ספר הזכות על יבמות ל

כתוב בהלכות ואיסתפק לן בגמרא האי דאמר שמואל הלכה כר' יוסי אליבא דמאן אי אליבא דר' אמי או אליבא דר' יצחק נפחא וכיון דלא איתברר כמאן מינייהו פסקי' לא שרינן אשת גיסו אגיסו: השיב הרב ז"ל דוקא שנשאת לו אשת גיסו ע"פ ב"ד ועד א' דבהא ר' יוסי אסר לפירושו של ר' אמי אבל אם נשאת לו ע"פ עדים אשת גיסו אגיסו מותרת ואשתו מותרת לו דהא אפילו לר' יצחק נפחא שרי ר' יוסי בדאזל אשתו וגיסו ואע"ג דאשה שהלך בעלה למדינת הים בעלמא אסורה לתזור לו אפילו בעדים דלא אמרי' מינס אניס התם הוא דאיכא למימר גרש זה ונשא זה אבל הכא כיון דאחות אשתו היא ולא מתסרא בלתא דנפשה אלא משום דאתי לאיחלופי באשה אחרת שהלך בעלה למדינת הים מסתיי' דגזרינן בה בנשאת בעד א' דדמיא לפשיעה אבל בנשאת בעדים לא גזרי' בה דהא ודאי שני עדים דמשקרי מילתא דלא שכיחא היא ע"כ דברי הרב ואלו דברי תלמיד: אמר המחבר דודאי אשת גיסו שנשאת על פי עדים לר' יוסי מותרת בין לפירושא דרב אמי בין לפירושא דרבי יצחק נפחא מיהו אי מתני' כר' אמי מתוקמא לא קי"ל כר' יוסי אלא בכל שפוסל ע"י אחרים פוסל על ידי עצמו דהיא נמי פלוגתא דידיה ות"ק אבל במאי דשוין בעל פי עדים שאינו פוסל ע"י אחרים ואינו פוסל ע"י עצמו אין הלכה כמותו דאיהו היתרא משום עדים נסיב לה וקי"ל דלא עבדינן עובדא במאי הו"ל למעבד אלא כל שפוסל ע"י עד א' פוסל ע"י שנים דעיקר אסור אשת גיסו אגיסו משום שמא יבא גיסו לבדו ויוציאוה בגט משום חומרא דגירש זה ונשא זה ומעתה אף אשתו אסורה עליו לכשתבא שהיא אחות גרושה שלו וכבר הוחזק גיטה לפניך בב"ד ובין על פי ב"ד בין ע"פ עדים ה"ה והוא הטעם ואין עלינו להם לפשרה בחומרותיהן של חכמים ובגמ' לא סמכי בהו אשנויי ואנן היכי סמכינן בהו בלא שנויי אלא חיישי' לפירוקא דרבי אמי ולא אמרינן לעולם מאי הו"ל למעבד בין באשת גיסו בין באשתו וחיישי' נמי לר' יצחק נפחא במיחוש לתנאה ואחיו שקדש אשה וכן הוא שקדש אחות אשה כלהדרכים האלו בהן עשה אזנך כאפרכסת לשמוע לדברי רבינו והסתלק מן הספק ומן האומדות: