ספר הזכות על גיטין לט.

כתוב בהלכות מר סבר לה כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו והוה ליה כמהיום אם מתי ומעכשיו אם מתי ומר לא סבר כר' יוסי והו"ל כאם מתי גרידא והלכתא כרבנן: השיב הרב ז"ל ובפ' יש נוחלין כתב הרב ז"ל דאיכא מרבוותא דאמרי דשאני ממונא מאיסורא וגבי ממונא קי"ל כר' יוסי וגבי איסורא עבדינן כרבנן וטעמא דמסתבר הוא כי היכי דלא תקשי דרב אדרב ואני אומר אם איתא דהכין הוא עבדינן לחומרא והיכא דלא כתב ביה מן יומא דנן ולעלם ומת בתוך הזמן חולצת ולא מתיבמת אלא דקשיא לי רבותינו בתר רב הוה דהיינו ר' יהודה הנשיא בנו של ר"ג ברבי ועבדו עובדא כוותיה דר' יוסי בגיטין ומעשה רב ואי משום תקנת רב בגיטין לא איריא דהכי סבר. דלמא איכא בי דינא דלא ס"ל כר' יוסי ואתי לקלקולי מש"ה תקון לכתחלה דליכתבו הכי בגופא דגיטא ואי משום דאמרי' מיומא דנן ולעלם לאפוקי מדר' יוסי [משום דהאי תקנתא למאן דפליג על ר' יוסי] היא ומשום חשש דבר פלוגתיה הוא כנ"ל ול"ק מידי דרב אדרב. ע"כ דברי הרב. ואלו דברי תלמיד. אמר המחבר חזרנו על כל צדדיו ולא מצינו גט הזה יוצא מידי ספק דהא ר' יוחנן פליג אדרבותינו דא"ר חייא בר אבא אמר [ר"י] ר' יהודה הנשיא בנו של ר"ג ברבי הורה ולא הודו לו כל שעתו ואמרי לה כל סייעתו לומר שאין הלכה כמותו ואפי' רבנן דדריה פליגי עליה ובירושלמי נמי אמר ר' יוחנן בי דינו חלוק עליו בגיטין וקי"ל רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ואי טעמיה דר' יוחנן דפליגי אדר' יוסי דלית ליה זמנו של שטר מוכיח עליו ליתא לדרב בין בגיטין בין בשטרות דהא דר' יוחנן עדיפא מדידיה ורב גופיה לא סמך אסבריה ואתקין לאפוקי מדר' יוסי וזו היא סברת רב נחשון הגאון ז"ל שאמר רבינו בשמו נהיגי במתיבתא כרבי יהודה בתקנתא אבל דעתו של רבינו וקצת הגאונים שלא לדחות הלכה מפורשת שפסק רב כר' יוסי בשטרות דהא רב הונא ור"נ קבלוה מרבה בר אבוה וטעמיה דר' יוחנן בגיטין איכא למימר משום דקסבר מודה ר' יוסי בעל פה א"נ אין הלכה כמותו בעל פה כטעמא דלישנא קמא דרב הונא לעיל בפירקין א"נ לא הודו לו כל סייעתו לעשות מעשה בזמנו של שטר מוכיח עליו שלא סמכו חביריו בהיכר זה אלא בשטרות ורב גופיה כוותייהו ס"ל ודרש ותקן מיומא דנן ולעלם לאפוקי מדר' יוסי דלא ליתי למיסמך עליה בספק איסורא דאשת איש וזו היא סברא של קצת גאונים. ורבינו ז"ל שכתב בפ' מי שמת לא דמי גיטין לשטרות דהכא ממונא והתם איסורא ומ"מ חולצת ולא מתייבמת היא לחומרא. ובהלכות גדולות נמי דחו לדרבותינו מדר' יוחנן וכך כתוב שם ורבותינו התירוה לינשא סבר לה כר' יוסי ולא היא לעולם אינו גט ואסורה לינשא כדאמרי' א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן ר' יהודה הנשיא בנו של ר"ג הורה ולא הודו לו כל סייעתו ואמרי לה כל שעתו מאן לא הודו לו רבנן והו"ל יחיד ורבים וקי"ל הלכה כמתני' דאינו גט ולא כרבותינו דהתירוה לינשא ע"כ בהלכות וכ"נ שלא נתכוונו אלא להצריכה חליצה לא שתתייבם: