ספר הזכות על גיטין כא.

כתוב בהלכות יש ששואלין כאן ואומרים וכי מאחר דמוקמינן אפוטרופא למאי הלכתא אמרי' ידעינן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי ומהדרי רבנן תשובה משום דחיישינן דלמא מסתריך ביה ינוקא בההוא עבדא וכיון דמקרקשי' ליה זוזי מיפייס ולא אתי לאיסתרוכי ביה: השיב הרב ז"ל כתב הרב ז"ל יש ששואלין כאן וכי מאחר דמוקמינן אפוטרופא למה לי קרקושי זוזי כלומר והלא האפוטרופא יכול למכרו שלא מדעת התינוק כדתניא בפ' הניזקין אין האפוטרופסין רשאין להוצא עבדים לחירות אבל מוכרין אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן לחירות זאת השאלה והיא קצרה שהיה להה לישאל מה צריך לגט חירות של תינוק והא קי"ל כרבי דאמר כסף גומר בה כדקתני התם רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו לאפוטרופא ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו ועוד גיטו של קטן מה צורך יש בו והוא אינו בן שלוח וגרושין כלל וכל אלה השאלות מתוקנות בתשובה א' שהשיבו כי היכי דלא ליסתריך ביה ינוקא מיהו עוד יש להקשות למה לא חששו בדברי רבי שאמר נותן דמי עצמו ויוצא דמשמע דלא צריך קרקושי זוזי לינוקא וי"ל שאני הכא דכיון דאקניה לבנו קטן והוי מקרי על שמיה חיישינן דלמא מסתריך ביה. ע"כ דברי הרב. ואלו דברי תלמיד: אמר המחבר אבל דעת רבינו שאין אפוטרופין רשאין להוציא עבדים לחירות כת"ק דפליג עליה דרבי ולפיכך כתב אותה ברייתא שבפ' הניזקין סתם לומר שהלכה כדברי רבים וכיון שכן היאך נשתחרר כאן מידו של אפוטרופוס זה וא"ת שהעמידו לו אפוטרופוס למוכרו לאחרים ואחרים יוציאו אותו לחירות א"כ היאך התינוק כותב גט חירות שטר מכר היה לו לכתוב לאחרים אלא מדברי הגאונים נלמוד שאין הטעם שאין אפוטרופסין רשאין להוציא עבדים לחירות מפני שאין כסף גומר בה כמו שאמרו קצת המפרשים אלא חשש חכמים היא שמא לא דקדקו בדמים עמהם ויקבלו מהם קצת כסף לשחררן בו בדרך שחרור ועוד שמא יתאוננו בשחרור או (שמכרו) [שישתררו] שלא להאכיל ולא ליקח שדות אלא להניח דמכרן בטל הוא מן הדין וא"א להחזיר מפני שיצא עליו שם ב"ח אבל מוכרין אותם לאחרים ועל כרחן מדקדקין במכירה שלא תתבטל בב"ד והיינו דקתני אין רשאין ולא קתני אין יכולין משום חשש הפסד יתומים הוא דומיא דרישא דאין אפוטרופסין רשאין למכור ברחוק ולגאול בקרוב ואין אפוטרופסין רשאין לדון לחוב ולזכות וקתני התם בתוספתא שאם נטלו רשות מב"ד רשאין לפיכך קנסו אותו בכאן ואמרו כאשר עשה כן יעשה לו שלא לחוש בכאן לתקנת אין אפוטרופין רשאין אלא נעמוד אפוטרופוס ונותנין לו רשות לשחררו שיכתוב לו העבד שטר על דמיו ומקרקש ליה זוזי לתינוק והוא משתחרר בהם בכסף של אחרים מידו של אפוטרופוס שמקבל אותה לדעתו של תינוק כדי שיתרצה בשחרורו ויכתוב לו גט ולא לסתריך ביה ואלו הן דברי רבינו הגדול קצרים וארוכים: