ספר הגן ודרך משה סט

נשמתא לעלמין זו היא הערה אל האדם בדרך השכל מאחר שהנשמה היא בתו של הקב"ה ומסרה לאדם בעה"ז על כרחה כמבואר בזוהר אשר על כן כמשפט הבנות יעשה לה שארה כסותה ועונתה לא יגרע שארה שיתקרב אל הנשמה ויחשוב עמה כל לילה מה שתיקן או פגם ביום כדכתיב אמרו בלבבכם על משכבכם וגו' ויראה לתקן הפגימות מה שפגום בה כסותה שילביש אותה במלבושים נאים מתוקנים מההיא מלבושים נאים אלו מצות מע"ט ולא תלכה בבגדים קרועים ומטלאים מלוכלכים בטינופא דהעבירות דהנשמה יש לה ג"כ רמ"ח אברים ושס"ה גידים כנגד מצות עשה ולא תעשה שהם לבושי' לאברי נשמה ועונתה לא יגרע שיקבע עתים לתורה כל יום שעה או ב' ואף הנהו אנשים סוחרים שאין להם פנאי ללמוד כל עת יפרשו את עצמם מן הישוב יום או יומים ולעסוק בתורה כדאיתא בזוהר פ' אמר על ר' חייא שהיה מהלך בדרך ומצא שני אנשים בבקע' סלא אמר קרבינא לגבייהו ואמינא להו' מאי עוסקייכו באתר דא אמרו זבוני אנן ותרין יומא בשבתא בדילנא מישובא ועסקינא באוריית' בגין דא דלא שבקין בני נשא בכל יומא ויומא אמינא זכאין חולקיכון ותורה היא תבלין ליצה"ר כמ"ש חבריו לאיוב בראתי יצה"ר בראתי תורה הוא תבלין ליצה"ר ומגינה ומצלה לנשמה שלא תצא מגוף בראשי אברים שלא יפגום באברים כו' תורה היא מג' רגלים שהעולם עומד על התור' ועל העבודה ועל ג"ח ובפרט הנשמה המגולגלת מנשמת איזה רשע נמצא שבונה על היסוד רעוע ובתחילה צריך לתקן היסוד ואח"כ לבנות עליו אבל כשאדם חוטא פוגם בראשי אברים הנשמה ומוסיף עלי' פצעים וחבורות גדול עונו מנשא כדאיתא בזוהר פ' פקודי:

] משל לבן מלך שחלה ברגליו ולא היה יכלו כל הרופאים שבחצר המלך ובמדינתו לרפא אותו ושמע המלך שיש רופא מומח' מעבר לים ושלח את בנו לאותו רופא והוציא הוצאות רבות עד מאוד וגם בנו טלטל א"ע בטלטולי דגברא עד שבא אל אותו רופא ויהי בבואו אל הרופא הלך הרופא ויקח ממנו את כל אשר לו וגם חתך ממנו את ידיו ורגליו אף אותן שהיו בריאים ושלח אותו לבית