ספר הגן ודרך משה נב

שני והרמז איב"ה ר"ת "איכה "ישבה בדד "העיר וזהו הסוד בגיטין ד' יהושע בן חנני' הלך ועמד על פתח בית האסורים של אותו התינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו כי ידוע שחטא הוא לשון חסרון כמו וחטאת עמך וע"כ אמר התינוק ז"ו חטאנו לו ז"ו בגי' י"ג שהוא חצי מספר שם הוי"ה חסרנו ממנו שהיתה בינינו איבה ושנאה ולא אהבת חבירו כנ"ל וק"ל וגם האוהב את חבירו מקרב הגאולה שיהיה השם מלא שבגלות אין השם מלא כמו שדרשו חז"ל כי יד על כס יה וגו' והרמז זה כלו' הפך לבן טהור שדרשו רז"ל הפסוק הזה על הגאולה בסנהדרין ר"ל כלו הפך ר"ת "ואהבת "לרעך "כמוך שיהי' השם שלם כנ"ל אז יבא הגאולה וק"ל ואם קיים האדם ואהבת לרעך כמוך אז תפלתו מקובלת כמ"ש בעל שני ל"ה ובלבד שיתפלל בלחש כנ"ל אבל ק"ש יאמר בקול רם בכוונה ומה שאמרו חז"ל כל הקורא ק"ש שחרית וערבית כאלו יגע עצמו בתורה כל היום וכל הלילה ר"ל עם הכוונה השייכים לה. ואכתוב לכם הכוונה בקיצור בראשון יכוין שהעי"ן מן שמע והדלי"ת מן אח"ד הן אותיות גדולות בתורה שמרמזין על הקב"ה הוא העד נשאר מן שמע ש"מ ומן אחד א' ח' הן אותיות אשמח הרי ע"ד אשמ"ח ויכוין במחשבתו להקב"ה שהוא עד עליו אף אם יסרקו בשרו במסרקות של ברזל על יחיד שמו הגדול אעפ"כ יקבל עליו יסורין בשמח"ה שלימה ואם הוא מכוין כוונה זו בשמע ישראל כנ"ל מוחלין כל עונותיו ונחשב לו כאילו נעשה במעשה כי מחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה וזהו הסוד בפסוק כי עליך הורגנו כל היום וכי יכול ליהרג בכל יום הלא בפעם אחד הוא מת ומסיי' הפסוק נחשבנו כצאן טבחה שאנחנו חושבים בשעת ק"ש בכל יום והוה כאילו הורגנו לנו כנ"ל וזהו סוד בגמ' כשהוציאו ר"ע להריגה זמן ק"ש היה והיה סורקין את בשרו במסרקת של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים לקדש את שמו הגדול באהבה א"ל תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער וכו' לכאורה דבר זה הוא תמוה שתלמידים יאמרו לר"ע ח"ו שלא יקבל עליו עול מלכות שמים לקדש שמו הגדול ועוד מה זה שאמרו עד כאן אלא הוא הדבר אשר