ספר הזכות על כתובות מד

השיב הרב ז"ל הניח הרב מזה הפרק הא דבעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הרי זה גטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר ל' יום והא דא"ר נחמן אמר רבה בר אבוה האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה לך אלא לאחר ל' יום קנה ואפי' עומדת באגם ולא מיתוקמא הא מלתא אלא במעכשיו כדאיתא פ' האשה אבל אי לא אמר לה מעכשיו אינה מגורשת אע"פ שנטלתו משם אחר מיכן דהו"ל טלי גטיך מעל גבי קרקע וכ"כ הרב אפרים ז"ל: ע"כ דברי הרב. ואלו דברי תלמיד: אמר המחבר ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם שזה הפי' המוסכם אינו נכון כלל דבמעכשיו ליכא למימר אינה מגורשת דאפי' נתקרע הגט או שאבד מגורשת ואינה מגורשת היא כדתנן מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט מסתפקא לן אי תנאה הוי אי חזרה הוי וכדמפורש בפ' מי שמת וכ"ש בהניחתו בצדי רה"ר וברה"ר דמידי גירושין לא נפקא. ואם יאמרו שלענין גירושין גמורין שאל אם היא מגורשת לגמרי מפני שצידי רה"ר לאו כרה"ר הוא או אינה מגורשת גמורה דכרה"ר דמי ומאי אינה מגורשה דקאמר אינה מגורשת לגמרי והלא אנו מסופקים במעכשיו ולאחר ל' שמא חזרה היא וכלאחר ל' גרידא דמי וכשתאמר שזו במעכשיו מגורשת גמורה מפני שהגט קיים והוא בצידי רה"ר אף בלאחר ל' בלא מעכשיו נמי מגורשת היא וכבר חזרו בהן מן הפי' הזה שכוונו לו וכן נמי מימרא דרב נחמן בדיני ממונות משוך פרה זו ולא תקנה לך אלא לאחר ל' יום לאו במעכשיו הוי שא"כ פשיטא דקנה ואפי' עומדת ברשות מוכר כדתנן בכותב נכסיו לבנו מהיום ולאחר מיתה דכל מעכשיו ולאחר זמן בדבר שבממון גופא קני מהיום ופירא לאחר זמן בין מחיים בין לאחר מיתה בכ"מ שהוא. אלא ודאי אין מקום לפירושם ובעיא דרמי בר חמא לענין גיטין בלא מעכשיו היא דקסבר כיון שהגיע גט לידה ועדיין הוא קיים כל זמן שלא יוציא מרשותה לגמרי מתגרשת בו ולפיכך שאל על צדי רה"ר אי כרה"ר הוא שאפי' ממון שלו יוצא בו מרשותו כעין משנתינו והוא שצבורין ומונחין ברה"ר או לאו כרה"ר דמו אלא בסימטא ואין ממונו של אדם יוצא בו מרשותו וכן הגט הזה עדיין הוא ברשותה של אשה ומתגרשת בקבלה ראשונה שלה אע"פ שאין גירושין חלין עליה אלא לאחר השלשים דומה קצת למה שאמרו בהרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום דמקודשת אע"פ שנתאכלו המעות ואינם בידה בשעה שחלין קדושין עליה ואתו למיפשטא מדר"נ דאמר קנה ואפי' עומדת באגם ובלא מעכשיו הוא ומשום דאגם לאו כרה"ר דמי אלא כל שמשך אותה מתחלה והיא עכשיו באגם עדיין היא ברשותו וקונה אותה. ודחי אגם לחוד וצידי רה"ר לחוד זהו פי' הסוגיא ובין שתהא בעיא דרמי בר חמא במעכשיו לענין גירושין גמורין ואינה מגורשת כלל בעיא אחת היא כמו שפירשתי למעלה. אבל דעתינו בלא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים דשיורא הוי אפי' במעכשיו דידיה אי משום חששא דחזרה אי משום שיורא בטל ליה מעכשיו לגמרי משא"כ בלא תקנה לך דפרה דא"נ משייר בקנינו מקום פירות וקאמר ליה לא תקנה לך לגמרי אלא לאחר ל' לא בטלה קניה דמעכשיו. גם זה הכרע שאין הסוגיא זו מתפרשת במעכשיו דוקא ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז"ל דקי"ל כתרי מימרי דר' יוחנן דבפ' האשה שנפלו לה נכסים במעכשיו קנה ואפי' עומדת באגם ובלא מעכשיו לא קנה ומינה דאגם ורה"ר בענין זה שוים הם כל שקנה הגוף בשעת משיכה קנה פירות לאחר ל' בין באגם בין ברה"ר וכל שלא קנה בשעת משיכה קנין הגוף לא קנה באגם אחר ל' כלום וסוגיין בעלמא הכי כדאמרי' בפ' המפקיד איכא בינייהו דקיימא באגם ללישנא דאמרת הרי פרתי קנויה לך מעכשיו קנה ללישנא דאמרת סמוך לגניבתה קנויה לך לא קנה ואפי' לר"נ גופיה לא אשכחן דפליג עליה דר' יוחנן דהא מימרא דר"נ כעין מימרא דרב דימי א"ר יוחנן היא דאוקימנא במעכשיו ומאי אפי' עומדת באגם אפי' עומדת ברשות שאינה קונה לו ואפי' ברה"ר נמי ואורחא דמלתא קאמר דדרכה דפרה באגם אלא רב חסדא ורמי בר חמא דסברי משיכה דהשתא מהניא לבתר זמן כסימטא וכיוצא בה הם שסוברין דר"נ כשלא אמר מעכשיו הוא וסברי נמי דרב דימי א"ר יוחנן בלא מעכשיו הוא ופליגא דרבנן ואנן לא קי"ל הכי אלא רב דימי ורבין לא פליגי בהא דא"ל מעכשיו ודר"נ נמי לא פליגא ובדא"ל מעכשיו היא ולענין צידי רה"ר אי כרה"ר דמי או לא מצינו לענין ד' אמות של אדם שהן קונות לו בצידי רה"ר דלאו כרה"ר דמי אלא כסימטא כדאיתא בשנים אוחזין וכך אמרו למעלה בפ' אלו נערות דבין לרבנן ובין לר"א צידי רה"ר לאו כרה"ר דמי וקונה בו במשיכה בסימטא ואגם: