ספר הגן ודרך משה כג

שיגער בחבירו והחיוב מוטל עליו לגעור בחבירו כמו שאית' בש"ע מי שדיבר בבה"כ הוא חוטא וגדול עונו מנשיא וגוערין בו. ונ"ל כוונת הש"ע שהוא כמו רוצח שנהרג על ידו כמה בנים ובזה יובן הפסוק לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו ר"ל שלא לקחו מוסר והיה מדברים בבה"כ כנ"ל לטובה וע"כ חטאו גדול כמו חטא קין שהרג לאחיו. וגדול היה עונו מנשוא. עונו נמי גדול וגדול כח התשובה שיזכה לעצמו ומזכה לאחרים עמו וזדונותיהם נעשה להם כזכיות ונברא לכם מלאכי רחמים ותגרמו חיים לכם. ולבניכם אחריכם בטוב ובנעימים אמן

וגם באתי להזהיר על החטא הגדול שנברא משחיתים מזרע האדם שהוציא לבטלה ח"ו בין בהקיץ או בחלום והן הן נגעי ב"א בעו"ה. ובשביל כך כמה חסידים ואנשי מעשה מצוים בשעת מיתתם אל אשתו ובניו שלא ילכו אחר מטתו. וכל אדם יכול לעשות כן מפני שאשתו ובניו אם אינם רשאים ללוות אותו. אז גם המשחיתי' אין להם רשות להלך אחר מטתו ואותם המשחיתים ניזונים מתפלה שמתפלל אדם במקו' שאינו קבוע שזאת היה מזונותם כל זמן שהאד' היה חי. ע"כ יזהר מאוד כל אדם שלא יתפלל רק בבה"כ אף אם יתפלל ביחיד כאשר כתבתי לעיל כי המשחיתים הללו חומסים וגוזלי' התפלה שמתפלל אדם שלא במקום קבוע ומה יעשה שינצל ההגזלני' האלו יקח לעצמו עמו שומרים. דהיינו מנין שיתפלל בציבור והיחיד בישוב יקבע לו מקום מיוחד לתפלתו. ואז השכינה שורה באותו מקום. והשכינה במקום מנין כנדרש בכתבי האר"י ז"ל בכל מקום אשר אזכיר את שמי ר"ל במקום קרוש הקבוע שאני נותן רשות להזכיר כאשר כתבתי לעיל. אז אומרת אבו"א אליך וברכתיך אבו"א בגי' עשרה. ואני אשמור תפילתך מן המזיקים ועפ"ז יובן הג' דברכות מנין שהקב"ה מצוי בבה"כ שנא' אלהים נצב בעד"ת אל ר"ל שהשכינה עומדת במקום עד"ה עשרה וק"ל וע"כ באתי להזהיר לבני ישובים איך יתנהגו בקביעת מקום להתפלל. תיכף בבואו לדור באיזה בית ראשית חכמה יראת ה' יבחר לעצמו מקום קבוע יפה ונקי ויאמר בפה מלא זה המקום אני בוחר להתפלל לשם יחוד