ספר הגן ודרך משה סה

לנכות בפעם אחד מן המעשר הנ"ל אם תרצה אבל לדעתי תהי' בטוח שלא יהי' לך יאוש כי הש"י ערב בדבר הנ"ל בחנוני נא כו' ולאהבת אחי ורעי אכתוב מה שאירע לי מעשה שיכול אדם ללמוד ממנו דרך ישרה פעם א' הייתי אצל קצין א' נדיב לב מאד לכל העובר נתן לו מתנה הגונה רק באכילה ושתייה הי' קמצן ולא נתן לעניים לחם כדי ספוקם והי' ממש בעצמו חותך לחם בידים לעניים וכשהייתי אצלו ראיתי שהוא נדיב לב ותרן בממונו ובעת נסיעתי ממנו הלכתי עמו במקום מיוחד שלא לבייש אותו ואמרתי לו טוב שם טוב שאין אדם לוקח עמו שום דבר רק שם טוב מה שאורחים ועניים משבחים אחריו כאשר כתבתי לעיל ובעצמי שמעתי ת"ל שמו הטוב וראיתי ג"כ שהוא נדבן גדול אך ורק העניים צועקין על הלחם שאינו נותן להם כדי ספוקם וכדי שבעם והשיב לי אמת הדבר והנאני שהוא מתחיל עמי בדבר הזה ושמעתי שמעלתו דרש בכ"מ על המעשר שיתן תיכף לכיס ויד כנ"ל ואני קיימתי זאת ת"ל אפי' קודם ביאתו לכאן בכל מוצאי שבת אחר הבדלה אני יושב עם שותפים שלי או משרתים ואנחנו חושבים כל מה שמכרו והרוויחו בזו השבוע ואני נותן תיכף מן הריח מעשר ובאמת יש לי ת"ל מזל כאשר שמעתי בדרוש שלי המשפך אך מהקפות לא נתתי כלום דהיינו מה שהייתי מאמין. לערלים ועכשיו הרעני לי ח"ו בזה אפילו מהקפות אני אתן ג"כ מעשר תיכף ואהי' בטוח שלא יהי' לי יאוש כי אני מאמין באמונ' שלימה כל מה שכתוב בתור' הוא אמת ולא יבא לי שום נזק ויש לי ת"ל הרב' ואני נותן לכל אחד כפי הראוי לו והמאכל זה אני נותן משלי הכל ולא ממעשר א"כ אם אני נותן לפי הצריך לחם על השלחן העני ממלא כריסו והנותר יקח באמתחו על הדרך והוא עת יקרות עכשיו וצריך אני בעד כמה ר"ט לחם לכל יום והעניי' המה מרובים שבאו לגבולי והשבתי לו אפי' מה שאתה מאכיל לעניים רשאי אתה ליקח ממעות מעשר דהיינו אם יבאו עליך עניים מרובים אזי תקח איזה כור שקורין שעפי"ל ותאפה לפני עניים לבד וכל אדם רשאי לעשות כן כי זו היא מצוה גדול' יותר משחתה נותן המעות לפניו כי בזה אתה מקרב הנייתו לעני כמו