ספר העיטור קיא

דמרחיק שיח ולא בריר לן דלא דמי לשיח ומערה דהתם משום דמתונא דקשי לכותל והכא כותל ליכא וכיון דתיימי לא בעי רחוקי כלל דליכא גרמא והילכך זה עושה בתוך שלו כרבי יוסי סולם המצרי אין חזקה ולצרי יש לו חזקה סולם המצרי אמרי דבי ר' ינאי כל שאין בו ארבע חוזקים חלון אין לו חזקה ולצרי יש לו חזקה איזהו חלון המצרי כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכו ר' יהודה אומר אם יש לה מלבן אעפ"י שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכו אמר ר' זירא למטה מארבע אמות יש לו חזק' יכול למחות למעלה מד' אמות אין לו חזקה ורבי אילעא אמר אפילו למעלה מד' אמות אין לו חזקה ויכול למחות ופי' יכול למחות שלא יפתחנו לכתחלה ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי שדריה לקמיה דרב אבא בר ממל. אמר ליה עביד כר' אילעא והילכתא כותיה אמר שמואל ולאורה אפילו כל שהו יש לו חזקה ירוש' בעון קומי רבי אמי,. מהו לפתוח חלון מצרי למעלה מד' אמות. אמר ליה כן אנן אמרין יסתתם אוירא דעלמא באפויי. א"ר נסא כן אנן אמרין דבעי מיעבד ביתיה כשובך לא שמעינן ליה וחזינן בה פלוגתא ביני רבוותא איכא מאן דאמר רבי זירא אצורי קאי וכן פירש רבינו שמואל ודייקי מינה הא דאמר ולאורה אפילו כל שהו יש לו חזקה כלומר חלון מצרי כצורי ודוקא למטה מד' אבל למעלה מד' אפילו לאורה אין לו חזקה. וקשיא לן בה טובא חדא דהוה ליה למימר לא שנו אלא למט' מד' אמו' אבל למעלה אין לו חזקה ואין יכול למחות. ותו ההוא דהוה בני אשייתא אחורי כווי דחבריה ואמר ליה קא מאפלת עלאי היכי אמר ליה עבידנא לך כווי לעיל מאישתא הא ודאי למעלה מד' אמות הוו ואי ס"ד חלון אורה למעלה מד' אמות אין לו חזקה היכי עביד מידי דלית לי' חזקה אלא בשטר ותו אי אצורי דיש לו חזקה קאי מאי דוחקיה דרבי אילעא אפילו למעלה מד' אמות אין לו לימא יש לו חזקה ויכול להחזיק ותו בין לר' אילעא בין לר' זירא ליפלוג מתני' בחלון למטה מד' כי היכי דפליגי גבי זיז ולימא יש לו חזקה ויכול למחות ולמצרי אין לו חזקה ואינו יכול למחות ותו כיון דחלון גדול הוא ועשוי לתשמיש ולהסתכל בו לרחוק מה לי למעלה ומה לי למטה אע"פ שהבעל חצר אינו ניזוק זה נהנה בתשמישו ומסתבר' דאמצרי קאי דבעל חצר יש בו היזק ראייה וזה וזה אין דרכו להשתמש ולעמוד כו' וקאמר למטה מד' אמות אעפ"י שאין ראשו יכול ליכנס לתוכו דרך הליכתו בבית רואה בחצר חבירו ויש בו היזק ראייה ויש לו חזקה למעלה מד' אמות אין בו היזק ראייה כדרך הליכתו בחצר אלא א"כ מצין ואין לו חזקה ומתני' למעלה מד' אמות קאמר ומשמע דרבי אלעי פליג אסיפא דרבי זירא לא מצי אמר לא שנו ור' אלע' אמ' אפילו למעלה מד' אמות אין לו חזקה כדקתני מתני' ויכול למחות דזימנין דמוקמת שרשיפא וקיימא דנוח לי לשון מצוץ ולא קאמר חזות לי ומשום לישנא משמע דאמצרי קאי והיינו דקשיא לר' אלע' אם איתה דלמעלה מד' אמות אין לו חזקה ויכול למחות ליפלוג כי היכי דפליג גבי זיז ומשום הכי דחיק ואמר יכול למחו' ודוקא מצרי אבל בצורי אפילו למעלה ואינו לאורה יש לו חזקה ועל ידי היה מעשה והשבתי תשובה לרבותיי ושאלתי את פי רבינו יעקב לכתוב אלי בתשובתו שהשיב לחכמי לותיר והעיד שחזר בו רבינו שמואל אחיו בסוף ימיו ובפני תלמיד רבינו גרשום כתב כן א"ר זירא למטה מארבע אמות יש לו חזקה אע"פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכו אלמא אמצרי קאי וכן פשט וכן עלת שיטת הלכה בפני ה"ר יעקב וכן כתב רבינו אבן מגש וגמרא דבני מערבא דמוכח וליכא למינדא מינה ועל דבר זה רבו מחלוקות בישראל והלכה למעשה חלון צורי בין למעלה בין למטה מד' אמות אפילו אינו עשוי לאורה יש לו חזקה כדין כל החזקות בג' שנים ובטענת חלון מצרי למטה מד' אמות יש לו חזקה וצריך להרחיק למעלה אין לו חזקה ובונה כנגדו ואינו מרחיק אבל לסותמו אינו יכול כל זמן שאינו רוצה לבנות דאי ס"ד אין לו חזקה וסתמו היכא קאמ' רבי זירא אינו יכול למחות השתא היכא דאיתיה סתים ליה היכא דבעי מיעבד לכתחלה לא סתר ליה אלא בונ' כנגדו קאמ' ואם בא לפתוח בתחילה למעלה מארבע אמו' יכול למחות ודוקא חלון מצרי שאינו עשוי לאור' אלא לאויר אבל לאור' יש לו חזקה כשמואל וכן הילכתא וכתב ר"ח מכלל דמתני' בחלון שאינו עשוי לאורה א"כ למטה מארבע אמות דקאמר יש לו חזקה למאי דהא מכנגדן שלא יאפיל הוא הא לאו הכי אינו מרחיק וקאמר לאו דמעכב ליה בנין אלא דלא מחייבינן ליה לסתום אלא שבקינן ליה כדאיתא ואי אתי למיסמך שביק ליה רווחא כי היכי דעייל ביה אוירא ולמעלה מד' אין' לו חזקה ובונה כנגדו בנין שסותמה אבל אינו חייב זה לסותמה ואיכא למימר יש לו חזקה להרחיק מלמעלה ומלמטה ארבע אמות כדי שלא יציץ ויראה אבל הרחקה שלא יאפיל לא בעי ומסתברא דר' אמי דשדר לקמיה דרבי אבא בר ממל משום דרבי אמי לא סבירא ליה דיכול למחות כדגרסי' בירושלמי בעון קומי ר' אמי וס"ל דאינו יכול למחות ושדרי לקמיה דרבי אבא משום דחש לרבי אלעזר ולאורה פר"ח העשוי להכניס אורה במקום אפל ויש אומרים שאין אורה ממקום אחר וכל שהו פירש רבינו יעקב אין לו שיעור וחביבי כתב שיהא רחבו טפח כדאיתא בלא יחפור רחב חלון טפח ומסתברא שיעורו כדתנן באהלות. העושה מאור בתחילה שיעורו כמלא מקדח גדול של לישכה שירי מאור רום אצבע על רוחב גדול ואילו הן שירי מאור וכו' חשב עליו לתשמיש שיעורו כפותח טפח והיינו דקאמר כמה מלא רוחב חלון טפח ומצאתי בירושל' בסוף גמ' דבחזקת הבתים סעד לדברי היו חמשה פתחים זה לפנים מזה שיעור כולן מלא מקדח והא מסייעא ליה דאמרינן גבי חלון שהוא פתוח לאיסטיו לא נעשה אלא להכניס את האור' מכיון שאין לו חזקה אינו מביא את הטומאה ודוקא שניכר עשייתו לאורה כגון צר מבחוץ ורחב מבפנים אבל אם הוא שוה אינו חזקה והכל תלוי בראיית הדיינין. אמר רב נחמן ולסתום לאלתר הוי חזקה שאין אדם עשוי שיסתום אורו בפניו ושותק ודוקא בטענה. ואע"ג דלפתיחת חלון בעי ג' שנים הכא לאלתר וכן הילכתא ומתשובת הרב קרובינו משמע דסבירא ליה דאפילו לסתימת אורה בעינן פירוץ פצימין והכי מסת' דחזקת סתימה לאלתר כסתימת בית בג' שנים מה התם בפירוץ פצימין כדתנן בית סתום יש לו ארבע אמות ואמר לא שנא אלא שלא פרץ את פצימיו וכו'. וכן כתב בעל מתיב' הכא בסתימת אורה שצריך להביא ראיה שמדעתו פרץ פצימין אבל רבינו אבן מגש מדמי ליה לטומא' דגבי עשבי' שתלשן והניחן בחלון. או שעלו מאיליהן בחלון ומטלניות שאין בהן שלש על שלש וכו' כולן ממעטין בחלון וכל שכן סתימה אחרת דממעט ולא מסתב' לן גרסי' בפ' לא יחפור והחלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד' אמות ושני עלה מלמעלן כדי שלא יציץ ויראה ומלמטן כדי שלא יעמוד. ויראה. ומכנגדן כדי שלא יאפיל ואיכא דגרסי' וכמה טפח והלא מציץ במרדוד את כותלו כלומר משפע כותלו לצד אחר שלא יעמוד ויציץ ואדוני הרב אבי פירש באלכסון והא אנן תנן ד' אמות לא קשיא כאן מרוח אחת כאן משתי רוחות בא לסמוך מרוח אחת מימין או משמאל טפח בא לסמוך מימין ומשמאל ד' אמות מימין וד' אמות משמאל ואיכא מד"א ד' אמות ב' מיכן וב' מיכן ואיכא מאן דאמר מרוח אחת טפח וברוח השני ד' אמות ולהאי לישנא איכא למיפרך לוקמה לתרויהו בבא לסמוך משתי רוחות ומסתבר' כלישנא קמא ולא שנא מרוח אחרת ול"ש משתי רוחות במרדיד את כותלו סגיא ולא בעי ד' אמות מלמעלה ומלמט' דמן הצד אין בו היזק ראי' כדרך הליכתו ואיכא דמפרשי בשתי רוחות לא סגיא במרדיד אלא בד' אמו' שמא יניח נסר בין הכתלים דאחזוקי ברשיעי לא מחזקינן דאם כן ד' אמות דהיזק ראייה ניחוש לשרשיפא ודאמרי' נמי שני בתים בשתי צידי רשות הרבים זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו כי מעדיף מאי הוי יעקם ראשו ויראה בחצי גגו של חבירו אלא לאו ש"מ לא הזקיקו רבותי' להרחיק אלא בכדי שלא יזיק בהליכתו ומסתבר' מדלא קא בעי גמר' שלא מן הצד בכמה ש"מ בד' אמות דוושא סגיא וכי אוקימנא לה מן הצד הכי קאמר כי איצטריך לארחוקי ד' אמות משום אפילה מן הצד הוא דאיצטריך אבל מכנגדו לא איצטריך משום אפילה דתיפוק לי משום דוושא ומיהו מתני' דקתני מכנגדן מכל רוח שכנגדו קאמר וכי קתני מלמעלה ומלמטה ד' אמות אכנגדן קאי וההוא דהוה בני אחורי כווי דחבריה ואמר ליה קא מאפלת עלי שלא הרחיק ד' אמות הוא ובעיר ישנה דליכא משום דוושא אבל הרחיק ד' אמות לא צריך ואיכא מ"ד מכנגדן שלא יאפיל לית ליה שיעורא ולא חזינן לרבוות' מידי ואזלינן לקולא לרבי' האי מי שיש לו חלון על חבירו אם הכותל שלו יכול לסותמו ולהגביהו למעלה כנגדו אם של שניהן הוא אינו רשאי לשנותו דקא מרעא לאשיתא וישראל שעשה תקרה בבנין ולא עשה צורת חלון אינו יכול לעכב עליו דמצי אמר לחזוקי בנין הוא דעבדי ולא חיישי' דילמא פתח ליה חלון ומסתבר' דווקא להגביה למעלה שאינו ממעט תשמיש בחצר אבל לשנותו למטה שממעט לבנות תחתיו ומתשמיש אחר אינו יכול אבל רב משה גאון אמר בתשובה אין לשנותן ממקומן אפי' מלמעלה הזיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחות א"ר אמי החזיק בטפח במשך ד' אמות החזיק ברוחב ד' אמות פר"ח החזיק באויר חבירו ברוחב ד' טפחים אע"פ שלא החזיק אלא בטפח כשבונה בעל החצר מרחיב כשיעור הזה ד' טפחים מכל צד ומצדדין ד' ולמטה מן הזיז ד' ובאורך ד' כדי שיהא הזיז מרובע ד' על ד' פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחות. אמר רב הונא לא שנו אלא בעל הגג בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות וקי"ל כוותיה לא יפתח אדם חלונות לחצר השותפין וכ"ש לחצר חבירו משום דאמר ליה עד האידנא בחצר בעינן לאיצטנועי מינך בבית לא השתא אפי' בבית כלומר משנכנס אתה בביתך (ובפר"ש אי נמי לא) ומסתבר' בחלונו' מגדלין ושובכין קאמר דאי בחלונות בתים תיפוק לי משום הרחקה