ספר הגן ודרך משה ס

שהוא מכוין כל הכוונה שכוונו אנשי כנסת הגדולה ואף שאין אנו מבינים יפה הלא הרפואה גופניות ג"כ אין אנו מבינים רק סומכים עצמנו על הרופא ובנשמה ג"כ הכי וגם יש ראיה מסוד פרה אדומה שאמר הקב"ה לך אני מגלה טעם פרה ולא לאחרים אעפ"כ עשו כל דור שאחר משה רק הם מכוונים שיהיה מרוצה הפרה הזאת לכפר כאלו עשאה משה רבינו ע"ה כך בתפלה ואם תדקדק לך תהיה רפואה לנשמתך ורמ"ח איברי הנשמה יהיה שלם ודבק בה' אלהים חיים ככתוב בתורה ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום: יום שמונה עשר

ואחר שכתבתי רפואה לגופך ולנשמתך אכתוב ג"כ רפואה לממון שלך שתהיה משומר אצלך והשם מג"ן בעדך שר"ת "ממון גוף נשמה והרפואה לממון הוא מעשר וזה מרומז עשר תעשר איתא במסורה מזל"ך והיא תמוה אבל נראה זאת היא הכוונה שמרמז אם תתן מעשר מן תיבת תעשר הוא מזלך דהיינו מן ת' תתן מ' ומן ע' תתן ז' ומן ש' תתן ל' ומן ר' תתן ך' יבא לך המזל אם תתן מכל עשרה א' וזהו ג"כ מרומז בקרא ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' ופירש"י אומד זה למעשרות וק' מנ"ל לרש"י שאומד זה למעשר דלמא לא היה יותר מן מאה שערים ונראה לפי דאיתא בזוהר בפרשת ויצא בדף כ"ג עמוד ש"ע בשורה כ"א ע"ש הטיב לטובה הברכ' של הקב"ה לא פחות מאלף כאשר אמר משה במשנ' תור' יוסף ה' ככם אלף פעמים והשתא מתורץ שפיר ויזרע יצחק וימצא מאה שערים וקש' לרש"י הא כתיב בקרא ויברכהו ה' וברכ' של הקב"ה לא פחות מאלף לכך כתב רש"י אומד זה למעשרות א"כ היה אלף שערים ודוק אבל אם אינו נותן מעשר כראוי לסוף הוא יהי' עני ולא יצמח שדהו אלא המעשר כמו שפרש"י על פסוק ואיש את קדשיו לו יהי' המעכב מעשרותיו כו' לסוף לא יהי' לו אלא המעשר ומטעם הזה נ"ל שאמר הקב"ה במצות מעשר בחנוני נא אם לא אפתח לכם ארובות השמים וקשה למה דוקא במצוה ו' מותר לנסות הקב"ה ונרא' ע"פ דאיתא אין הברכ' מצוי' אלא בדבר