ספר הגן ודרך משה עד

מה בכך בעו"ה ואין זה אלא מעשה שטן ויצה"ר שמתאמץ ומביא לו הרהורי' בטלי' בתחבולותיו שמחשב מראה לו עצה הגונה בעסקיו ובהנהגותיו כדי להסיר דעתו מכוונת התפלה ואח"כ מעט מעט עד שמרגיל את האד' בכך ומסלק מחשבותיו בהרהורי' בטלי' ומבוטלי' שהפה מדבר והלב אינו יודע כלום מה שמדבר עד גער התפלה ובפרט בשעת ק"ש ותפלת י"ח צריך חיזוק גדול לפרוש מהרהורי' בטלי' ויחשוב בדעתו מי אנכי איש חוטא ונבזה ונמאס מטפה סרוחה בשר ודם ולפני מי אני עומד להתפלל ולהתחנן לפני ממ"ה הקב"ה ויעמוד באימה וביראה ברתת ובזיעה ובחלחול ובכובד ראש ולא ידאג על חסרונו שבביתו רק יסכים בדעתו בשעת התפלה או בשעת לימוד כאילו כל מלאכותיו עשוים ומלאים ומכת זה יסיר מאתו מחשבות זרות והרהורי' רק יחשוב בלבו שהוא עומד ממש לפני ממ"ה הקב"ה ופא"פ ידבר בו כי מלא כל הארץ כבודו ופלצות ורעדה יאחזהו בזכרו שמו הגדול והנורא ועכ"פ יבין ויחשוב פירוש המלות של התפלה והתחנוני' והוא מבקש ומתחנן ומהלל להש"י שנא יהיה תפלתו מפוגל ומתועב כשהוא מדבר ולבו בל עמו ועיקר התפלה והתחנוני' יהיה על גלות השכינה כמבואר בזוהר הקדש שמיני כחותם מה החותם כשחותם בו האד' אף שיסיר אח"כ החותם הצורה נשארה דבוקה כך אמרה כ"י להקב"ה אני דבקתי בך אף שאלך בגלות תהיה דבוקה עמי מבואר בספר מעולפת ספירי' בשם הזוהר הקדוש אמר רשב"י הרמותי ידי אל ה' כי מי שמתפלל ומתבונן באלו הדברי' בכל יום אין תפלתו חוזרת ריק' היינו ישים עצמו כעבד ואח"כ יעש' עצמו כאות' שמוסרי' עצמ' על ק"ה ויעשה עצמו כעני הדופק פתחי עשירי' וישים א"ע בכלל החסידי' בשעת שומע תפלה ויתחרט על חטאיו כי באותה שעה ימינו פשוטה לקבל שבים ואח"כ יצא קול אחד ואומר לו עבדי אתה כל זה אם מתפלל בכוונת הלב אבל התפלה שיש בה ערבוב מחשבה זרה אזלת ומשוטטת בעלמא עד שבאת לוד חד ממונה שבידו כל התפלות שנדחו משער בית תפלה והן נקראי' תפלות פסולות וגונז ההוא ממונה התפלות עד שהאד' עצמו מתחרט עליהן על שעברו זמן זמני' שהתפלל בלא כוונת הלב ופוגם בכבוד אדונינו האל הגדול הגבור והנורא ומקבל על עצמו לבלתי לעשות עוד כזה המכשול מכאן ולהבא ולהתפלל בכונה אזי אותו הממונה שנוטל התפלות הפסולות הנ"ל מעלה אותן עם זאת התפלה שהתפלל בכוונ' ומעלה אותן לפני הקב"ה בעצמו ולעשות עטרה עם שאר תפלות ישראל הכשירות הרי זה חסד גדול מהבורא ית' שבתפלה א' נתקן הכל ומי הוא זה אשר לא ישים אל לבו אלה הדברי' לגמול חסד לנפשו ואל יאמר אדם המתפלל על דבר א' כמה פעמי' ולא נענה שאבד סברו ח"ו רק יתפלל ויתפלל עד שנענה וראיה ממשה רע"ה שהתפלל תקט"ו תפלות מנין ואתחנן ואיתא במדרש אלמלא התפלל משה עוד תפלה א' היה נכנס לארץ ישראל לכך אל יתייאש אדם מן התפלה ויחשוב בכל פעם אולי אם יתפלל עוד פעם א' יקבלו תפלותיו וא"כ כל ימיו בתפלה ויראה האדם לפחד תמיד בהעלותו על לבו ימים רבים שעברו תפלות הקבועים בכל יום מבלי כוונה. על זאת צריך לבקש רחמי' מאת הקב"ה ובדמעות להסיר ממנו מכשול זה ולא יהא עוד