ספר הגן ודרך משה סג

כדאיתא בי"ד סי' רכ"א בש"ך ס"ק ק"ה ואם יבא לו איזה קרוב או רחוק ת"ח ורוצה להנהותו במתנה הגונה רשאי ליקח ממעות מעשר וגם רשאי לקנות מצות בבה"כ אדעתא דהכי דהיינו שיכוין בשעת הקניות המצות שרוצה לשלם ממעות מעשר אבל אם לא כיון בתחלה בשעת קניית המצות ואח"כ בא לפרוע המעות ממעות מעשר אסור. דהוי כפורע חובו ממעות מעשר וכן מצאתי בדרך חיים כנ"ל ויהי' נזהר שיכתוב הכל בכתב בפנקס שלו מה שקנה ספרים ומה שעשה איזה מצוה ממעות מעשר לזכרון טוב. ויהי' הרשימה או הפנקס שמור אצלו עד מאה שנים לאחר מותו ורשאי לצוות לבניו שיתן לו הרשימה או הפנקס לקברו ע"ד הכתוב צדק לפניו יהלך שיהי' לו הצדקה למליץ יושר ללוותו לגן עדן. ורמז לזה לכתוב דוקא אף שהש"י יודע בלא"ה כל הנסתרות והנגלות לפי מה דאיתא בילקוט שמעוני במגלת רות. מעשה בחסיד א' שבא אליהו הנביא ז"ל ורוצה ליקח עשרו ממנו והראה לו הפנקס מה שנתן לצדקה ומצות שעשה כל ימי עשרו והניח לו להיות גבאי לעולם אף שאליהו הנביא בלא"ה יודע מ"מ מהני הכתיבה דוקא. ואם ישאלך השואל אם אני מותר לעשות את כל המצות הנ"ל ממעות מעשר. מאין יש לי כל המעשר שמא לא ארוויח כל ס"ך הנ"ל על זה הקב"ה ערב בדבר. שנאמר בחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים עד בלי די. עד שיכלו שפתותיכם מלומר די. ויהי' לך מעשר הרכה

ליום תשעה עשר

ספרי מוסר מקרבי' הברכה זו לפי השכל דרך משל למשפך שקורין טרכטיר או ליאו"ק במדינת פולין שבאמת צריך ליחן טעם למה צוה הקב"ה דוקא ליתן א' מעשרה אפי' אומות להבדיל עדיין נוהגים ליתן מכל תבואות ומיין העשריות כתבו הפלסופים שהטבע עולם כן אם יתן מעשרות לעניים בודאי יהיה עשיר אף אם אינו צדיק רק אם יתן מעשר כראוי כנ"ל בני חיי ומזוני במזלא תליא מלתא ר"ל. שמשפך שצריך הבעל מלאכ' לעשותו מכוין מלמעל' בחוג שקורין