ספר הזכות על יבמות ו
Sefer HaZekhut on Yevamos 6b (Sefer HaZekhut on Yevamot 6b) · ספר הזכות על יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל במחזיר את אשתו אמרינן קים ליה בקלא דליתיה השיב הרב ז"ל האי סוגיא אליבא דלישנא בתרא דרב נחמן היא דאמר מה טעם לא יחזיר כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות אבל ללישנא קמא דאמר שמא תנשא לאחר ונמצאו דברים בדאין וכו' ומשום קילקולא הוא כי אמרי' קים ליה בקליה וליתיה כל שכן דאי איתא קלקולא וקי"ל כההוא לישנא הלכך לא איברירא שפיר אי כנס אין מוציאין אותה מידו או לא ומסתברא לחומרא מדא"ר אשי ברננה לא מפקינן הא אי לאו משום דרננה מפקי' וללישנא בתרא דר"נ הוא דהוי רננה בעלמא אבל ללישנא קמא משום תקנתא הוא הלכך מפקינן לה וכן המוציא את אשתו משום אילונית אם כנס יוציא דחיישינן לקלקולא עד כאן דברי הרב ואלו דברי התלמיד: אמר המחבר וכן נראה דסוגיין כלישנא קמא דר"נ אתיא אבל הדבר קרוב מאד להכריע וכל שכן משום תקנתא בשנמצאו בדאין שאם כנס אין מוציאין מידו דהא השתא היכא דעבר על דברי חכמים וכנס במקום חשד דאיכא ספק איסורא אין מוציאין מידו במקום דאיכא היתר גמור שאין בו אלא משום תקנת עצמה מוציאין ועוד דיה לתקנה זו דלכתחלה לא יכנוס שהרי מכיון שמודיעין אותו מתחלה ואומרים לו הוי יודע שהמוציא אשתו משום נדר לא יחזיר ומשום שם רע לא יחזיר וכל המחזיר הרי זה רשע ועובר על דברי חכמים ואין בני אדם נזקקין לו לחופה ולצרכה ולחתימת כתובה ואף על פי כן גרשה בודאי שזה גמר וגרש לרצון חכמים ושוב אין כאן קלקול לעולם הדין הזה נכון ומחוור אבל מה שהביאו בגמרא בזאת המשנה הזו על ענין החשד ואמרו התם אלמוה אלמיה לקליה הכא אמרי קים ליה בקליה וליתיה זה אינו אלא ללשון שאמרו משום שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות אלא שנכתב בהלכות ללמוד ממנו היתר אפילו היכא דאיכא משום חשד וכל שכן לאחר שנמצאו דברים בדאים דלא יוציא כדפרישית ועוד דחשש קלקול ליתיה לא היכא דאמר לה משום שם רע אני מוציאך הא בסתמא משום חשד איכא משום קלקול ליכא ובזה אמרו כאן לא יוציא אבל לדעת רבינו הגדול כמ"ש דלעולם כנס לא יוציא ואפילו במקום חשש קלקול וכן מוכיח מדבריו שם במסכת גיטין וכן נמי כתב בעל הל' גדולות והלכתא המוציא אשתו משום שם רע לא יחזיר לכתחלה ואם כנס לא יוציא. ואם תאמר בענין הסוגיא אני תמה דאפילו ללישנא בתרא דאמרינן התם כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים לא משמע דאין בה משום חשד סוטה אלא משום ונוסרו בעלמא דומיא דנדרים ועל איזה לשון נטיל הסוגיא הזו אבל הדברים נראין שזו המשנה דקתני לא יחזיר (משום) [לשון] חתוכה היא שלא יחזור לעולם ופירשו עליה בגמרא אם נמצאו דברים בדאין למה לא יחזיר ונאמרו בזה שתי לשונות איכא דאמרי משום חשש קלקול והוא שאמר לה משום שם רע ומשום נדר אני מוציאך ואיכא דאמרי משום ייסור בעלמא שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות ועכשיו הביאו בגמרא משנה זו לשאול ענין עליה זו ששנינו דמשום שם רע לא יחזיר אם לא נמצאו דברים בדאין שהיא אסורה משום חשש סוטה וכנס מהו שיוציא הא לאחר שנמצאו דברים בדאין וכן במשום נדר לא יוציא כדעת רבינו ז"ל ואע"פ שאמר לה משום נדר ומשום שם רע אני מוציאך: