ספר הגן ודרך משה מו

הגדול אב"ד ור"מ בק"ק פראג ומדינת פיה"ם המפורסם מהר"ר דוד נר"ו. דאיתא בילקוט ראובני שיש תתר"ח רקיעי' למעל' והכסא הכבוד עומד באמצע נמצא שמכאן עד כסא הכבוד תק"ד רקיעים. ומשה התפלל תקט"ו תפלו ותפילתו היתה בוקעת כל רקיע ורקיע וא"כ היתה עולה י"א רקיעים למעלה מכסא הכבוד. ואיתא בפסיקתא שכל עבירה עושה מנכין לו שתי זכיות מזכיותיו. וידוע שמשה עשה ששה עבירות וא"כ היה מנכין לו י"ב זכיו' התפל' ונמצא לא היתה תפלתו בוקעת רק תק"ג רקיעים לכן אומ' המדרש אלמלא התפלל עוד תפלה אחת היה נענה כי אז היתה מגעת עד כסא הכבוד ע"כ דברו פח"ח ושפתים ישק לכן אל יתייאש אדם מן התפלה ויחשוב בפעם הזה ובכל פעם אולי אם יתפלל עוד פעם יקבלו תפלתו וא"כ כל ימיו הוא בתפלה ותדעו שעיק' התפל' הוא בלחש. וכל מי שאינו מתפלל בלחש הרי הוא מראה עצמו שהוא מקטני אמונה שאינו מאמין שהקב"ה שומע בלחש: ואין תפלתו מתקבל. אבל בר"ה וי"כ יכול להתפלל בקול רם והטעם איתא בר"ה וי"כ הוא נקרא מלך יושב על כסא דין ומשל לאחד שנתחייב הריג' למלכות צועק אל המלך הושיעה ועשה לי חסד כן אנו צועקים בקול רם להקב"ה שישפוט אותנו לרחמים ויזכרנו לחיים טובים ולכך ג"כ אומרים המלך הקדוש המלך המשפט אבל בשאר ימות השנה נקרא האל הקדוש לכן יתפלל בלחש כי אל דעות ה' ולו נתכנו עלילות ומחשבות כל אדם: ובזה יובן הפסוק בתהלים הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי כי אליך אתפלל ר"ל. כשאתה מלכי דהיינו בר"ה וי"כ שנקראת מלך המשפט הקשיבה לקול. שועי לתפלתי שאני מתפלל בקול רם אבל ואלהי כשאתה נקרא האל הקדוש אליך לבד אתפלל בלחש ולא צריך לשמוע שום אדם אלא אתה לבדך וק"ל. ועוד ט"א לשבח דזיל בתר טעמא למה לא יתפלל בקול רם מפני שאז אינו מאמין בהקב"ה שהוא יודע מחשבות אבל אם הוא מודה בזה בתחלתו יכול להתפלל בקול רם. ואפשר לזה תקנו חז"ל בנוסח התפלה של ר"ה וי"כ לפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרו'. ואתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי וא"כ אנו מודים שהקב"ה