ספר הגן ודרך משה ד

ויזהר שלא יתלכלך בגדיו לא במי רגלי' ולא בריעי והמכנסי' יכבסם מכתמי צואה וראיתי בס' החסידים כל אדם ששימש מטתו לא לילך לב"ה אלא אם כן ישפשף היטב סביב המילה שלא יהא שום שכבת זרע על בשרו וילבש טלית קטן כעין סרבל קודם שילך לבית הכנסת וילך בו כל היום כי עיקר מצות ציצית לזכרון נתנו ויניח לגלות ציצית אחד חוץ לבגדו כדי שיזכר מצות ציצית שנא' וראיתם אותו פי' כל היום בסמ"ק. ולא יתור אדם אחר שרירת לבו ומראות עיניו המחטיאים את הגוף אין זה אלא כשהוא הולך בדרך אשר דברי ערוה מצויין בה ועל כן יהיה לו תדיר עליו אותך טלית תחת המקטורים ולא תחת הקט' ואח"כ יניח תפילין כי כל איש מישראל חייב להניח תפילין בשעת התפילה דאמר רבה כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל בכוונה מובטח לו שהוא בן עה"ב. אבל כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד שקר בעצמו אביי אמר כל המניח תפילין אני ערב בדבר שאין גיהנם שולט בו כי אמר ר"י גדול מצות תפילין יותר מן התפלה שזה תיקון חכמים וזה תיקון הקב"ה הא תא קחזינא תפילין מצוה רבה היא וכן אמר רבותינו פ"ק דר"ה פושעי ישראל בגופן שנידונין י"ב חדש בגיהנם קרקפתא דלא מנח תפילין פי' קרקפתא גלגלות לפי' ר"ת כגון נמנע מתפילין משום מרד וביזוי המצוה ורב אלפס ז"ל פי' שלא הניח תפילין מעולם ונכון להחזיק כל אדם במצות תפילין וכן כתב הר"ר משה מקוצי ז"ל כי יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק שעיקר תפילין לרשעים נצטוו לישרם דרך ישרה כי יותר הם צריכים חיזוק וזכר מאותם שגדלו ביראת שמים וראה כמה גדולה הנחתן כי בתפילין יש ארבע פרשיות ובכל אחת כתיב טוטפת חוץ מא' שכתוב בה לזכרון ללמדך שעיקר תפילין נצטוו לאותן שצריכ' חיזוק וזכר עכ"ל. וילך לבית הכנסת וקודם שילך לבית הכנסת לא יעשה שום מלאכה אלא יתפלל תחלה. כי כן ראיתי במדרש ילמדינו באשה אחת שהיתה זקינה מאוד יותר מדאי ובאה לפני ר' יוסי בן חלפתא ואומרת לו ר' זקנתי יותר מדאי אני מבקשת לפטר מן עולם אמר לה מה מצוה אתה מלומדת לעשות