ספר הגן ודרך משה ה

בכל יום אומרת לו למודה אני אפי' יש לי דבר חביב אני מניחה אותו ומשכמת לבית הכנסת בכל יום אמר לה מנעי עצמך ג' ימים ואל תלכי לבית הכנסת זה אחר זה ועשתה כן ביום ג' חלתה ומתה לכן אמר שלמה הע"ה אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים ילמדנו מכאן שלא לעשות שום מלאכה קודם התפלה. וכן יש להביא ראייה שאין לעשות מלאכה קודם שיתפלל מאבא בנימן אמר ר' אבא בנימן על ב' דברים הייתי מצטער כל ימי על תפלתי שתהא סמוכה למיטתי פי' רש"י ז"ל כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל משמע לפי' רש"י שאבא בנימן לא רצה ללמוד לעצמו ולא לעשות מלאכה אלא עד שהיה מתפלל ונראה דהשתא בזמן הזה אין תורתינו אומנתינו לכן יתפלל תחילה ואח"כ ילמוד וכן כתב הר"ר אליעזר מווירמשא וזה לשונו אפילו לת"ח שדרכו ללמוד אבל בשעת התפלה ובשעת הקהל אומרים ברכו אין יכול ללמוד כי זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד ואם ביטל תפלה בשביל למודו אפילו למד כל היום כולו ולומד לאחרים מעלה עליו הכתוב כאלו לא למד כל אותו יום כולו וכן תדע בבירור שכל המתפלל בכוונה בשעת התפלה מעלה עליו כאלו למד כל התורה שהרי בישתבח יש ג"ן תיבות כנגד ג"ן פרשיות שבחומש עכ"ל. מתוך דבריו משמע שיש להתפלל תחלה ואח"כ ילמד דהא התפילה עולה כאלו לומד גם נותן שבח לבורא ית' וכשבא לב"ה קודם שיתחיל להתפלל יחשוב לפני מי הוא בא ולפני מי הוא יושב ויאמר ברכות בקול נעים כי כל שאמר בקול רם ובקול נעים ברכות יתעדן עם הצדיקים בגן עדן ויהי לו עטרת על ראשו שנאמר שיר השירים אשר לשלמה אותיות לראש שלמה הקב"ה יקרא שלום מדה כנגד מדה מתפלתו של ישראל יהיה כתר להקב"ה גם הקב"ה ישים כתר על ראשם לע"ה ועוד מצאתי כתוב בספר אור זרוע וז"ל אני הכרתי את איש אחד מווירמישא והיה קורין אותו בונים והיה זקן וקובר מתים ושמעתי על האמת שפעם אחת השכים השמש לבית הכנסת וראה אדם אחד לפני ב"ה ועל ראשו כתר של עשבים