ספר הגן ודרך משה סב

במלבוש והנשמ' אינו נהנה רק מן המצוה מה שאדם עושה בעוה"ז לכן צריך ליתן מעשר כראוי וזו חלק הנשמה שיתן לעניים חלקם או יעשה שאר מצות כמו שאכתוב הנהגות בס"ד במעות מעשר ויניח בכיס מיוחד שלא לערב עם המעו' שלו כמו שאיתא במס' ע"ז כשהוציאו ר' חנינא בן תרדיון למיתה התוודה שאין לו חטא רק פעם א' נתערב לו מעות פורים במעות צדקה מכ"ש אם נתערב לו מעות מעשר במעות חולין שיש לאדם חטא על זהו צריך להתודות עליו לכן צריך להניח בכיס מיוחד להראות שהוא הקדש וכך ינהגו עם מעות מעשר אם יזדמן לאדם מצות סנדק או להיות מוהל והכנסת כלה לחופה שקורין אונט"ר פירן רשאי ליקח ממעות מעשר וה"ה להכנסת כלה ולשאר מצות וגם לקנות ספרים אם אין ביכולתו בלא"ה לקנותו ולכתוב עליהם שהם ממעות מעשר כדי שלא יחזיקו בניו שהם שלו וצריך להשאילם למי שצריך ואם הוא עצמו צריך ללמוד הוא קודם ויכול ליתן ממעות מעשר אף לבניו דהיינו שאין סמוכים על שלחנו. או לאביו ולאמו. אבל לפרוע מס להקהל אסור אע"פ שגם המס תחשב לצדקה כמו שאית' בגמ' ב"ב ונוגשיך צדקה. כך מצאתי בדרך חיים דף פ"ה ע"ג אבל לי נרא' והצעתי בפני גדולים ודרשתי ובכל הקהלות והסכימו רבני ארץ לדעתי מאחר שראיתי כמה גזירות ושבועות וחרמות שוא ושקר באים בשביל השבועות ודברדאן ושאר מסים שהקהל מוטלים על היחידים והכרעתי בדעתי להתנהג כן למשל אם הקהל או שמאים מעריכים על היחיד ליתן לערך מן חמשה מאות מה שיש לו והיא יודע שאין לו אלא ג' או ד' מאות אזי מה שיש לו יתן ממעות שלו והשאר מותר ליתן ממעות מעשר מה שהש"י יתן לו ריוח וזה כוונת הגמ' שהמה ג"כ צדקה ר"ל מה שהקהל או שמאים נוגשים עליו ליתן יתר מערכו הוא לצדק' יחשב ולא ישבע ח"ו עליו אפילו שבועות אמת ולא ירבה במחלוקת עם הקהל רק יקח ממעות מעשר. וגם שכר לימוד לבניו כך יתנהו ע"פ הדין. עד ששה שנים מחוייב כל א' לפרנס את בניו. גם צריך ליתן שכר לימוד גם כן ממעות שלו ויותר מששה שנים אין מחויב לפרנסו רק דרך צדקה א"כ ג"כ רשאי ליקח שכר לימוד ממעות מעשר