ספר הזכות על כתובות נט

כתוב בהלכות נשים שאמרו חכמים אין להם כתובה כגון הממאנת והשניה והאילונית אין להם מנה מאתים אבל התוספת יש להן וכ"כ בהלכות באלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט בשלא הכיר בהן אין להם כתובה מנה מאתים אבל תוספת יש להן: השיב הרב ז"ל ומאחר דמקח טעות הוא אמאי יש להן תוספת בשלמא ממאנת כיון דידע דיכולה למאן ואוסיף לה אדעתא דהכי כתב לה ומתנה הוא דבעי למיתן לה שניה נמי כיון דידע דשניה היא ומפקינן לה מיניה אדעתא למיתב לה מדיליה כתב לה אלא אילונית ואלמנה שלא הכיר בהן כיון דמקח טעות הוא אצלו אמאי יש להן תוספת ובהדיא אמרי' בשמעתא גבי אילונית אי דליתנהו איפכא מסתברא נכסי מלוג דברשותה קיימי אית לה נכסי צ"ב דברשותיה קיימי לית לה והא נכסי צ"ב ודאי כתוספת נינהו ועדיפי מתוספת דהא מבית נשא איתנהו ואפ"ה משום דהויא היא מקח טעות לית לה. ואפשר כי מה ששנו בתוספתא הממאנת וחברותיה אין להם מאתים אבל תוספת יש להם הוא הביאתו לומר כן דס"ל מאי חברותיה שניה ואילונית ואעפ"כ אין הדעת מקבלת כן ואין השכל מודה (חסר כאן) אלא כתובה של אלף דינרין מאבדת ונוטלת בליות שיש לפניה והיוצאה משום שם רע אין לה בליות וזו הברייתא היא ששנויה כאן תניא כוותיה דשמואל ובירושלמי שנאה רבי חגין בר' שמואל אלא שהשיטה מוחלפת בלשונה עם הגמ' שלנו ששנינו נשים שאמרו חכמים אין להם כתובה יש להן תוספת ושאמרו יוצאות שלא בכתובה אין להן אפי' תוספת אלא שהענין אחד ושתי הגמרות לדין אחד נתכוונו שכל הנשים שאין להם כתובה מתחלתן כגון הממאנת וחברותיה שתחלתן כסופן בין ששנו אותן חכמים בלשון אין להם כתובה בין ששנו בהן יוצאות שלא בכתובה כענין ששנו בברייתא ביבמות נישאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה כולן אין להם מנה מאתים אבל תוספת יש להן ונשים שיוצאות עכשיו בלא כתובה מחמת קלקול שלהן כגון עוברת על דת וחברותיה שאין סופן כתחלתן שמתחלה הן ראויות לכתובה ועכשיו הפסידו על עצמן בין ששנו אותן חכמים בלשון יוצאות שלא בכתובה בין ששנו בהן אין להם כתובה כגון ששנו ביבמות ובהזורק תצא מזה ומזה ואין לה כתובה ולא פירות כולן אין להם תוספת וכ"ש מנה מאתים למדנו מן הירושלמי הזה דין האילונית שלא הכיר בה שיש לה תוספת וה"ה אלמנה לכה"ג ושניה עצמה שלא הכיר בהן כדברי ר"ח ורבינו ז"ל. ועוד למדנו ממנו שטעו מקצת מחברים שאמרו כ"מ ששנו חכמים לשון אין להם כתובה יש להן תוספת לפיכך כתב לשם מלכות שאינה הוגנת כגון פרס וכל השנויות שמה בפ' הזורק כולן יש להן תוספת וזה ודאי שבוש הוא שהרי כל אותן נשים מפני צד זנות שלהן הם מפסידות כתובה ונאסרות על בעליהן הלכך כעוברת על דת וחברותיה הן ונשים היוצאות שלא בכתובה מיקרו ואין להם תוספת. ומה ששנה רבי חגין דשמואל היוצאה משום שם רע אין לה בליות היא ששנינו בגמ' שלנו קמיה דרב נחמן ור' מנחם בר' יוסי סתימתאה הוא: