ספר הגן ודרך משה כב

אל ילך אדם יחידי בבה"כ שמלאך המות מפקיד שם כליו. הנה בעיני כל הרואה יפלא לשון הגמ' וכי אין למ"ה מקום אחר להפקיד כליו כי אם בב"הכ מקום קדוש ועוד דקאמר שלא ילך יחידי משמע עם רבים מותר לו לילך. מאי איכפת למלאך המות בין יחיד לרבים. ולפי דרכינו יתורץ כי הקדמנו מכל דיבר ודיבר בבה"כ נברא משחית א'. וזהו כליו של מ"ה בחטא הזה הורג את האדם אך אם כבר דיבר מאי תקנתא יעשה תשובת המשקל מדה כנגד מדה. באותו מקום שדיבר עם חבירו ילך עכשיו לשם עם חבירו ויחסום את פיו כאלו הוא אלם ואינו יכול לדבר ואז יהיה תשובתו שלימה. והנה אם הולך יחידי לבה"כ אין תשובתו שלימה. ויקטרג השטן ויאמר חסרא לגנבא נפשי' לשלמא נקט. ר"ל שלא היה לדבר עם שום אדם ע"כ דומם. ויובן השתא דבר בעיר אל ילך אדם יחידי לבה"כ כי אין תשובתו מועלת רק במדה כ"מ עם רבים ודוק: ליום תשיעי

ע"כ אהובי אחי וראי אם תרצו להציל עצמכם מן הדבר ב"מ וגם בניכם הקטנים שלא ימותו ח"ו במיתות משונות שקורין פתקי"ן מאזלין שזו ג"כ מין דבר ר"ל. מנעו עצמיכם מן ההגיו"ן ר"ל שלא תדברו ח"ו בבה"כ שום דבר ביטל. ובשל"ה מזהיר מאוד שצריך לברוח עם בניו הקטנים כשהולכין במקום א' פאקי"ן. ואם אינם רוצים לברוח עם הילדים הוי עתידין לעמוד עם בניכם לדין שהם גרמו לבניהם שימותו. ובעו"ה בזה גרמו האבות שדברו בב"ה: ועכשיו בעו"ה כמעט רובם ככולם נכשלים בדבר הזה ונעשה להם כהיתר וגדולי הדור נכשלים בזה בעו"ה והנה ראיתי לעורר לבבכם הטהורים וכל רבני ארץ ומורי צדק בכל קהלות וישובים לגזור על השמש להזהיר העם בשעת התפלה שלא ידברו דהיינו שיצוה להכריז ש"תיקה י'פה ב'שעת ה"תפלה ואז יהיה להם שיב"ה טובא שהוא ר"ת שתי"קה י"פה ב"שעת ה'תפלה. וכל אדם יזהר מאוד כתשובה קלה כזו. ואף אם כבר דיבר יהיה לו תיקון גדול מהיום והלאה ע"י