ספר הגן ודרך משה מ

כנ"ל מעביר את הרוח הטומאה השורה על הידים ואפי' הנשים והמשרתות יעשו כך כדי שלא תטמאו את האוכלין הנעשי' על ידיהן ואם לאו גורמים ח"ו שיהיו בניהם ערלי לב ועמי הארצים. ואחר הנטילה תיכף יברך על נטילת ידים ואז אל יברך ברכה זו בבית הכנסת או במקום קבוע שמתפלל כי היא ברכה לבטלה ולא יפה עושים שמברכים בב"הכ אחר שבירך החזן על נטילת ידים אז גם המה מברכים בקול רם כדי שיענה החזן אמן ממ"נ לא יפה עושים כי הברכה הנ"ל מחוייבים לעשות בביתם אחר נטילתם מיד ואם כבר בירך בביתו ומברך עוד הפעם בב"ה הוי ברכה לבטלה ואין ראיה מהחזן אף שבירך בביתו רשאי לברך בבה"כ להוציא רבים י"ח וכל מורה צדק ואב"ד דקהלתו צריך לבטל זאת הרי ערכתי לפניכם הכוונות של אותיות צדי"ק שיכול כל אדם לקיימם אפילו ההולך בדרך או הדר ביישוב לבדו

ואחר שיהי' לו מקום קבוע להתפלל ויקיים כוונת צדיק כנ"ל. על כל זה אינו נקרא צדי"ק תמי"ם עד שיקיים ר"ת של תמי"ם תמי"ד יקיי"ם מצו"ת מצ"ת וזהו מצת ר"ת מזוו"ה ציצי"ת תפילי"ן ואפרש לכם מתחלה מצות מזוזה שכל אדם מחויב לבדוק מזוזתו פעמים בשבע שנים כדאיתא ביו"ד רצ"א ואפילו אם קנה אדם מזוזה חדשה יבדוק אותה אם היא כשירה. ואין אני יכול להתאפק מלהודיע לכם המעשה שאירע במדינת פיה"ם שהכה הרעמים וברק בתוך בית יהודי אחד בארץ אצל מזוזות הבית בלי שום היזק וכאשר באתי לעיר ההיא לבדוק המזוזות כמנהגי סיפר לי היהודי הנ"ל את המאורע. אמרתי לו שמא המזוזה היא פסולה אמר לי זה ימים מועטי' שקניתי את המזוזה אמרתי לו אעפ"כ: ובדקתי אותה ומצאתי חסר הפסוק למען ירבו וכו': ע"כ יזהר כ"א לבדוק מזוזותיו אף אם הם חדשים מקרוב באו ובפרט כשאינם משימים על השם שד"י איזה דבר לכסותו אז הוא נמחק בימים מועטים והשם שדי ר"ת שומ"ר דלתו"ת ישרא"ל שומ"ר דל"י יהודי"ו וזהו דוקא כשאינו נמחק: וזהו סוד מזוז"ת אותיות זו מו"ת שזז והולך מהחדר שיש בו מזוזה כשרה ואפי' אם יש לו כמה חדרים כלם חייבים במזוז' וא"ת הרי כמה רשעים שאינ'