ספר הגן ודרך משה סז

אחד ויוצאים בתענית חבירם וע"פ גורל יתענו דהיינו שיעשו להם קלפי ויקחו מהקלפי כל יום עשירי ט"ו אנשים להתענות ורשאים להוציא ס"ת מהיכל ולקרות בו ויחל אף כשחל בחול בימי אגד"ו בבוקר ובערב ג"כ מותר לקרות ויחל ואם חל בב' וה' בבוקר יקראו הפרשה של אותה השבוע ובליל' יקראו ויחל והסליחות המה כאשר נדפסו בסדורים ישראל עמך תחינה עורכים תמצא בשני אזון תחן ופזמון ה' ה' תמצא בשני תניינא זכר אל רחום שמך אבינו מלכנו והסליחות ויאמרו אחר חזרת ש"ץ י"ח ולא בתוך התפל' ככל הנהגות בת"צ ואם חל בעש"ק אינם צריכין לקרות ויחל שאין משלימין בלול' מפני כבוד שבת זו היא תקנה גדולה בציבור בקהלה. גדולה אבל בקהלות קטנות או ביישוב אפי' במקום שלא דר כי אם אחד או שנים רשאים לעשות בפני עצמו התבודדת ויתענה ביום עשירי וילמד במה שיכול או יאמר תהלים מתחל' עד גמירא וכה יתנהג כל השנ' והימים האחרונים קודם ר"ה שאינם מכוונים למנין עשרה יהיו כלם קדושים ויתענ' בהם באופן שמתחיל תמיד החשבון מראש השנ' כנז' בשל"ה ככה יתנהג לעולם ואז יאריך לו השם ימיו ושנותיו

סליק אלה הדברים מספר דרך ומשה אשר דבר אל ב"י: ליום אחד ועשרים אמר הכותב המלקט לקוטי בתר לקוטי מהזוהר הקדוש ומר"ח ומשאר ספרי יראים ותקנתי וסדרתי הלקוטים הזה על ושלשה עמודי עולם שהעולם עומד על התורה ועל עבודה ועל ג"ח והלקוטים הנ"ל עולין לקנה א' עם אותן השני ספרים הספר הגן והספר דרך משה וכתבתי זאת לי להזהיר למען תהיה לזכרון לפני תמיד ולבני ולזולתי אנשי' כערכי ואמרתי ליקח לי מצוה זאת להיות צידה לדרך למצוא מנוחה באור החיים וצדקתם לעד תעמוד שיהיה שפתותיהם דובבות בקבר ויצאו לקראתי עם מלאכי השלום בשעת מיתתי שימליצו בעדי לשכון באור החיים אכי"ר עמוד התורה: זאת התעודה בישראל שנשמת אדם כלולה מרמ"ח איברים ושס"ה ]