ספר הגן ודרך משה לז

תיכף ומיד חייב מיתה ח"ו רק אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה ובא לידי עניות ח"ו ועני חשוב כמת. ע"כ אחי ורעי לא יהא אמן הזה קל בעיניכם ואין האדם נקרא צדי"ק אלא אם קיים בכל יום צ' אמני"ם וד' קדושות יוד קדישים וק' ברכות ר"ת של צדי"ק רק אימתי יכול לקיים אם אדם דר במקום מנין ואז אם ישכים לב"ה וישמע כל הברכות מהחזן ויענה על כל הברכות אמן יקיים כנ"ל אבל מה יעשו אותן המאחרים לבא לבה"כ באיזה אונס או אותן הדרים במקום שאין מנין וההולכים בדרך היאך יקיימו רמז צדי"ק כנ"ל ע"כ אני מורה לכם דרך ישרה שיבור לו כל אדם ולא יטה ממנו ימין ושמאל. בראשון אם איחר לבא לבה"כ עד אחר הברכות הן כולן או מקצתן יאמר לבנו הקטן או לחבירו שלא התפלל עדיין שיאמר כל הברכות בקול רם כדי שיענה עליהם אמן וכן יעשה האדם כשהולך בדרך עם חבירו או משרתו וכן בכל מקום שאין להם מנין ובמקום אמן שאין יכול לענות אחר חזרת ש"ץ י"ח יקיים על ברכת הפירות. ובהרחמן הוא בברכת המזון יברך חבירו או בנו אפילו תינוק בקול רם כי תקנו הרחמן אלו י"ח במקום ח"י ברכות שבתפלה. וזהו מה שמצאתי מסוד אמן וצ' אמונים ומקום קבוע וק"ל

ועתה אכתוב סוד הדלי"ת מצדי"ק שמורה על ד' קדושות שמחויב כל אדם לומר בכל יום ג"פ קדושה בשחרית ואחת במנחה בשחרית הן ג'. קדושות יוצר קודם ק"ש וקדושת י"ח כשחזן חוזר ומתפלל וקדושות ובא לציון הרי ג' ובמנחה כשחוזר הש"ץ י"ח היא קדושה רביעית ואותן הד' קדושות יכול אדם לקיים כשמתפלל בציבור אבל ההולך בדרך ומי שהוא דר במקום שאין מנין או מי שאיחר לבא לבה"כ משום איזה אונס היאך יכול לקיים אותן שני קדושות בחזרת הש"ץ ומרגלא בפומי' דבני קהלות גדולות בלאו הכי להתלוצץ על בני הישובים שהם חצי יהודים ועתה מפני שלא יכולים לקיים אותן שני קדושות קרוב להיות אמת ליצנות דבני קהלה. ע"כ לזכותן אני בא להדפיס אי"ה לקמן הד' קדושות שיכולים לאומרם אפילו ביחיד

ועתה אכתוב היו"ד סוד של עשרה קדישים מצדי"ק ואטעים לך