ספר הגן ודרך משה מט

יהושע ויובן שאמר משה המקנא אתה לי כלומר שאמרת אדני משה כלאם. בזה אתה מראה שרצונך שאבא לא"י וזה אי אפשר אא"כ אתה תהיה רב ואני תלמידך וא"כ מקנא אתה על רבנות שלי וק"ל אבל באמת שיהושע היה עניו ולא רצה להיות רב כדאית' במדרש ואתחנן ע"ש וא"כ קשה באיזה אופן היה יהושע רוצה שיהי' משה חי הלא בא"י אי אפשר אלא א"כ שיהיה יהושע הרב ע"כ צ"ל שדעת יהושע היה שיהיה נמי חי במדבר ואיתא במפרשים שלח לך לטובתך שתהיה חי מ' שנה יותר ויובן כד חמא משה ענותנותו דיהושע שלא רצה להיות רב וא"כ דעתו יהיה שאהיה עוד חי במדבר כנ"ל והיה מתיירא משה שיהיה בעצת מרגלים להוציא דבה על הארץ כדי שאחיה עוד לכן אמר יה יושיעך מעצת מרגלים שלא תהיה בעצתם ויקויים הדבר מבלעדיך וק"ל ומה שאמר משה י"ה יושיעך ולא שם אחר הוא דאיתא בכתבי האר"י כל אדם שיש לו גאוה פוגם בשם י"ה כי גאוה גימ' י"ה ושם אלהים מורה על תקיף ובעל יכולת וגאה גאה וכל אדם שיש לו גאוה מוציא שם י"ה משם אלהים ונשאר אל"ם ח"ו וזש"ה נאלמתי דו"מ י"ה החשיתי כביכול וזהו סוד לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ר"ל שאינו מבזה שם אלהים ח"ו שישאר ממנו אל"ם כנ"ל וק"ל וזה שאחז"ל כל המתגאה אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם כי הש"י אינו שרוי אלא במי שמשפיל עצמו במדת ענוה ונקרא קדוש ( (וראיתי בצוואת הגאון מהר"ר נפתלי הכהן נ"ע ענו"ה גימ' סמאל ר"ל הנוהג עצמו במדת ענוה מגרש הס"א סמא"ל ושפ"ל בגימ' קדוש הנוהג עצמו בשפלות הוא נקרא קדוש) ואיתא השכינה היא שרוי' בתוך בני ישראל כדכתיב בקרח כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה' דייק כדי ללמוד ענוה שלא ינך אדם בראש ע"כ אמר למשה ומדוע תתנשאו שאתה רוצה להיות רחש ענינו ונשמע מזה המתגאה הוא רוצה להיות ראש וראשון לכל דבר והשכינה מראה שהולכת באמצע למדת ענוה א"כ הוא דוחק רגלי שכינה כביכול וא"כ לא יוכל השכינה לדור עמו וק"ל ועתה נבא אל ביאור הגמ' דאי' בכתבי האר"י ז"ל למה בחר הקב"ה לעצמו דוקא שם הוי"ה כי כל השמות חלק לנבראיו שם א"ל