גיטין טז.

הַנִּצּוֹק וְהַקָּטַפְרֵס וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ אֵינוֹ חִיבּוּר לֹא לְטוּמְאָה וְלֹא לְטׇהֳרָה

לָא צְרִיכָא דְּאִיכָּא טוֹפֵחַ לְהַטְפִּיחַ הָא נָמֵי תְּנֵינָא טוֹפֵחַ לְהַטְפִּיחַ חִיבּוּר

דִּלְמָא לְעִנְיַן מִקְוָאוֹת וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא דִּתְנַן מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוּוֹנוֹת וְיָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ (שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת טְהוֹרִים)

בְּזֶה אַחַר זֶה רִאשׁוֹן טָהוֹר וְהַשֵּׁנִי טָמֵא

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיוּ רַגְלָיו שֶׁל רִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה הֲרֵי אָמְרוּ הַבָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רוּבּוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין טָמֵא בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה חֶצְיוֹ בְּבִיאָה וְחֶצְיוֹ בִּנְפִילָה מַאי תֵּיקוּ

אָמַר רַב פָּפָּא הֲרֵי אָמְרוּ בַּעַל קֶרִי חוֹלֶה שֶׁנָּתְנוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם טָהוֹר בָּעֵי רַב פָּפָּא חֶצְיוֹ בִּטְבִילָה וְחֶצְיוֹ בִּנְתִינָה מַאי תֵּיקוּ

אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר כּוּ' אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין הַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שְׁנֵיהֶם אֲבָל גֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שְׁנֵיהֶם