ספר הגן ודרך משה סא

הסמוי מן העין ולא בדבר המנוי ולא בדבר המדוד ואם תאמר איך אתן מעשר ע"כ צריך אני למדוד או למנות ולא יוכל לשרות הברכ' במעות שלי או בתבוא' שלי ע"כ הבטיחוהו הקב"ה אם ימנ' בשביל מעשר אזי תהי' לו הברכ' וזה ג"כ כוונת הפסוק אם השמאל ואימינ' ואם הימין ואשמאילה דאית' בגמ' מעש' בא' שצוה לו אביו ליתן מעשר משדהו והי' בנו עושר גדול וקמצן וסימנך עשירים מקמצן ולא רצה ליתן המעשר ולא צמח שדהו רק המעשר וזה הרמז אם השמאל ר"ל שתקיים הקרא כדכתיב עשר תעשר וזה בשמאל השי"ן ואימינה אתן לך עושר בכל ומתיבת עשר בשמאל נהפך לך לימין ותהי' עושר שמור לבעליו אבל אם הימין ר"ל שאת' תהי' עושר וקמצן ולא תתן מעשר אשמאיל' ר"ל לא אתן לך רק המעשר וק"ל. מכל הראיות יוצא לנו שצריך למנות המעות שלו וליתן מעשר ואהובי אחי ורעי צריכים אתם לנהוג כאשר אכתוב כאן אי"ה מתחל' צריך האדם ליתן מעשר מהקרן שיש לו ויהי' הקרן קיימת כל ימי חייך ואח"כ מן הרווחי' מה שתתן לך הקב"ה ואל תאמר כמו שהשיבו לי כמה עשירים שאינה חושבים עם הקב"ה מפני שצריכין להוציא יותר ממעשר ונותן באומד יותר ממעשר והעני נותן תירץ שהוא בעצמו דל ואביון והבינוני השיב ג"כ שכל הסחורות שמכר הכל הוא מאמין ליהודים ולנכרים ומי יודע איזה חוב שיהי' בטוח או ייאוש ולא יכול לחשוב המעשר על כן אני מדפיס זאת ולהזהיר את בני ישראל וכל יהודי המאמין בשם ב"ה צריך לנהוג עצמו כך ולא יאמר שיש לו שום תירוץ אחר כנ"ל כי כלם יודעים שהש"י ב"ה זן ומפרנס לכל חי מקרני ראמים עד ביצי כינים ועל כל אדם מוטל לפרנס אשתו ובניו ולהוציא הוצאת עליהם הן עני או עשיר מה שיתן לו הש"י מן דרך מו"מ או רווחים בהיתר או מתנות מכל מה שהפה יכול לדבר מחויב לחשוב תיכף וליתן מכל ריווח המעשר מכל עשר פרוטות אחד כנ"ל וזהו לפענ"ד מרומז בגמ' ששואלים אותו ביום הדין נשאת ונתת באמונ' כל מה שהאמונ' שייך בו אפי' בנשמה שהנשמה עם הגוף כמו שותפים באדם ואם יש לאדם שותף אזי מחוייב לכתוב באמונ' כל מה שהרוויח וצריך ליתן לחבירו חלקו כך הגוף נהנה מן המעות מה שנתן הש"י לאדם הן במאכל או