ספר הגן ודרך משה כח

ואפילו ליחיד כי בכמה קהלות גדולות כבר תקנתי ת"ל שיתפלל שומרים לבוקר באריכות כמו שנדפס כמה פעמים. אבל אותן הדרים בישובים שאין להם מנין במה יתרצו לפני מלך מלכי המלכי' והפסוק צווח לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים ועוד שתפלת יחיד צריך יותר כוונה ושמירה. מתפלת ציבור כנודע. ע"כ יגעתי ומצאתי להם תקנה להדפיס קיצור שומרים לבוקר שיכול להתפלל אפילו היחיד. ומה אומר ואדבר מהחזנים שהם במקום הכהנים מקריבי הקרבן שעל כל פנים עליהם מוטל להתודות בעדם ובעד קהלם שהם שלוחי דצבור' מובטחני בהם שהם יתוודו קודם תפלתם זכות הרבים מסיעתם שישמע ה' לטובה. ומצאתי לי רמז לדבר זה בתהלים ק"ל נפשי לה' משומרים לבוקר. שומרים לבוקר קרא מרמז בכפלו אם יכול להאריך מה טוב כמו שאומרים בקהלות קדושות הגדולים. אבל בישובים יכולים לעשות קיצ"ר שומרי"ם לבוק"ר שהוא ר"ת שק"ל כמו ארוך. מפני שאין להם פנאי. וזהו שמסיים הפסוק והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו. וכל אדם יודה אם אין החזן מתוודה קודם התפלה אין תפלתו מקובלת ובעל ר"ח הביא משל לציבור שהיה צריכים לבקש פני המלך על איזה דבר שאירע להם. ולוקחים לדבר בפניהם שתדלן הגון היודע לדבר. והשתדלן כבר היה חוטא לפני המלך חטא גדול והציבור לא ידעו מזה. וכשבא השתדלן ומבקש תחנונים בעד עמו. א"ל המלך הלא אתה החוטא לפני. ואיך תשא פניך ובאת לבקש בעד אחרים. בוודאי אין דבריו נשמעין. אבל אם השתדלן הזה חכם הוא מקודם ביקש מחילה מהמלך על חטאו. וקיבל עליו שלא יעשה עוד כדבר הרע הזה כי בשגגה יצא מלפניו. בודאי המלך מוחל על חטאיו ומקבל בקשתו בעד עמו ג"כ. כך השתדלן שלנו שהוא החזן נקרא שתדלן ר"ת שער"י תפל"ה דמע"ה ל"א ננעל"ו ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחשא. בודאי ומכש"כ החוטא לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שצריך להתוודות קודם תפלתו. דהיינו בקהלה גדולה צריך החזן לילך בכל יום לעשות שומרים לבוקר עם הציבור ועכ"פ מחויב לומר הקיצור שומרים לבוקר כאשר אדפיס אי"ה לקמן. בספר הקטן