ספר הגן ודרך משה נג

דברנו שהתלמידים אמרו לו עד כאן ר"ל שהקב"ה כביכו"ל עד שאתה מקבל בשמחה "עול "מלכות שמים ר"ת שמע ויצתה נשמתו באחד וק"ל ונ"ל טעם למה יצתה נשמתו באחד דוקא דאיתא בכתבי האר"י שר"ע היה גלגול של ז"מרי ב"ן ס"לא שהוא בגי' ת' רב"י עקיב"ה בגימ' ת' חסר א' וזה כוונת הגמ' ויצתה נשמתו באחד להשלים לד' מאות שיהיה מלא לתקן מעשה ז"מרי ב"ן סילוא וק"ל ולכן מסר"ק בגי' ת' ואם יאמר האומר למה יצאה הגזירה כך מפי הקב"ה להרוג אותנו כל היום כמו שעודם היום בעו"ה רבים וכן שלימים נחשבים כצאן לטבח יובל אומר אני לכם מה שאית' בכתבי האר"י ומביא משל על זה לרועה שבאו עליו ועל צאנו חיות רעות וכשרואה שאינו יכול להציל צאנו אז לוקח שה אחד ומשליכו לפניהם ובתוך הזמן שהחי' אוכלת השה הוא מציל את כל עדרו כך השטן והאומו' הם החיות רעות ומקטריגי' על ישראל והקב"ה נקר' רועה ישראל וכשהקב"ה כביכול רואה שמדת הדין מקטרג על ישראל אם לוקח צדיק א' ונותן למדת הדין ובזה מציל כל ישראל אבל מפני שלאו כל אדם יכול לעמוד בנסיון הזה להיות נהרג על קדושת השם ע"כ יכוין אדם בפסוק שמע ישראל וגם יאמר פ' ראשונה ויאמר אתה הוא וכו' עד מקדש את שמך ברבים ואח"כ יאמר התפילה הנדפס לקמן אתה קדוש וכו' ויוחשב כאלו היה קדוש וקיבל עליו כל העינויים ויאמר אח"כ פ' קרבנות ויאמר יהי רצון כאלו הקרבתי את עצמי לפניך ואח"כ יתחיל ברוך שאמר ויתפלל בכוונה גדולה כאלו עומד לפני מלך גדול ואל יפסיק ח"ו אפילו בדיבור א' עד שיסיים הש"ץ שמנה עשרה ולא כמו שנהגו המוני עם שבשעה שהחזן חוזר תפלת שמ"ע אינם עונים אמן ואומרים בקשות ומעמדות וגם הלומדים מפלפלים וסומכים על הסברא משובשת מה דאמר רב ששת אנן בדידן ואינהו בדידהו ולא דמי כלל להדדי התם מיירי בקריאת התורה וכבר יצא אבל לענות אמן אם ח"ו מכל השומעים את הברכה אפילו א' אינו עונה אמן עונו גדול מנשוא וראיה ממלך ב"ו כדאיתא לעיל במעשה גדול ונורא בחסיד א' כו' ולא עוד אלא שמחטיא את הרבים והמונים מביאין