ספר הזכות על גיטין טז.

כתוב בהלכות אמר רבא בר איבו אמר רב ששת מקבל מתנה שאמר לאחר שבאת מתנה לידו מתנה זו מבוטלת תבטל אי אפשי בה לא אמר כלום בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין: השיב הרב ז"ל כתב הרב בזה הפרק הא דאמר ריש לקיש במס' כריתות הנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה כל המחזיק בה זכה בה ואקשי' עלה איני והאמר רבה בר אבוה אמר רב ששת מקבל מתנה שאמר משבאה מתנה זו לידו מבוטלת היא תבטל אי אפשי בה לא אמר כלום בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין מאי לאו לא אמר כלום וקנה לא לא אמר כלום דלא הדרא למאריה קמא ואיהו נמי לא [קנה] וכל המחזיק בה זכה בה. נוסחא זו מאושרת כולה בהל' הרב ז"ל ממה שהוא בנוסחאות שלנו כי היא שוה עם הגי' שבמס' גיטין ובנוסחאות שלנו אין אותה גירסא שוה עם זו שבמס' גיטין ואני תמה למה הביא הרב ז"ל אותה בכאן [הא] לא דברי ר"ל ולא דברי רבה בר אבוה שייך כאן וכי בדיני ממונות אנו עסוקין בכאן והיו לו להביאם בב"ב פ' יש נוחלין בדברי רב יהודה אמר שמואל ור' יוחנן ור"נ בר יצחק שהעמידו מחלוקת רשב"ג ורבנן בזיכה לו ע"י אחר ושתק ולבסוף צווח וכתב הרב ז"ל קי"ל כרבנן דאמרי מדאישתיק קנהו ובאמת דוקא דאמר אי אפשי בה אבל אמר בעלה היא אינה מתנה ואפי' לרבנן אבל איני יודע אם נאמר כן נמי במי שזיכה לו ע"י עצמו ושתק ולבסוף צווח ואמר מתנה בעלה היא אינה מתנה ומסתברא דאפי' ע"י עצמו אם השליך לו שטר המתנה בתוך חיקו ושתק ולבסוף צווח ואמר מתנה זו מבוטלת היא אינה מתנה דבריו קיימין דלאחר שבאה מתנה לידו ע"י עצמו משמע. עוד אני תמה על מה שפי' הרב ז"ל בדברי ר' יהודה ור' יוחנן ואמר האי דינא בש"מ הוא אבל [במתנת בריא] לא קני עד דמטי שטרא לידיה מי הכריחו לזה דהא בבריא נמי משכחת לה אם השליך לו שטר המתנה לתוך חיקו וצווח לאלתר לא קנה ואם שתק ולבסוף צווח קנה. ע"כ דברי הרב. ואלו דברי תלמיד: אמר המחבר גם זו הגהה של אחרים היא אבל הנוסחא שבהלכות כמו (שכתבתיה) [שכתוב] למעלה בלא תוספת ולא הזכירו דברי ר"ל בכאן אלא שמעתא דרבה בר איבו שהוזכרה בגמ' בשמועה זו היא לבדה שנכתבה בהלכות במקומה. ומי יתן והיה התוספת הזה מנוסחאתו של רבינו ז"ל כדי שתהיה לנו גירסא מתוקנת ממי שראוי לסמוך עליו: