ספר הגן ודרך משה עא

את אשתו והלך לארצו והיה שמח באשתו עד מאוד שמחה גדולה על הוד יפיה כי טובת מראה היא ויהי בבוא המלך אל ארצו עם אשתו הי' מתיירא מאנשי בני המדינה וממלכים אחרים אשר בסביבו היו שלא יקנאו באשתו וילחמו עמו ויהרגו אותו על דבר אשתו כי אנשי כוש שחורים ומכוערים ורעים ואין להם אימת המלכות מה עשה המלך בנה מבצר חזק על שפת הים גדול וחזק מאוד בחדרים נאים וישבה שם אשתו והדלת סגור אחרי' והנה אין יוצא ואין בא אלי' אדם בעולם והיא יושבת שם במבצר בצער יגון ואנחה כי בהיותה בבית אביה היה הולכת תמיד בין הנשים ובתולות בשמחה ובשירים ועתה היא יושבת בתפיסה ואף שהיתה לה כל תענוגים ומעדנים לאכול ולשתות לא היה נחשב בעיני' לכלום רק היתה שוכבת על פניה והיתה בוכה על אביו שנתן אותה במדינ' זרה כזה בין האנשים רעים וחטאים כאלה והית' מצפה לביאת אביה לימים בא אבי' הנ"ל לראות את שלום בתו ויבא פתאום לבית חתנו ולא מצא את בתו בבית בעלה ויחרד חרדה גדולה א"ל לחתנו בתי היכן היא והשיב לו בניתי לה מבצר חזק יפה עד מאוד על שפת הים עם חדרי' יפי' ונאים ויש לה כל טוב וכל מעדנים לאכול ולשתות כי מתיירא אני מפני המלכים אשר בסביבותי שלא יקנאו באשתי ויהרגוני על דבר אשתי כי טובת מראה היא וגם אנשי מדינתי רעים וחטאים לה' שלא יגנבו לי אשתי וגם שלא יאכלנה החום ושרב בטבעות החום המדינה בא עמי ואראה את בתך ואת חדריה אשר היא בתוכן וכשמוע המלך הדברים האלה קרע את בגדיו וצוח ווי שנתתי את בתי בשביה סבר הייתי שנתתי לבן מנך והנה היא בשביה בין גנבים וגזלנים והמלך כוש נשתנה פניו ככרום ולא ידע מה להשיב והנה המלך הנ"ל לקח את בתו באף ובחמה וקצף גדול והלך לדרכו ואסף חייל גדול ועצום ובא במלחמ' על חתנו וחרב את כל מדינתו ולקח את חתנו בשבי' והי' דן אותו בענויים קשים ומרים כך הוא הדבר המלך הוא ממ"ה הקב"ה ותורה היא בת יחידו ונתנה לישראל הנקראים כושים כדכתיב הלא כבני כושים אתם לי בני ישראל להיות להם לאשה ולהגות בה יומם ולילה וכשאדם אינו יודע ללמוד ויש לו ספרים הרבה ומניח