ספר הזכות על יבמות טו.

כתוב בהל' ואנן מספקא לן אי הוה פגום או לאו מדחזי לגמ' בדבר שקלא וטריא דפסקו הלכתא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ולא אמרו הולד פגום: השיב הרב ז"ל מסתברא כקמאי דאמרי הולד פגום מדאמרי' פרק כיצד אשת אחיו לימא קסבר רבינא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ואמרינן נהי דממזר לא הוי כשר נמי לא הוי ישראל פסול מקרי ובשמעתא דהכא אמרינן וכולהו אמוראי דמכשרי מודו דהולד פגום מדקאמר וכולהו אמוראי ולא קאמר ואפי' הנך דמכשרי אלמא כ"ע מודו בהא מילתא והא דאסיקנא בסוף שמעתא והלכתא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ולא אמרינן הולד פגום ההיא משום דלא אצטריך הכא אלא לאפוקי ממאן דפסל באשת איש ומכשר בפנויה וכן פסקינן הלכתא הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש וכן הלכתא. עוד יש לי ראיה לדברי הראשונים שהולד פגום לכהונה מדאמר שמואל לקמן י' כהנים עומדים ופירש אחד מהם ובעל הולד שתוקי ומפרשינן לה שמשתקין אותו מדין כהונה משום דבעינן זרעו מיוחס אחריו וליכא ורבי יוחנן נמי הכי ס"ל כדאיתא בכתובות פ"ק אבל בעדות אשה ובתה דברי הכל הולד שתוקי וקא מפרש ר' יוחנן שתוקי וכשר וכדשמואל אלמא אע"ג דכשר לקהל לכהונה מיהא פגום משום דאינו מתייחס אחר אביו ותו לא מידי ע"כ דברי הרב. ואלו דברי התלמיד: אמר המחבר ראיות הרב בזה אינן נכונות שהרי רבינא הכשיר בשמועה זו משמיה דרב גזא אעפ"כ שאלו שם בפ' כיצד לימא קסבר רבינא הולד כשר ודחינן בדרך ספיקא בעלמא נהי דממזר לא הוי שמעת מינה כשר גמור ליכא למשמע מינה אלא דלמא ישראל פסול מקרי וזו דחייה בעלמא היא ואדרבה משמע מינה דספק הוא מדקא מיבעי לה מיבעיא דכשר גמור ולא פשטו בה אלא ישראל פסול בספיקא. והראיה השנית מדשמואל דאמר הולד שתוקי שמשתקין אותו מדין כהונה. כבוד הרב יהא מונח במקום כבוד שזו שגגה גדולה מלפניו שלא אמרו לשתקו מדין כהונה אלא לומר שאינו עומד ומקריב ע"ג המזבח לא שיהא כחלל ומטמא למתים אלא אוכל הוא בתרומה וכל דיני כהונה עליו אלא שאינו חולק במתנות כהונה ובתו נשאת לכהן וכן השתוקי הזה עצמו בנקבה נשאת לכהן גדול והרי הוא לענין יוחסין ככשר שבישראל וכך פי' ר"ש ז"ל שם בכתובות וכך השמועה מוכחת לקמן מפירכא דמתני' דלא מקשינן עליה אלא מעולה למשמרו של זה ושל זה דפגם עצמו מדרבנן בעלמא הוא כדמפורש התם ולא שייכא מילתא לענין שמעתין דאיירי' בפגום גמור דחללות ק"ו מאלמנה וסוגיין בעלמא דספיקא הוי דגרסי' בפרק יש בכור לנחלה א"ר אדא בר אהבה לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים ואוקמה ר' פפא דאיעברה מעובד כוכבים ולא תימא אליבא דמ"ד אין מזהמין את הולד אלא אפילו למאן דאמר מזהמין את הולד לוי פסול מקרי שמעינן מיהא דבר מפלוגתא דממזר וכשר פליגי במזוהם ואינו מזוהם דהיינו פגום לכהונה ואינו פגום ואנן לא אשכחן בגמרא פסקא בפלוגתא דמזוהם הילכך ספיקא הוי ולענין שמעתין ודאי שמעתתא דבעיא צלותא היא והכין למ"ד הולד פגום ק"ו מאלמנה לכ"ג מה אלמנה לכ"ג יש לה דורות אף הוא פגום ויש לו דורות שאם בא על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל בתו פסולה לכהונה כבת חלל זכר ואף זה בכלל משנתינו כ"מ שיש קדושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר וזהו בנה פגום דאמרינן בגמרא ולפום האי דא"ר אמי להנהו שבייתא ר' יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא אמרי הולד ממזר אותיב עלה ר' יוסף רבותא למחשב גברי דרב ושמואל בבבל וריב"ל ובר קפרא וזקני דרום אמרי הולד כשר והיכי מורי רב אמי לפסולא דממזרות ולא מורי להכשר אלא א"ר יוסף מיהא מורינן ביה דכי אתא רב דימי אמר משמיה דרבינו דהוא ר' יהודה הנשיא רבי והוא תנא הולד ממזר וריב"ל אמר הולד מקולקל לכהונה ומינה מה ריב"ל דהוא מכשיר מורי לקלקול כהונה אף כל אמוראי חבריה דאינהו רב ושמואל ובר קפרא וזקני דרום דמכשרי מודו שהולד פגום לכהונה וכיון דרב דימי משוי ליה ממזר לדעת התנא ואפילו לאמוראי דמקילי פגום הוי הילכך לפחות פגום משוינן ליה וא"ל אביי לרב יוסף כיון דלקולא מודית ביה מאי חזית דסמכת אדרב דימי דפוסל לתנא ופגום לאמוראי ר' סמוך אדרבנן דאמר רבי נתן ור' יהודה הנשיא מורו בה להיתרא ומאן ר"י הנשיא ר' אלמא דרב דימי ליתא אלא אפילו לתנאי להיתר גמור מורינן ואף רב מורי בה להיתרא דקאמר ליה רב שימי בר חייא בריה הב ליה ברתך ושתיק ליה ואי ס"ד פגום הוי מי יהיב רב פסולא דכהונה בזרעיה ואף רב יהודה מורי בה להיתרא מדאמר ליה איטמר או גלי ונסיב בת מינך ואי פגום הוי נפיק מינה חורבה דאתי לאינסובי לכהן וא"ת כהן לא ישא עד שיבדוק והלא אפילו לר"מ אינו בודק אלא ארבע אמהות וזה אמותיו כשרות הן ועוד אחר ד' דורות מיהא נסבי כהנים מיניה וכ"ש דקי"ל כדברי חכמים שאומרין כל המשפחות בחזקת כשרות הן ושמא לא יקרא עליו ערער וישיא בתו לכהונה ואדרבה מכרז נמי הוה לו לאכרוזי עליה ולא שישיאנו אשה שאינה הוגנת למיטמר ולגלות למקום שאין מכירין אותו אלא ש"מ להיתרא מורו בה. כללא דשמעתתא כל דמורי להיתרא אפילו לכהונה קאמר וכל דמכשר לא מסיימא מילתא אי הכשר קהל כריב"ל אי הכשר כהונה נמי דלאפוקי מן ממזר קאמרינן כשר. וכיון דסוגיין הכי אשכחן לבתראי דאסיקו התם הלכתא הולד כשר לא מורו להיתרא בפירוש ולא מסיימי בה פגום ספיקא הוי והיינו דקאמרינן בפרק יש בכור לנחלה למ"ד אין מזהמין ולמ"ד מזהמין דפלוגתא היא כדפרישית ואי קשיא והא ק"ו הוא לאו מילתא דמאן דמורי להיתרא סבר מה אלמנה לכה"ג בני קדושין ובני יחוס אף כל כיוצא בה פוגם לאפוקי הני דרחמנא אפקריה לזרעייהו ואין בהן לא יחוס אמן ולא תשתבש במה שתמצא בירושלמי אע"ג דרב אמר הולד כשר מודה שאם היתה נקבה פסולה מן הכהונה דבני מערבא כר' יוסף סברי לה ולא שמיע להו הוראה דרב להיתר אבל במס' קדושין בפרק האומר מצינו בירושלמי רבי ינאי בשם רבי עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ר"י ור"ל תרויהון מורין הולד ממזר ר' יעקב בר אחא ריב"ל בשם רבן גמליאל הולד אינו לא כשר ולא פסול אלא מזוהם ור' יונתן סלק עם ר' יודן נשיאה לחמתא דגרר הורי תמן הולד כשר א"ר זעירא כהן ולד כל מה דהוא אזיל הוא מתעלה עבדיה פסול בריה עבדיה מזוהם בר בריה עבדיה כשר. הורי רבי בא בר זבדא במקום כל רבנין הולד כשר וכולא סוגיא. ושמעינן מינה דשלש מחלוקות נינהו ממזר וכשר גמור ומזוהם ולא אפסיקא לן הלכתא בזיהום כלל ובמסקנא דגמרא דילן מידי ספיקא לא נפקי הילכך אי נקבה היא אסורה לכהונה ואי זכר הוא בתו אסורה לכהן ואי נשאת אין מוציאין אותו והולד ספק חלל וזהו דעת רבינו הגדול ז"ל והכל שריר וקיים: