ספר הגן ודרך משה כד

קב"ה ושכינתיה בשם כ"י להיות מקום קבוע להתפלל אני וביתי וכל ישראל ויהי רצון שתשרה שכינה במקום הזה כמו בכל בתי כנסיות שבישראל ואם יאמר כך אזי הוא בקדושתו כקדושת בה"כ ותפלתו מקובלת בתוכה. ואין צ"ל שיתפלל בכ"ה בחדר קבוע אלא אף בבה"כ עצמו צריך ליברר לו מקום א' להתפלל שם תמיד. ולא היום במקו' זה ומחר במקום אחר. וע"ז מביא משל נאה בכתבי האר"י זצ"ל משל למלך שרוצה ללכוד חומת העיר ורוצה לעשות נקב בחומה אזי לוקח קנה השריפה שקורין דיא ביק"ש ויורה כמה פעמים במקום א' עד שינקב החומה. אבל אם הוא טפש ויורה פעם א' כאן ופעם אחד במקום אחר אז החומה נשארת שלימה. ולא יועיל כל פעולותיו שעשה. כך מיום שחרב בה"מ נעשה הפסק חומות ברזל בינינו לאבינו שבשמים. והתפלה שלנו הוא כמו קני השריפה ואם אדם מתפלל כל פעם במקום א' אז תפלתו עושה שביל א' לנקוב החומה של ברזל. ואם לאו לא יכול לנקוב. והאיך יעשה בקהלות גדולות ישכור לעצמו מקום קבוע. ואם אין ידו משגת צריך לבא ראשון לבה"כ או למקום ההפקר כגון למטה ואז יכול לבוא ראשון כל פעם על מקומו. ובזה מיישב העולם כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו שקבע מקום לתפלתו וכשמת אומרים לו הי' חסיד והי עניו מתלמידו של אברהם אבינו וקשה למה דוקא אומרים שבח הזה אלא מפני שקבע מקומו. וע"כ היה מהראשונים בבה"כ א"כ היה חסיד. וגם למטה קבעו מקום בתחלה והיה עניו וק"ל וזה כוונת הפסוק לענ"ד עקב ענוה יראת ה' א"ת עקב אלא קבע ר"ל שתהיה קבוע מקום. ואם תשאל איך אוכל לקבוע מקומי. על זה אמר הפסוק ענוה ויראת ה' ר"ל ע"י זה תבחר מקומך ואז תוכל כל פעם לעמוד במקום אחד וק"ל ע"ז רמז בתורה והיה עקב תשמעון ר"ל א"ת עקב אלא קבע ר"ל שיקבע מקום לתפלתו תשמעון לטוב' ובזה שהקדמנו לעיל יובן הגמ' ג"כ כל הקובע מקום לתפלתו ר"ל שעשה לעצמו חדר מיוחד ובתוך החדר מקום מיוחד אז אויביו נופלים לפניו ודרש בכתבי האר"י ז"ל אויביו הם המשחיתים היונקי' מתפלה. ונופלים לפניו שאין להם שום יניקה מתפלתו ולק יזוק שום