר למיקנא ביה מגופא דשטרא הוא ושריר וקיים הוא החתימה. ואע"ג דלא כתב שריר וקיי' בתר וקנינא מיניה וחתימי סהדי במקום שריר וקיים לא מרעינן ליה לשטרא דכי אמר אין למידין משיטה אחרונה מידי דלא מדכר לעיל דאיכא למיחש אזיופא אבל אי אדכר לעיל מאי דכתב בשיטה אחרונה לא חייישינן למידי הילכך וקנינא מיניה מעניינו של שטר הוא ומסתמא הא דתניא הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול אע"ג דכתב ביה שריר וקיים קאמר דאיכא למיחש דילמא גייז ליה לעלאי וכתיב בשיטה אחת מאי דבעי. ומהדר מעניינו בשיטה אחרת וחתימי סהדי מתתאי ושיטה אחת מכשר אע"ג דלית ביה שריר וקיים קאמר ורבינו שמואל דקאמר שני שיטין פסולין דלית ביה שריר וקיים. ולא נהירא לן:

גרסי' בירושלמי אין העדים חותמין על השטר עד שיקראו בו אני פליגי בן פלוני מקבל עלי כל מה שכתוב למעלה והכי גרסינ' אמר ר' אמי בין קשר לקשר העדים חותמין ובלבד למעלה וחש לומ' שמא זייף סבר רב הונא למימר אין העדים חותמין למטה עד שיקראו בו אני פלוני בן פלוני מקבל עלי כל מה שכת' למעל' והשלימו וחזר וזייף סבר ר' הונא למימר מקובל עלי מקובל עלי שני פעמים פוסל בו וחש לומר שמא כתב דברים אחרים וחזר ומחק וחזר וזייף סבר רב הונא מחק פסול אפי' קייום איבעי' להו שיטה ומחצה מהו ת"ש דתניא הרחיק את העדי' שני שיטין מן הכתב פסול פחות מיכן כשר ש"מ שיטה ומחצה כשר עד שיהיו שני שיטין והילכך אין למידין משיטה אחרונה וצריך שיחזור מעניינו של שטר בשיטה ומחצה והא דתניא היו עליו ד' וה' עדים נמצא וכו' ונפרש בקבלת עדות ואלו שני שורות שאמרו הן ואוירן ש"מ רבי שבתי משמיה דחזקיה אמר שני שיטין שאמרו בכתב ידי עדים ולא בכתב ידי סופר רבי אלעזר משמיה דחזקיה אמר שני שיטין שאמרו כגון לך לך זה על גב זה אלמא קסבר שני שיטין וד' אוירין ופי' רבינו שמואל דלאו לאיפלוגי אדר' שבתי קא אתי רבי חייא בר אמי אמר כגון למ"ד וכ"ף בשני שיטין אלמא קסבר שני שיטין וג' אוירין רבי אבהו אמר כגון ברוך בן לוי בשיטה אחת אלמא קסבר שיטה אחת וב' אוירין ופסק רבינו האיי כר' אבהו דמחמיר ואם הרחיק ב' אוירין בשיטה אחת פסול אלמא קסבר שיטה אחת וב' אוירין דהיינו ב' שיטין ורבינו אבן מגש כתב יש לפרש דרבי אבהו אשטה אחת קאי (כשר) ולא נהירא לן אמר רב לא שנו אלא בין העדים לשטר אבל בין העדים לאשרתא דדייני אפי' טובא נמי כשר ור' יוחנן אמר לא שנו אלא בין העדים לשטר אבל בין העדים לאשרתא אפי' שיטה אחת פסול דחיישי' דילמא גייז ליה לקמא וכתיב הוא ועדיו אשיטה אחת וקסבר שטר הבא הוא ועדיו אשיטה אחת כשר אבל בין העדים ליכתב ליכא למיחש דילמא כתיב מאי דבעי וחתמי סהדי דקסבר שטר הבא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת פסול ואי חתום סהדי בההיא שיטה וקא טעין לרבות בעדים הוא דעבדי הא אמ' כל כי האי גוונא אין מקיימין אותו מן העדים של מטה אלא מן העדים של מעלה שמעינן מיהא דשני שיטו' דפסולין אע"ג דאית בהו שריר וקיים הוא ואיכא למיחש דילמא גייז ליה לקמא וכתיב שטרא בשני שיטין וחתימי סהדי ופסקי רבוותא רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ובין עדים לאשרתא אפי' שיטה אחת פסול כתב רבינו יעקב מרמרוג מדקי"ל שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת כשר צריכי סהדי לחתום בכולהו שטרי ארישא דמגילתא מצד ימין ואין מניחין חלק בצד ימין אם חותמין זה אחר זה ואם חותמין זה תחת זה רשאין להניח חלק לצד ימין כמה דבעי שאם מניחין חלק הרבה לצד ימין גייז לשטרא ומזייף מאי דבעי בההוא חלק וחתימו סהדי והוה ליה שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת וכשר ומיהו כי חתימי סהדי זה תחת זה לא מצי לזיופי דהו' ליה שטר הבא הוא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת ופסול:

גופא שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר ואם תאמר חוזר ומוחק אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שני פעמים וכו' קסבר אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נמחק בפניהם ואם לא נמחק בפניהם פסול ומסתבר' דכל היכא דאיכא למיחש חיישי' דכולהו סהדי לא בקיאי בהכי והא דתניא הוא על הנייר ועדיו על המחק כשר דכתבי בין סהדא לסהדא אנן סהדי חתימנא אמחקא ושטרא אניירא אבל הוא על המחק ועדיו על הנייר פסול דאי נמי כתבי אנן סהדי חתימנא אניירא ושטרא אמחקא סוף סוף מחיק ליה זימנא אחריתי ואע"ג דאמר אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שני פעמים הני מילי דחתימין סהדי אמחקא אבל חתימי.. סהדי אניירא לא ידיע וכי תימא ליתי מגילתא ונדמה אינו דומה נמחק ביומו לנמחק שני ימים ולשהיה אמר ר' ירמיה חוששין לב"ד טועין והילכתא הוא על המחק ועדיו על הנייר פסול הוא על הנייר ועדיו על המחק כשר כרב וכן הילכתא מיהא שמעינן דהלכה כר' יוחנן דאמר אפילו בשטר הלכה כרבנן דמכשרי על נייר מחוק ואי כרב אלפס קשיא הילכתא אהילכת' כדכתבינן לעיל גרסינן בתוס' גט שיש בו מחק או תלוי מגופו פסול שלא מגופו כשר ואם החזיר למטה אפי' מגופו כשר ומסתב' כל שטר שמוכח שטעות סופר בו אינו צריך לקיום מדאמרינן אחריות טעות סופר הוא ש"מ שכל דבר שטעות סופר הוא אין לחוש אלא בגוף שמות הבעלים ובגוף הממון ובתשובה לרבינו נסים אי איכא בגט זכירת זמן שני פעמים או טעות ונקד אחד מהן או שעבר עליו קולמוס ומחק וכן אם טעה באותיות אין לחוש בכך אלא במקומות ידועין כגון שם האשה רחל וכתב רחל ושרה ונקד על שרה ולא כתב וכל שום שיש לה בגט (מאי) חיישי' שמא שני שמות יש לה ויש לבעל לערער על דבר זה וכן אם כתב בגט תנאו ע"מ כך וכך ונקד עליו סתם וכן תיבות שיש בהן חיסור כגון ודין ודין וכן כולן יש לחוש שמא יבא הבעל ויערער ויש לחוש לעירעורו ודווקא שלא כתב בקייומו לבסוף אבל כתב בקייומו לבסוף לאו כל כמיני' והיכא שמחזי' בסוף הגט צריך שלא יהא בשיטה אחרונ' כדגרסי'. אמ' ר' יוחנן כל המחקין כולן צריך שיכתוב ודין קייומיהון וצריך שיחזיר מעניין השטר בשיטה אחרונה והיכא שכופל כן צריך שיכתוב גיטא דנן כשר כדת משה וישראל ואי טעי ספרא באותיות שהזכרנו לא חיישי' ליה וכשר ולא תעמוד בזה עגונה ואע"ג דאיכא מילי הכא דלא נהירא לן כתבינן להו למלאכת שמים ורבי' סעדיה והגאונים דאמרי מחק שמו ושמה פסול אע"פ שמקיים ושאר מחקי' אם נתקיימו כשירין דיעבד אבל לכתחילה לא ולא בריר לן אלא אפי' לכתחילה כשר אפילו בשמו ושמה גט פשוט עדיו שנים מקושר עדיו שלשה ופשוט שכתב בו עד אחד ומקושר שכתב בו שני עדים פסול. אמימר אכשר בעד אחד בכתב ועד אחד על פה ירושלמי בפ' האשה שנתארמל' ר' חנינא אמר ר' זעירא אחד בפה ואחד בכתב מהו שיצטרפו עד אחד בכתב' כלום הוא. לכן צריכה שנים מצאו לקיים כתב ידו של ראשון ולא מצאו לקיים כתב ידו של שני ר' מונא בעי אחד בכתב מהו לזוקקו בשבועה עד אחד בכתב כלום הוא. לכן צריכה כשהיו שנים מצאו לקיים כתב ידו של ראשון ולא מצאו לקיים כתב ידו של שני כהדה אין מקבלין מן העדים אלא א"כ ראו שניהם כאחד. ר' יהודה בן קרחה אומר אפי' בזה אחר זה וצריכא עייונא ומסקנא כר"ש דאמר כמלוה בשטר דמי דאית ליה קלא וגבי ממשעבדי שלחו ליה חבראה לר' ירמיה עד בכתב ועד אחד בעל פה מהו שיצטרפו שנים שהעידו אחד בבית דין זה ואחד בב"ד זה מה שיבואו אחד מכל ב"ד וב"ד ויצטרפו שלח להו אני איני כדאי ששלחתם לי אלא כך גמרא ערוכה שיצטרפו ובהלכות קבלת עדות כדפרישי' כשר ופסול בפרק המגרש שלשה גיטין פסולין ואם נישאת הוולד כשר כתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אילו ג' גיטין פסולין ואם נישאת הוולד כשר ר' אלעזר אומר אעפ"י שאין עליו עדי' אלא שנתנו לה בפני עדים כשר שאין העדים חותמין על הגט:

אלא מפני תיקון העולם ואע"פ שאינו בכתב ידו כשר בעידי נתינה בין ע"י עצמו בין על ידי שליח להולכה שאמר הבעל לשליח תנהו לה בפני עדים הרי זו מגורשת והבבלי אמר ספק מגורשת ע"י שליח לא דייק יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד אמר ר' עולא דוקא בכתב ידו ועד אחד. אבל בכתב סופר ועד הוולד ממזר וכי קתני מתני' כתב סופר ועד כשר חתם סופר שנינו כרבי ירמיה וכן אמר רבי יוחנן כתב ידו שנינו ומסתברא דספרי מובהק שבקדושין וגרושין לא גרע מכתב ידו אליבא דרב ואי נמי סופר דלא מובהק ואיתברר מילתא דבשליחותא דבעל כתב וקיי"ל שלוחו של אדם כמותו והוה ליה כתב ידו ועד ואם נישאת הוולד כשר וכן הילכתא ג' גיטין פסולין זימנין אמר רב תצא וזימנין אמר רב לא תצא הא כיצד יש לה בנים לא תצא אין לה בנים תצא ופליג